ספר היובלים/מ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

א[עריכה]

ובימים ההם חלם פרעה שני חלומות בלילה אחד, על רעב אשר יבוא על כל הארץ :

ב[עריכה]

וייקץ משנתו ויקרא את כל פותרי חלום אשר במצרים ואת החרטומים, ויספר להם את שני חלומותיו ולא יכלו לדעת מאומה :

ג[עריכה]

אחרי כן זכר שר המשקים את יוסף, וידבר עליו אל המלך:

ד[עריכה]

וישלח ויקחהו מבית הסוהר, ויספר לפניו את שני חלומותיו:

ה[עריכה]

ויאמר לפני פרעה, שני החלומות אחד הוא:

ו[עריכה]

ויאמר אליו שבע שנים באות שובע גדול בכל מצרים, וקמו אחריהן שבע שני רעב אשר לא היה כמוהו על כל הארץ :

ז[עריכה]

עתה הפקד פרעה בכל ארץ מצרים אוצרות בר, ויקבצו בהם אוכל מעיר לעיר בשני השבע והיה האוכל לפיקדון לשבע שני הרעב כי כבד הוא מאוד:

ח[עריכה]

ויתן ה' ליוסף חסד ורחמים לפני עיני פרעה, ויאמר פרעה אל עבדיו לא נמצא איש חכם ונבון כמוהו כי רוח אלוהים עמו:

ט[עריכה]

ויתן אותו למשנה על כל מלכותו, וישימהו לאדון על כל מצרים:

י[עריכה]

וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו וילבש אותו בגד בוּץ, וישם לו רביד זהב על צוארו ויקראו לפניו אל אל ואברך:

יא[עריכה]

וישם [טבעת] על ידו וישימהו לאדון על כל ביתו, ויגדילהו ויאמר אליו רק הכסא אגדל ממך:

יב[עריכה]

ויהי יוסף אדון על כל ארץ מצרים, ויאהבו אותו כל שרי פרעה וכל עבדיו וכל עושי המלאכה אשר למלך:

יג[עריכה]

כי במישרים התהלך ולא גבה לבו ולא רם רוחו ולא נשא פנים ולא לקח שוחד, כי אם במישרים שפט את כל עמי הארץ:

יד[עריכה]

וממשלת הארץ היתה טובה לפני פרעה בגלל יוסף, כי היה ה' עמו ויתן לו חסד ורחמים לכל דורו לפני כל יודעיו ושומעי שימעו:

טו[עריכה]

ומלכות פרעה היתה כמשפט, אין צר ואין מרע בקרבה

טז[עריכה]

ויקרא המלך שם יוסף צפנת פענח ויתן ליוסף את בת פוטיפרע לאשה, בת הזובח מעיר און שר הטבחים:

יז[עריכה]

וביום עמוד יוסף אצל פרעה היה בן [שלושים] שנה בעומדו לפני פרעה, ובשנה ההיא מת יצחק:

יח[עריכה]

ויהי כאשר אמר יוסף בפתרון חלומו כן היה, ותבואנה שבע שני שבע על כל ארץ מצרים, למידה אחת אלף ושמונה מאות מידות

יט[עריכה]

ויקבוץ יוסף אוכל מעיר לעיר עד אשר מלאו בר, עד כי חדל לספור ולמוד אותו מרוב :