ספר היובלים/כג

ספר היובלים • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ

א

וישת שתי אצבעות יעקב על עיניו, ויברך לאלוהי האלוהים ויכס פניו:

ב

ויפשוט את רגליו ויישן שנת עולם, וייאסף אל אבותיו:

ג

ויעקב שוכב בחיקו, ולא ידע כי מת אברהם אביו:

ד

וייקץ יעקב משנתו והנה קר אברהם כקרח, ויאמר אבי אבי ולא ענה אותו דבר:

ה

וידע כי מת אברהם, ויקם וירץ ויגד את הדבר לרבקה אמו:

ו

ותלך רבקה אל יצחק בלילה ותגד לו:

ז

ויבואו יחדו עם יעקב ונר בידו, ויהי כבואם הביתה וימצאו גוית אברהם על משכבו:

ח

ויפול יצחק על פני אביו ויבך ויברכהו וישקהו, והקול נשמע בית אברהם:

ט

ויקם בנו [ישמעאל] ויבוא אל אברהם אביו, ויבך את אברהם אביו הוא וכל בית אברהם ויבכו בכית גדולה

י

ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה, אצל שרה אשתו:

יא

ויבכו אותו ארבעים יום כל אנשי ביתו, יצחק וישמעאל עם כל בניהם ובני קטורה במקומותיהם ויתמו ימי בכי אבל אברהם:

יב

ויחי שלושה יובלים וארבעה שבועים, מאה שנה ושבעים שנה וחמש שנים, וימלאו ימיו:

יג

כי ימי האבות הראשונים מלאו תשעה עשר יובלים, אך אחרי ימי המבול החלו לחסור ולגרוע ממספר תשעת עשר יובלים:

יד

וימהרו להיות זקנים ושבעי ימים, עקב הצרות הרבות ובגלל רעת דרכיהם:

טו

בלעדי אברהם, כי אברהם היה תמים בכל מעשיו את האלוהים, ורצוי לפניו בצדקה כל ימי חייו:

טז

והנה לא מלאו לו ארבעה יובלים בחייו, ויזקן מפני הרעה ויהי שבע ימים:

יז

וכל הדורות אשר יקומו מעתה עד יום המשפט הגדול, ימהרו לזקון לפני מלאת להם שבועיים:

יח

ובהעזב מהם גם מדעם לעת זקנתם, תלך גם כל חכמתם הלוך וחסור:

יט

ובימים ההם כי יחיה איש יובל וחצי, אז יאמרו עליו כי האריך ימים:

כ

אבל מרבית ימי חייו יהיו מכאובים ועמל וצרה, ואין שלום:

כא

כי הוה על הוה פגע על פגע צרה על צרה רעה על רעה מחלה על מחלה, וכל שפטים רעים כאלה יחד יבואו:

כב

מדוה וכאב בטן וברד וקרח ושלג [...] ומכאובים, וקפאון ומות וחרב ושבי וכל עונש וצוקה:

כג

כל זאת בוא תבוא על הדור הרע הממלא את הארץ חמס, בטומאת הזנונים והשימצה ובתועבת מעשיהם:

כד

ואז יאמרו: האבות הראשונים האריכו חייהם עד אלף שנים וחיו בטוב, וימי חיינו בהאריכם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל:

כה

ולא יהיה שלום בימי הדור הרע ההוא:

כו

ובדור ההוא יריבו הבנים באבותיהם ובזקניהם, מפני החטא והעול ודבר פיהם:

כז

ומפני הרעות הגדולות אשר המה עושים, כי עזבו את הברית אשר עשה ה' ביניהם ובינו לשמור ולעשות את כל מצוותיו וחוקותיו וכל תורתו לבלתי סור שמאל וימין:

כח

עד אשר ירעו כולם את מעשיהם וכל פה דובר נבלה וכל מעשם טמא ותועבה, וכל דרכיהם שמצה וטומאה ושחת:

כט

הנה תאבד הארץ מפני כל עלילותיהם ולא יהיה עוד מזרע יין ושמן, כי כל מעשיהם אך רשע וכסל:

ל

וכולם יחדו יסופו, חיתו יער ובהמות שדי ועוף השמים וכל דגי הים, מרעת בני אדם:

לא

ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו, הבחורים בזקנים והזקנים בבחורים העניים בעשירים והנקלים בנכבדים, וההלך בנשיאים

לב

על דבר התורה והברית, כי שכחו את מצוותיו ואת הברית ואת המועדים וראשי החודשים ואת השבתות והיובלים ואת כל משפט:

לג

והתקוממו בחרבות ובקשתות להשיב אותם אל הדרך, ולא ישובו עד אשר ישפך דם רב על הארץ:

לד

יד איש באחיו, והנשארים לא ישובו אל דרך הצדקה מרעתם:

לה

כי כולם יקומו לחמוס הון ולרשת דבר לא להם, ולעשות להם שם גדול, ולא באמת ובאמונה:

לו

ואת כל קודש יחללו בחלאת טומאתם ותועבתם:

לז

ובא משפט גדול על מעשי הדור ההוא מאת ה', ונתנם לחרב ולמשפט ולשבי ולמשיסה ולמאכל:

לח

ועורר עליהם חטאים אשר לא יחוסו ולא ירחמו ולא ישאו פני כל איש זקן ונער, אנשים רעים ועריצים, למען ירעו לעשות מכל בני אדם:

לט

ועשו חמס בישראל ופשעו ביעקב ודם רב ישפך על הארץ, ואין מאסף ואין קרוב:

מ

בימים ההם יזעקו ויקראו ויתחננו לפדותם מיד הגוים החטאים, ואין מציל:

מא

וראשי הילדים ילבינו שערם משיבה, וילד בן שלושה שבועים יתראה זקן כבן מאה שנה, וקומתם תאבד בצרה ובמצוקה:

מב

ובימים ההם יחלו הבנים לעזוב את חוקיהם, ולדרוש את המצוות ולשוב אל דרך הצדקה:

מג

והימים יחלו להאריך ובני אדם יזקינו מדור דור ומיום ליום, עד אשר יקרבו ימי חייהם לאלף שנים ועד אשר ירביון עתה הימים מן השנים לפנים:

מד

ולא יהיה זקן ושבע ימים כי כולם יהיו כילדים וכנערים, ויבלו כל ימיהם בשלום ובשמחה:

מה

ויחיו באין שטן ובאין משחית, כי כל ימיהם יהיו ימי ברכה ותרופה:

מו

בעת ההיא ירפא ה' את עבדיו, והתרוממו וחזו שלות השקט לנצח ושבו ורדפו את אויביהם:

מז

וראו את הדבר הזה, והודו ושמחו ברנה עד עולם:

מח

וראו באויביהם את כל שפטיהם הרעים ואת כל תעלתם, ועצמותיהם תשכונה עפר ורוחם ישיש בשמחה:

מט

וידעו כי ה' עושה המשפט, ועושה חסד למאות ולאלפים ולכל אוהביו:

נ

ואתה משה כתב לך את הדבר הזה כי כן נזכר בעדות לוחות השמים לדורות עולם: