ספר היובלים/יג
ספר היובלים • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ
א[עריכה]
ויצא אברם מחרן, ויקח את שרי אשתו ואת לוט בן הרן אחיו אתו ארצה כנען:
ב[עריכה]
ויבוא [ארצה כנען] ויעבור עד מקום שכם עד אלון רם:
ג[עריכה]
ויאמר ה' אליו לך ולזרעך אתן את הארץ הזאת, ויבן שם מזבח ויעל עליו אשה לה' הנראה אליו:
ד[עריכה]
ויעתק משם ההרה בית אל מים והעי [מקדם], ויט אהלה:
ה[עריכה]
וירא כי טובה הארץ ורחבת ידיים מאוד, וכי כל בה:
ו[עריכה]
גפן ותאנה ורמון ואלה ועצים רעננים ואלונים וזיתים וארזים וברושים ועצי הלבנון וכל עצי השדה, וכי כולה משקה בהריה:
ז[עריכה]
ויברך את ה' אשר הביאו מאור כשדים אל ההר הזה:
ח[עריכה]
ויהי בשנה הראשונה בשבוע השביעי באחד לחודש הראשון ויבן מזבח על ההר הזה, ויקרא בשם ה' אתה אלי אלהי עולם:
ט[עריכה]
ויעל על המזבח אשה לה', למען יהיה עמו ולא יעזבהו כל ימי חייו:
י[עריכה]
ויקם משם ויסע [הנגבה] ויבוא עד חברון, וחברון נבנתה אז וישב שם שנתים ימים: [...]
יא[עריכה]
[ויסע] אברם מצרימה בשנה השלישית לשבוע ויגר במצרים חמש שנים, לפני הלקח אשתו ממנו:
יב[עריכה]
וצוען מצרים נבנתה אז, שבע שנים אחרי חברון:
יג[עריכה]
ויהי כאשר לקח פרעה את שרי אשת אברם, וינגע ה' את פרעה ואת כל ביתו בנגעים גדולים על דבר שרי אשת אברם:
יד[עריכה]
ואברם כבד מאוד, בצאן ובבקר ובחמורים ובסוסים ובגמלים ובעבדים ובשפחות ובכסף ובזהב עד מאוד:
טו[עריכה]
וגם לוט בן אחיו היה כבד:
טז[עריכה]
ויהי כאשר השיב פרעה את שרי אשתו ויעתק מארץ מצרים ויבוא אל מקום אשר מקדם לבית אל, ויברך את ה' אלהיו אשר השיבהו בשלום:
יז[עריכה]
ויהי ביובל [האחד וארבעים] בשנה השלישית לשבוע הראשון וישב אל המקום ההוא, ויעל שם אשֶה ויקרא בשם ה' ויאמר ה' אל עליון אלהי אתה לעולם:
יח[עריכה]
ובשנה הרביעית לשבוע, נפרד לוט מעמו:
יט[עריכה]
ולוט ישב בסדום, ואנשי סדום רעים מאוד:
כ[עריכה]
ויתעצב אל לבו כי נפרד בן אחיו מעמו, כי לא היו לו בנים:
כא[עריכה]
ויהי בשנה ההיא לשבוע הזה כאשר נשבה לוט, ויאמר ה' אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו לאמור:
כב[עריכה]
שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם [צפונה] ונגבה וקדמה, כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך אתננה עד עולם:
כג[עריכה]
ושמתי את זרעך כחול הים, [אשר אם יוכל איש למנות את חול הים] גם זרעך ימנה:
כד[עריכה]
קום התהלך בה לארכה ולרחבה וראה כולה, כי לזרעך אתננה:
כה[עריכה]
ויסע אברם חברונה וישב שם:
כו[עריכה]
ובשנה ההיא בא כדרלעומר מלך עילם ואמרפל מלך שנער, ואריוך מלך אלסר ותדעל מלך הגוים:
כז[עריכה]
ויכו את מלך עמורה וינס מלך סדום, ורבים נפלו פצועים בשדים בארץ המלח בסדום באדמה ובצבוים:
כח[עריכה]
וישבו את לוט בן אחי אברם ואת כל רכושו, ויסעו עד דן:
כט[עריכה]
ויבוא הפליט ויגד לאברם כי נשבה בן אחיו[....]:
ל[עריכה]
ויבֵא עבדו זקן ביתו את מעשר הביכורים לה', לכפר בעד אברם ובעד זרעו:
לא[עריכה]
וישימה אלהים לחוק עולם, לתת אותו אל הכהנים המשרתים את פניו לרשת אותו עד עולם:
לב[עריכה]
והחוק הזה לא לימים הוא כי אם לדורות עולם שם אותו, לתת לה' מעשר זרע ויין ושמן ובקר וצאן:
לג[עריכה]
ויתן אותו אל כהניו לאכול ולשתות ממנו בשמחה לפניו:
לד[עריכה]
ויבוא אליו מלך סדום וישתחו לפניו ויאמר, אדוני אברם תן לי הנפש אשר הצלת והשלל יהי לך:
לה[עריכה]
ויאמר אברם אליו, הרימותי ידי אל אל עליון:
לו[עריכה]
אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר אני העשרתי את אברם:
לז[עריכה]
בלעדי רק אשר אכלו הנערים והאנשים אשר הלכו אתי, עונן אשכול וממרא הם יקחו חלקם: