ספר היובלים/לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

א[עריכה]

ואחרי כן דבר יהודה את יעקב אביו ויאמר אליו, אבי, דרוך נא קשתך ושלח חצך והפילה את השונא ארצה והמיתה את האויב:

ב[עריכה]

התאזר בכוחך אתה כי אין את נפשנו להמית את אחיך [...]:

ג[עריכה]

וימהר יעקב וידרוך את קשתו וישלך חיצו, ויפל את עשו אחיו ארצה וימיתהו :

ד[עריכה]

ויוסף וישלח חיצו ויך את אדרון האדומי בדד חזהו השמאלי, ויגרשהו וימיתהו:

ה[עריכה]

אחר כן הבקיעו בני יעקב עם עבדיהם וייחלקו על ארבע פאות המגדל:

ו[עריכה]

לפניהם הלך יהודה עם נפתלי וגד וחמישים נערים על פאת המגדל הצפונית, וימיתו את כל אשר מצאו לנגדם ולא נמלט מהם איש גם אחד:

ז[עריכה]

ולוי ודן ואשר הבקיעו מפאת המגדל המזרחית ועמהם חמישים איש, וימיתו את אנשי חיל המואבים והעמונים:

ח[עריכה]

וראובן עם יששכר וזבולון פרצו לפאת המגדל הדרומית עם חמישים איש, וימיתו את לוחמי הפלשתים:

ט[עריכה]

ושמעון ובנימין וחנוך בן ראובן פרצו לפאת המגדל המערבית עם חמישים איש, וימיתו מן האדומים והחורים שלוש מאות איש גיבורי חיל, ושבע מאות איש נמלטו:

י[עריכה]

וארבעת בני עשו נסו עמהם ויעזבו את אביהם מת כאשר כרע נפל על הגבעה אשר לעדורים:

יא[עריכה]

וירדפו בני יעקב אחריהם עד הר שעיר, ויעקב קבר את אחיו על הגבעה אשר לעדורים וישב אל ביתו:

יב[עריכה]

ובני יעקב לחצו את בני עשו על הר שעיר, ויטו את צוארם להיות לבני יעקב לעבדים:

יג[עריכה]

וישלחו אל אביהם אם יעשו שלום להם או ימיתו אותם, ויאמר יעקב לבניו לעשות שלום:

יד[עריכה]

ויעשו להם שלום וישימו עליהם עול עבדים לשלם ליעקב ובניו מס בכל שנה ושנה:

טו[עריכה]

וישלמו מס ליעקב כל הימים עד יום רדתו מצרימה [....]:

טז[עריכה]

ואלה המלכים אשר מלכו באדום, לפני מלוך מלך לבני ישראל עד היום הזה בארץ אדום:

יז[עריכה]

וימלוך באדום בלק בן בעור, ושם עירו דנהבה:

יח[עריכה]

וימת בלק, וימלוך תחתיו יובב בן זרח מבצרה:

יט[עריכה]

וימלוך תחתיו הדד בן ברד המכה את מדין בשדה מואב, ושם עירו עוית:

כ[עריכה]

וימת הדד וימלוך תחתיו שלמן, מן עמלק:

כא[עריכה]

וימת שלמן, וימלוך תחתיו שאול מרחובות על הנהר:

כב[עריכה]

וימת שאול, וימלוך תחתיו בעל אמון בן עכבור:

כג[עריכה]

וימת בעל אמון בן עכבור, וימלוך תחתיו הדד ושם אשתו מיה־טובית (מהיטבאל) בת־מטרד בת מימתביד (מי)־זהב:

כד[עריכה]

אלה המלכים, אשר מלכו בארץ אדום: