ספר היובלים/לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

א[עריכה]

ובשנה השישית לשבוע הזה ליובל הארבעים וארבעה, שלח יעקב את בניו לשמור את צאנו ועבדיו איתם בשדה שכם:

ב[עריכה]

וייאספו עליהם שבעת מלכי האמורי להכותם נפש בהחבאם תחת השיחים, ולקחת את מקניהם:

ג[עריכה]

ונשיהם ויעקב ולוי ויהודה ויוסף ישבו בבית יצחק אביהם כי רוחו נעצב ולא נתן אותם ללכת, ובנימין הקטן שאר את אביו:

ד[עריכה]

ויבואו מלכי תפה ואריזה ושרגן ושילו וגיץ ומלך בית חורון ומניזכיר, וכל היושבים על ההר ההוא היושבים ביערי ארץ כנען:

ה[עריכה]

ויוגד ליעקב לאמור מלכי האמורי כיתרו את בניך, ואת מקניהם שבו ויבוזו:

ו[עריכה]

ויקם מביתו הוא ושלושת בניו וכל נערי אביו ונעריו, ויצא לקראתם שמונה מאות איש תופשי חרב:

ז[עריכה]

ויכו אותם בשדה שכם וירדפו אחרי הנסים, ויהרגו את אריזה ואת תפה ואת שרגן ואת אמניסקינו ואת גגניז:

ח[עריכה]

ויאסוף את מקנהו ותעוז ידו עליהם, וישם מס עליהם לתת לו את פרי אדמתם:

ט[עריכה]

ויבנו את רובל ואת תמנת חרס:

י[עריכה]

וישב בשלום ויכרות להם ברית, ויהיו לו לעבדים עד רדתו עם בניו מצרימה:

יא[עריכה]

ובשנה השביעית לשבוע ההוא, שלח את יוסף לראות את שלום אחיו מביתו שכמה:

יב[עריכה]

וימצאם בארץ דותן ויארבו לו ויתנכלו אותו להמיתו:

יג[עריכה]

ויהי בהנחמם על מחשבתם, וימכרוהו לאורחת ישמעאלים:

יד[עריכה]

ויורידו אותו מצרימה, וימכרוהו לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים כהן און:

טו[עריכה]

וישחטו בני יעקב שעיר עזים ויטבלו את כתונת יוסף בדמו, וישלחו אותה אל יעקב בעשירי לחודש השביעי[...]:

טז[עריכה]

ויביאו אותה אליו ויאחזהו השבץ בהתאבלו על מותו, ויאמר חיה רעה אכלה את יוסף:

יז[עריכה]

וכל אנשי ביתו היו איתו ביום ההוא, ותתפעם רוחם ויתאבלו עימו כל היום:

יח[עריכה]

ויקומו בניו ובתו לנחמו, וימאן להתנחם על בנו:

יט[עריכה]

וביום ההוא שמעה בלהה כי אבד יוסף, ותמת באבלה עליו בהיותה בקרפטיפה:

כ[עריכה]

וגם דינה בתו מתה אחרי אבוד יוסף, האבל המשולש הזה קרה את ישראל בחודש אחד:

כא[עריכה]

ויקברו את בלהה לעומת קבורת רחל, וגם את דינה בתו קברו שמה:

כב[עריכה]

ויתאבל על יוסף שנה אחת, ולא הסיר מעליו את האבל ויאמר כי ארד אל יוסף אבל שאולה:

כג[עריכה]

לכן נועד בקרב בני ישראל להתאבל ביום העשירי לחודש השביעי, ביום אשר הגיע שמע אבל יוסף אל יעקב אביו:

כד[עריכה]

לבקש בו כפרה בשעיר עזים בעשור לחודש השביעי אחת בשנה על חטאותם, כי הפכו את רחמי אביהם לאבל על יוסף בנו:

כה[עריכה]

והיום הזה נועד להם להתאבל בו על חטאתיהם ועל כל פשעיהם ועל עוונותם, להטהר ביום הזה אחת בשנה:

כו[עריכה]

ויהי כאשר אבד יוסף, ויקחו בני יעקב להם נשים:

כז[עריכה]

שם אשת ראובן עדה, שם אשת שמעון עדיבה הכנענית:

כח[עריכה]

שם אשת לוי מילכה מבנות ארם מזרע בני תרן (הרן), שם אשת יהודה בת שוע הכנענית:

כט[עריכה]

שם אשת יששכר חיזקה, שם אשת דן עגלה:

ל[עריכה]

שם אשת זבולון ניאימן, שם אשת נפתלי רזוה מארם נהרים:

לא[עריכה]

שם אשת גד מעכה, שם אשת אשר יונה:

לב[עריכה]

שם אשת יוסף אסנת המצרית, שם אשת בנימין יסכה:

לג[עריכה]

וישב שמעון ויקח לו אשה שניה מארם נהרים כאחיו: