ספר היובלים/מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

א[עריכה]

ובשבוע השביעי בשנה השביעית ליובל השבעה וארבעים בא אביך מארץ כנען, ואתה נולדת בשבוע הרביעי בשנה השישית ליובל הארבעים ושמונה בהיות ימי העוני לבני ישראל:

ב[עריכה]

ויצו פרעה מלך מצרים עליהם להשליך ילדיהם כל הבן הילוד היאורה:

ג[עריכה]

וישליכו אותם שמה שבעה ירחים ימים, עד החודש אשר נולדת בו:

ד[עריכה]

ותצפנך אמך שלושה ירחים, וילשינו אותה:

ה[עריכה]

ותעש לך תיבה ותחמרה בזפת ובחֵמר, ותשם אותה בסוף על שפת היאור, ותשם אותך בה שבעת ימים:

ו[עריכה]

ותבוא אמך בלילה ותיניק אותך, וביום שמרה עליך מרים אחותך מפני הציפורים:

ז[עריכה]

וביום ההוא באה תרמות בת פרעה לרחוץ על היאור, ותשמע את קולך בוכה, ותאמר אל נערותיה להביא אותך:

ט[עריכה]

ותאמר אחותך אליה, האלך וקראתי לך אשה מן העבריות ותגדל ותיניק לך את הילד הזה:

י[עריכה]

ותלך ותקרא את אמך את יוכבד, ותתן לה שכר לגדל אותך:

יא[עריכה]

ותגדל ויביאו אותך אל בית פרעה, ותהי לנער:

יב[עריכה]

ואביך [עמרם] הורה אותך במקרא, ואחר כן במלאת לך שלושה שבועים הביא אותך אל חצר המלך:

יג[עריכה]

ותהי בחצר שלושה שבועים עד עת צאתך מחצר המלך, ותרא איש מצרי מכה רעך מבני ישראל:

יד[עריכה]

ותך אותו ותטמנהו בחול:

טו[עריכה]

וביום המחרת מצאת שניים מבני ישראל נצים, ותאמר לרשע: למה תכה אחיך?

טז[עריכה]

ויחר אפו ויאמר: מי שמך לאיש שר ושופט עלינו? הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי? ותירא ותברח מפני הדבר הזה: