ספר היובלים/מ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

א[עריכה]

ובימים ההם חלם פרעה שני חלומות בלילה אחד על רעב אשר יבוא על כל הארץ

ב[עריכה]

וייקץ משנתו ויקרא את כל פותרי חלום אשר במצרים ואת החרטומים ויספר להם את שני חלומותיו ולא יכלו לדעת מאומה

ג[עריכה]

אחרי כן זכר שר המשקים את יוסף וידבר עליו אל המלך

ד[עריכה]

וישלח ויקחהו מבית הסוהר ויספר לפניו את שני חלומותיו

ה[עריכה]

ויאמר לפני פרעה שני החלומות אחד הוא

ו[עריכה]

ויאמר אליו שבע שנים באות שובע גדול בכל מצרים וקמו אחריהן שבע שני רעב אשר לא היה כמוהו על כל הארץ

ז[עריכה]

עתה הפקד פרעה בכל ארץ מצרים אוצרות בר ויקבצו בהם אוכל מעיר לעיר בשני השבע והיה האוכל לפיקדון לשבע שני הרעב כי כבד הוא מאוד

ח[עריכה]

ויתן ה ליוסף חסד ורחמים לפני עיני פרעה ויאמר פרעה אל עבדיו לא נמצא איש חכם ונבון כמוהו כי רוח אלוהים עמו

ט[עריכה]

ויתן אותו למשנה על כל מלכותו וישימהו לאדון על כל מצרים

י[עריכה]

וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו וילבש אותו בגד בוץ וישם לו רביד זהב על צוארו ויקראו לפניו אל אל ואברך

יא[עריכה]

וישם טבעת על ידו וישימהו לאדון על כל ביתו ויגדילהו ויאמר אליו רק הכסא אגדל ממך

יב[עריכה]

ויהי יוסף אדון על כל ארץ מצרים ויאהבו אותו כל שרי פרעה וכל עבדיו וכל עושי המלאכה אשר למלך

יג[עריכה]

כי במישרים התהלך ולא גבה לבו ולא רם רוחו ולא נשא פנים ולא לקח שוחד כי אם במישרים שפט את כל עמי הארץ

יד[עריכה]

וממשלת הארץ היתה טובה לפני פרעה בגלל יוסף כי היה ה עמו ויתן לו חסד ורחמים לכל דורו לפני כל יודעיו ושומעי שימעו

טו[עריכה]

ומלכות פרעה היתה כמשפט אין צר ואין מרע בקרבה

טז[עריכה]

ויקרא המלך שם יוסף צפנת פענח ויתן ליוסף את בת פוטיפרע לאשה בת הזובח מעיר און שר הטבחים

יז[עריכה]

וביום עמוד יוסף אצל פרעה היה בן שלושים שנה בעומדו לפני פרעה ובשנה ההיא מת יצחק

יח[עריכה]

ויהי כאשר אמר יוסף בפתרון חלומו כן היה ותבואנה שבע שני שובע על כל הארץ מצרים למידה אחת אלף ושמונה מאות מידות

יט[עריכה]

ויקבוץ יוסף אוכל מעיר לעיר עד אשר מלאו בר עד כי חדל לספור ולמוד אותו מרוב