ספר היובלים/יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

א[עריכה]

ויאמר ה' אל אברהם לאמור: אברהם, ויאמר הנני:

ב[עריכה]

ויאמר אליו קח את בנך האהוב את יצחק, ולך לך אל הר גבוה והעלהו על אחד ההרים, אשר אומר אליך:

ג[עריכה]

וישכם משם בבוקר ויחבוש את אתונו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו, ויבקע עצי עולה וילך אל המקום בשלושה ימים וירא את המקום מרחוק:

ד[עריכה]

ויבוא אל באר מים ויאמר אל נעריו שבו לכם פה עם האתון ואני והילד נלכה עד כה, ונשתחוה ונשובה אליכם:

ה[עריכה]

ויקח את עצי העולה וישם על שכם יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת, וילכו שניהם יחדו עד המקום ההוא:

ו[עריכה]

ויאמר יצחק אל אביו, ויאמר אבי, ויאמר הנני בני, [ויאמר] הנה המאכלת והעצים, ואיה השה לעולה אבי:

ז[עריכה]

ויאמר אלוהים יראה לו שה לעולה בני, ויבוא עד מקום הר האלוהים:

ח[עריכה]

ויבן מזבח ויערוך את העצים על המזבח, וישא את יצחק בנו וישימהו על העצים ממעל למזבח:

ט[עריכה]

וישלח את ידו לקחת את המאכלת, לשחוט את יצחק בנו:

י[עריכה]

ואנוכי עומד לפניו ולפני השר משטמה, ויאמר ה' אמור אליו לבל ישלח ידו אל הילד ואל יעש לו מאומה, כי ידעתי כי ירא אלוהים הוא:

יא[עריכה]

ואקרא אליו מן השמים ואומר אליו אברהם אברהם, ויחרד ויאמר הנני:

יב[עריכה]

ויאמר אליו אל תשלח ידך אל הילד ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה ולא חשכת את בנך את בכורך ממני:

יג[עריכה]

וכלימה כסתה את פני משטמה השר:

יד[עריכה]

וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל נאחז בקרניו, וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו:

טו[עריכה]

ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' ראהו, אשר יאמר ה' ראהו, הוא הר ציון:

טז[עריכה]

ויקרא ה' אל אברהם שנית בשם מן השמים, כאשר ציווני לדבר אליו בשם ה':

יז[עריכה]

ויאמר בראשי נשבעתי נאום ה', כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת ממני את בנך את בכורך אשר אהבת:

יח[עריכה]

כי ברך אברכך באמת והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים, ויירש זרעך את שער אויביו:

יט[עריכה]

והתברכו בזרעך כל גויי הארץ, עקב אשר שמעת בקולי והראית לכל כי נאמן אתה לי בכל אשר ציוויתיך, לך לשלום

כ[עריכה]

וילך אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדו אל באר שבע, וישב אברהם אצל הבאר שבעה:

כא[עריכה]

ויעש את החג הזה מימים ימימה בשמחה שבעה ימים, ויקרא לו חג ה' כפי שבעת הימים אשר הלך שמה וישב בשלום

כב[עריכה]

ובכן נועד ונכתב על לוחות השמים לישראל ולזרעו לעשות את החג הזה שבעה ימים בשמחה: