ספר היובלים/מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

א[עריכה]

ובשבוע השביעי בשנה השביעית ליובל השבעה וארבעים בא אביך מארץ כנען ואתה נולדת בשבוע הרביעי בשנה השישית ליובל הארבעים ושמונה בהיות ימי העוני לבני ישראל

ב[עריכה]

ויצו פרעה מלך מצרים עליהם להשליך ילדיהם כל הבן הילוד היאורה

ג[עריכה]

וישליכו אותם שמה שבעה ירחים עד החודש אשר נולדת בו

ד[עריכה]

ותצפנך אמך שלושה ירחים וילשינו עליה

ה[עריכה]

ותעש לך תיבה ותחמרה בזפת ובחמר ותשם אתה בסוף על שפת היאור ותשם אותך בה שבעת ימים

ו[עריכה]

ותבוא אמך בלילה ותיניק אותך וביום שמרה עליך מרים אחותך מפני הצפרים

ז[עריכה]

וביום ההוא באה תרמות בת פרעה לרחוץ על היאור ותשמע את קולך בוכה ותאמר אל נערותיה להביא אותך

ט[עריכה]

ותאמר אחותך אליה האלך וקראתי לך אשה מן העבריות ותגדל ותיניק לך את הילד הזה

י[עריכה]

ותלך ותקרא את אמך את יוכבד ותתן לה שכר לגדל אותך

יא[עריכה]

ותגדל ויביאו אותך אל בית פרעה ותהי לנער

יב[עריכה]

ואביך עמרם הורה אותך במקרא ואחר כן במלאת לך שלושה שבועים הביא אותך אל חצר המלך

יג[עריכה]

ותהי בחצר שלושה שבועים עד עת צאתך מחצר המלך ותרא איש מצרי מכה רעך מבני ישראל

יד[עריכה]

ותך אותו ותטמנהו בחול

טו[עריכה]

וביום המחרת מצאת שניים מבני ישראל נצים ותאמר לרשע למה תכה אחיך

טז[עריכה]

ויחר אפו ויאמר מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי ותירא ותברח מפני הדבר הזה