ספר היובלים/מט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

א[עריכה]

זכור את המצוה אשר נתן ה לך על דבר הפסח לשמור אותו במועדו בארבעה עשר לחודש הראשון

ב[עריכה]

כי תשחט אותו בין הערבים ויאכלו אותו בלילה ערב החמשה עשר מעת בא השמש

ג[עריכה]

כי היום הזה הוא החג הראשון ויום ראשון לחג הפסח

ד[עריכה]

ותאכלו את הפסח במצרים כאשר שולחו כל אילי משטמה להכות כל בכור מצרים מבכור פרעה עד בכור שפחת השבי אחר הרחים ועד הבהמה

ה[עריכה]

וזה האות אשר נתן להם ה אל כל בית אשר זורק דם השה על משקופו אל בית כזה לא יבואו להכות את הסגורים בו והיה כל אשר בבית נמלטו בהיות אות הדם על הדלת

ו[עריכה]

ומלאכי האלהים עשו את כל אשר צוה אותם ופסחו על כל בני ישראל

ז[עריכה]

ולא היה בהם נגף להשחית מהם נפש כל חי אם בהמה או איש או אך כלב אחד

ח[עריכה]

ובמצרים היתה המגפה גדולה מאוד ואין בית אשר אין שם מת ובכיה וצעקה

ט[עריכה]

וכל ישראל אכלו במנוחה את בשר הפסח וישתו יין ויהללו ויודו ויברכו לה אלהי אבותיהם ויהיו נכונים לצאת מתחת עול הסבלות וממצרים הרעה

י[עריכה]

ואתה זכור את היום הזה כל ימי חייך אחת בשנה ביומו ככל חוקתו ואל תחליף את היום באחר ואל תמיר את החודש באחר

יא[עריכה]

כי חוקת עולם היא וחרותה היא על לוחות השמים לבני ישראל לשמור בכל שנה ושנה את מועדה אחת לכל דורותיהם ואין גבול לזמן כי אם לעולמים נועד

יב[עריכה]

והאיש אשר הוא טהור ולא בא לעשות אותו במועדו להקריב קורבן לרצון לפני ה ביום מועדו ולאכול ולשתות לפני ה ביום מועדו

יג[עריכה]

ונכרת האיש ההוא אם הוא טהור וקרוב כי קורבן ה לא הקריב במועדו וחטאו ישא האיש ההוא

יד[עריכה]

בני ישראל לדורותיהם ישמרו את הפסח במועדו בארבעה עשר לחודש הראשון בין הערבים בחלק השלישי ביום עד החלק השלישי בלילה

טו[עריכה]

כי שני חלקי היום נתונים לאור והחלק השלישי לערב

טז[עריכה]

זה הדבר אשר צוה ה כי תעשה אותו בין הערבים

יז[עריכה]

ולא יעשה בבוקר בכל עת האור כי אם לפנות ערב

יח[עריכה]

ואכלו אותו בעת הערב עד החלק השלישי בלילה והנותר מכל בשרו אחר החלק השלישי בלילה באש ישרפו גם שרוף אותו

יט[עריכה]

ולא יבשלו אותו במים ואל יאכלוהו חי כי אם צלוי היטב באש וקלוי באש

כ[עריכה]

ראשו על קרבו ועל כרעיו יצלו באש ועצם לא ישברו בו

כא[עריכה]

לכן צוה ה את בני ישראל לעשות את הפסח במועדו ולבלתי שבור עצם בו כי חג הוא ויום מועד ולא יעברו ממנו יום או חודש כי אם במועדו יעשה

כב[עריכה]

ואתה צו את בני ישראל ויעשו את הפסח בימיו בכל שנה ושנה אחת בשנה ליום המועד להיות לזיכרון לרצון לפני ה ולא יהיה בהם נגף בשנה ההיא להמית ולהכות אותם

כג[עריכה]

והיה כאשר יחוגו את הפסח במועדו ככל אשר צוה ישמרו מאכול אותו מחוץ למקדש אדוני

כד[עריכה]

לפני כל עם עדת ישראל ישמרו אותו במועדו כל הבאים ביומו לאכול אותו במקדש אלוהיכם לפני ה מבן עשרים שנה ומעלה

כה[עריכה]

כי כן כתוב ונועד לאכול אותו בבית מקדש ה

כו[עריכה]

והיה כי יבואו בני ישראל אל ארץ נחלתם ארץ כנען ויטו את אהל ה בקרב הארץ בתוך אחד שבטיו עד בנות מקדש ה בארץ

כז[עריכה]

ובאו ועשו את חג הפסח בתוך אוהל ה ושחטו אותו לפני ה מימים ימימה

כח[עריכה]

ובימי היות בית בנוי לשם ה בארץ נחלתם ילכו שמה ושחטו את הפסח בערב בבוא השמש בחלק השלישי ליום

כט[עריכה]

ונתנו את הדם על משקוף המזבח ואת החלב ישימו על האש אשר על המזבח ואת בשרו קלוי באש יאכלו בחצר המקדש לשם ה

ל[עריכה]

ולא יעשו את הפסח בעריהם ובכל מקום בלתי לפני אהל ה או לפני ביתו אשר שמו ישכון בקרבו ולא יחטאו לה

לא[עריכה]

ואתה משה צו את בני ישראל ושמרו את חוקת הפסח כאשר צווית ושמרתם אותו מדי שנה בשנה ביומו

לב[עריכה]

ואת חג המצות ישמרו לאכול מצות שבעת ימים למען ישמרו מועדו להקריב לו קורבן מדי יום ביומו בשבעת ימי פסח ההם לפני ה על מזבח אלהיכם

לג[עריכה]

כי החג הזה חגותם בחפזון בצאתכם ממצרים עד עברכם את הים אל מדבר שור כי על שפת הים חגותם אותו עד תומו