ספר היובלים/מג

ספר היובלים • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ

א

ויעש כדבר יוסף אשר דיבר אליו, וימלא את שקיהם אוכל וגם זהבם שם בשקיהם ואת הגביע בשק בנימין:

ב

הבוקר אור, והמה הלכו לדרכם:

ג

ויהי כאשר יצאו משם ויאמר יוסף אל האיש רדוף אחריהם רוץ וריבה עמהם לאמור, שילמתם רעה תחת טובה וגנבתם את גביע הכסף אשר ישתה אדוני בו:

ד

והשב לי את אחיהם הקטון, ומהר להביאהו בטרם אלך לעשות מלאכתי:

ה

וירץ אחריהם וידבר אליהם כדבריו:

ו

ויאמרו אליו חלילה לעבדיך, לא יעשו דבר כזה ולא יגנבו מאומה מבית אדוניך:

ז

וגם את הזהב אשר מצאנו אז בשקינו השיבונו אנחנו עבדיך מארץ כנען, איך נגנוב דבר מה?

ח

הננו פה אנחנו ושקינו. בקש, והאיש ממנו אשר תמצא את הגביע בשקו מות יומת, ואנחנו עם חמורינו נהיה עבדים לאדוניך:

ט

ויאמר אליהם לא כן, האיש אשר ימצא איתו אותו לבדו אקח לעבד, ואתם לכו לביתכם לשלום:

י

ובחפשו בכליהם החל בגדול וכילה בקטון, ויימצא בשק בנימין הקטון:

יא

ויחרדו ויקרעו שמלותם, ויעמסו על חמוריהם וישובו העירה:

יב

ויבואו ביתה יוסף, ויפלו כולם לפניו על פניהם ארצה:

יג

ויאמר להם יוסף, אתם עשיתם את הדבר הזה:

יד

ויאמרו, מה נאמר ומה נצטדק, ואדוננו מצא את עוון עבדיו, הננו עבדים לאדוננו אנחנו וחמורינו:

טו

ויאמר להם יוסף את האלוהים אני ירא ועלו אל ביתכם, אך אחיכם לי הוא כי הרעותם אשר עשיתם:

טז

הלוא ידעתם כי איש כמוני אשר ישתה בגביע הזה הוקר יוקיר את גביעו, ואתם גנבתם אותו ממני:

יז

ויאמר יהודה בי אדוני, אדבר נא דבר באוזני אדוני:

יח

שני אחים ילדה אמי לאבינו עבדך, האחד יצא וטורף ולא נמצא עד הנה:

יט

ויוותר האחר לבדו לאמו ועבדך אבינו אהבו, ונפשו קשורה בנפש הזאת:

כ

והיה כשובנו אל עבדך אבינו והנער איננו אתנו ומת, והרגנו את אבינו כי ימות ביגון:

כא

ועתה הנני להיות עבדך תחת הילד עבד אדוני, והנער יעל עם אחיו:

כב

כי אנוכי ערבתי אותו מעם עבדך אבינו, ואם לא תשיבנו וחטא עבדך לאבינו כל הימים:

כג

וירא יוסף כי ברוח נדיבה יתאחדו ולב איש טוב לאחיו, ולא יכול להתאפק עוד ויאמר אליהם כי הוא יוסף:

כד

וידבר איתם עברית ויפול על צואריהם ויבך, ולא הכירוהו ויחלו לבכות גם המה:

כה

ויאמר אליהם אל תבכו בעבורי, מהרו והביאו את אבי אלי ואראה את אבי בטרם אמות:[....]

כו

כי הנה זאת השנה השנית להרעב, ועוד חמש שנים אשר אין קציר ואין פרי העץ ואין צמח:

כז

רדו מהרה אתם ובתיכם ולא תמותו ברעב, ולא תדאגו לכם ולרכושכם:

כח

כי אלוהים שלחני לפניכם למחיה להחיות עם רב:

כט

והגדתם לאבי כי עודני חי, עיניכם רואות כי שמני אלוהים לאב לפרעה ולאדון בביתו ועל כל ארץ מצרים:

ל

והגדתם לאבי את כל כבודי, ואת כל העושר והכבוד אשר נתן אלוהים לי:

לא

ויתן להם על פי פרעה עגלות וצידה לדרך, ויתן להם שמלות צבועות וכסף:

לב

וגם לאביהם שלח פרעה שמלות וכסף, ועשרה חמורים נושאים בר:

לג

וישלח אותם ויעלו ויגידו לאביהם כי עודנו חי, וכי הוא משביר בר לכל עמי הארץ ומושל בכל ארץ מצרים:

לד

ולא האמין להם אביהם, כי פג לבו:

לה

ואחר כן ראה את העגלות אשר שלח יוסף, ותחי רוחו:

לו

ויאמר רב לי כי עוד יוסף חי, ארדה ואראנו בטרם אמות: