ספר היובלים/כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

א[עריכה]

וביובל השנים וארבעים בשנה הראשונה לשבוע השביעי, קרא אברהם אל ישמעאל ושנים עשר בניו ואל יצחק ושני בניו, ואל ששת בני קטורה ובניהם:

ב[עריכה]

ויצו אותם לשמור את דרך ה' לעשות צדקה ולאהוב איש את אחיו, ולעשות כן בכל מלחמתם אשר יצאו על כל המתקומם לנגדם ולעשות משפט וצדקה בארץ:

ג[עריכה]

[ולמול] את בשר בניהם על פי הברית אשר כרת אתם ולא יסורו ימין ושמאל מכל הדרך אשר צוה ה' אותנו, ולהשמר מכל טמא ולהרחיק כל טומאה וזנונים:

ד[עריכה]

וכי תחל אשה או נערה לזנות בקרבכם באש תשרפו אתהן, ולא תתורו לזנות אחרי עיניהן ואחרי לבבן:

ה[עריכה]

ולא יקחו להם נשים מבנות הכנעני, כי זרע כנען יכרת מן הארץ:

ו[עריכה]

ויזכירם את משפט הרפאים ואת משפט סדום, אשר נשפטו בעוון חטאתם וזנוניהם וטומאתם ומשחתם איש באחיו:

ז[עריכה]

בגלל זנותם אבדו, ואתם השמרו מכל זנות וטומאה ומכל כתם החטא לכל טומאתו לבל תתנו את שמנו לקללה וכל חייכם ל[חרפה]:

ח[עריכה]

ולבל [יפלו] כל בניכם לפי חרב, ולבל תהיו ארורים כסדום ושאריתכם כבני עמורה:

ט[עריכה]

העידותי בכם בני, אהבו את אלוהי השמים ושמעו לכל מצוותיו, ולא תלכו אחרי אליליהם ותועבותיהם:

י[עריכה]

ולא תעשו לכם אלוהי מסכה ופסילים כי תוהו המה ואין רוח בקרבם, כי מעשה ידי אדם הם וכל הבוטחים בהם [יבושו] כל אשר בטחו בהם

יא[עריכה]

לא תעבדום ולא תשתחוו להם, כי את אל עליון אותו תעבודו ואליו תשתחוו לעולם ועד והוחילו לישועות פניך אלוהים כל הימים:

יב[עריכה]

ועשו משפט וצדקה ומישרים לפניו למען יחשוק בכם ויתן לכם רחמיו, ויוריד לכם מטר בערב ובבוקר ויברך את כל מלאכתכם וכל אשר תעבדו על האדמה:

יג[עריכה]

וברך את דגנכם ומימיך, זרע בטנך וזרע ארצך שגר אלפיך ועשתרות צאנך:

יד[עריכה]

והיית לברכה בקרב הארץ, וכל עמי הארץ יחפצו בכם ויברכו את בניכם בשמי והיו ברוכים כמוני:

טו[עריכה]

ויתן לישמעאל ולבניו ולבני קטורה מתנה, וישלחם מעל יצחק בנו:

טז[עריכה]

וישמעאל עם בניו ובני קטורה עם בניהם נסעו יחדו, וישבו מפארן עד לבא בבלה בכל הככר אשר מקדם נוכח המדבר:

יז[עריכה]

ויתחברו איש אל אחיו, ויקראו בשם ערבים וישמעאלים: