ספר היובלים/יח

ספר היובלים • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ

א

ויאמר ה' אל אברהם לאמור: אברהם, ויאמר הנני:

ויאמר אליו קח את בנך האהוב את יצחק, ולך לך אל הר גבוה והעלהו על אחד ההרים, אשר אומר אליך:

וישכם משם בבוקר ויחבוש את אתונו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו, ויבקע עצי עולה וילך אל המקום בשלושה ימים וירא את המקום מרחוק:

ויבוא אל באר מים ויאמר אל נעריו שבו לכם פה עם האתון ואני והילד נלכה עד כה, ונשתחוה ונשובה אליכם:

ויקח את עצי העולה וישם על שכם יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת, וילכו שניהם יחדו עד המקום ההוא:

ויאמר יצחק אל אביו, ויאמר אבי, ויאמר הנני בני, [ויאמר] הנה המאכלת והעצים, ואיה השה לעולה אבי:

ויאמר אלוהים יראה לו שה לעולה בני, ויבוא עד מקום הר האלוהים:

ויבן מזבח ויערוך את העצים על המזבח, וישא את יצחק בנו וישימהו על העצים ממעל למזבח:

וישלח את ידו לקחת את המאכלת, לשחוט את יצחק בנו:

ואנוכי עומד לפניו ולפני השר משטמה, ויאמר ה' אמור אליו לבל ישלח ידו אל הילד ואל יעש לו מאומה, כי ידעתי כי ירא אלוהים הוא:

ואקרא אליו מן השמים ואומר אליו אברהם אברהם, ויחרד ויאמר הנני:

ויאמר אליו אל תשלח ידך אל הילד ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה ולא חשכת את בנך את בכורך ממני:

וכלימה כסתה את פני משטמה השר:

וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל נאחז בקרניו, וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו:

ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' ראהו, אשר יאמר ה' ראהו, הוא הר ציון:

ויקרא ה' אל אברהם שנית בשם מן השמים, כאשר ציווני לדבר אליו בשם ה':

ויאמר בראשי נשבעתי נאום ה', כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת ממני את בנך את בכורך אשר אהבת:

כי ברך אברכך באמת והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים, ויירש זרעך את שער אויביו:

והתברכו בזרעך כל גויי הארץ, עקב אשר שמעת בקולי והראית לכל כי נאמן אתה לי בכל אשר ציוויתיך, לך לשלום

וילך אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדו אל באר שבע, וישב אברהם אצל הבאר שבעה:

ויעש את החג הזה מימים ימימה בשמחה שבעה ימים, ויקרא לו חג ה' כפי שבעת הימים אשר הלך שמה וישב בשלום

ובכן נועד ונכתב על לוחות השמים לישראל ולזרעו לעשות את החג הזה שבעה ימים בשמחה: