ספר היובלים/כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ


א[עריכה]

ובשנה השביעית לשבוע ההוא קרא יצחק את עשו בנו הגדול, ויאמר אליו בני הנה נא זקנתי והנה כהו עיני מראות ולא ידעתי יום מותי:

ב[עריכה]

ועתה שא נא כליך אשפתך וקשתך, וצא השדה וצודה לי ותפוש לי ציד בני:

ג[עריכה]

ועשה לי מטעמים כאשר אהבה נפשי והביאם לי ואוכלה, ונפשי תברכך בטרם תמות:

ד[עריכה]

ורבקה שומעת את דברו בדבר יצחק אל עשו, וילך עשו בבוקר השדה לצוד ציד ולתפוש ולהביאו אל אביו:

ה[עריכה]

ורבקה קראה אל יעקב בנה ותאמר אליו, הנה שמעתי את אביך יצחק מדבר אל עשו אחיך לאמור:

ו[עריכה]

צודה לי ציד ועשה לי מטעמים והביאם לי, ואברככה לפני ה' בטרם אמות:

ז[עריכה]

ועתה שמע נא את דברי בני, לאשר אני מצוה אותך:

ח[עריכה]

לך נא אל עדרך והביאה לי שני גדיי עזים טובים, ואעשה אותם מטעמים כאשר אהב:

ט[עריכה]

והבאת אותם לאביך ואכל, בעבור אשר יברכך לפני ה' לפני מותו וברוך תהיה:

י[עריכה]

ויאמר יעקב אל רבקה אמו, אמי לא אמנע מאבי מאומה אשר יאכל ויטעם לחכו, אבל ירא אנוכי אמי פן יכיר את קולי ויואל למושני:

יא[עריכה]

ואת ידעת כי איש חלק אנוכי ועשו אחי איש שעיר והייתי בעיניו כפועל און, ועשיתי את אשר לא צוה אותי וקצף עלי, והבאתי עלי קללה ולא ברכה:

יב[עריכה]

ותאמר לו רבקה אמו עלי קללתך בני, אך שמע בקולי:

יג[עריכה]

וישמע יעקב בקול רבקה אמו וילך ויקח שני גדיי עזים טובים ובריאים ויבא אותם לאמו ותעש אמו אותם כאשר אהב:

יד[עריכה]

ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית, ותלבש את יעקב אצלה:

טו[עריכה]

ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו, ועל חלקת בשרו:

טז[עריכה]

ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה:

יז[עריכה]

ויבוא אל אביו ויאמר, אנוכי בנך עשיתי כאשר אמרת אלי:

יח[עריכה]

קום נא ושבה ואכלה מצידי אבי, בעבור תברכני נפשך:

יט[עריכה]

ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצוא בני? ויאמר יעקב כי הקרה ה' אלוהיך לפני:

כ[עריכה]

ויאמר יצחק אליו גשה נא ואמושך בני, האתה זה בני עשו אם לא:

כא[עריכה]

ויגש יעקב אל יצחק אביו וימושהו, ויאמר הקול קול יעקב והיד יד עשו:

כב[עריכה]

ולא הכירו, כי מאת השמים היתה נסבה להחשיך דעתו:

כג[עריכה]

ולא ידע אותו יצחק, כי היו ידיו כידי אחיו ושעירות כיד עשו למען יברכהו

ד[עריכה]

ויאמר, האתה זה בני? ויאמר אני בנך:

כה[עריכה]

ויאמר הגישה לי ואוכלה מצידך בני למען תברכך נפשי, ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת:

כו[עריכה]

ויאמר יצחק אביו, גשה נא ושקה לי בני:

כז[עריכה]

ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו, ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה':

כח[עריכה]

יתן לך האלוהים וירבה לך מטל השמים ומשמני הארץ, ורוב דגן ויצהר יתן לך לרוב:

כט[עריכה]

יעבדוך עמים וישתחוו לך אנשים, הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך:

ל[עריכה]

וכל הברכות אשר ברך ה' אותי ואת אברהם אבי לך תהיינה ולזרעך עד עולם, אוררך ארור ומברכך ברוך:

לא[עריכה]

ויהי כאשר כילה יצחק לברך את יעקב בנו ויעקב יצוא יצא מאת פני יצחק אביו ונסתר, ועשו אחיו בא מצידו:

לב[עריכה]

ויעש גם הוא מטעמים ויביאם לאביו, ויאמר אל אביו קום אבי ואכל מצידי בעבור תברכני נפשך:

לג[עריכה]

ויאמר לו יצחק אביו מי אתה? ויאמר אליו, אני בנך בכורך עשו עשיתי כאשר צויתני:

לד[עריכה]

ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד ויאמר מי אפוא הוא אשר צד לי ציד ותפש ויבא ואוכל מכל בטרם תבוא ואברכהו? ברוך יהיה הוא וכל זרעו עד עולם:

לה[עריכה]

ויהי כשמוע עשו את דברי יצחק אביו ויצעק צעקה גדולה ומרה, ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי:

לו[עריכה]

ויאמר אליו, בא אחיך במרמה, ויקח ברכותיך:

לז[עריכה]

ויאמר עשו עתה ידעתי מדוע קרא שמו יעקב, זה פעם שנית עקב אותי, בראשונה לקח את בכורתי ועתה לקח את ברכתי, ויאמר הלא אצלת לי ברכה אבי:

לה[עריכה]

ויען יצחק ויאמר לעשו, הן גביר שמתיו לך ולכל אחיו ונתתי אותם לו לעבדים ורוב דגן ויצהר סמכתיו, ולכה אפוא מה אעשה בני?

לט[עריכה]

ויאמר עשו אל יצחק אביו הברכה אחת היא לך אבי? ברכני גם אני אבי, וישא עשו קולו ויבך:

מ[עריכה]

ויען יצחק ויאמר אליו, הנה משמני הארץ תהיה ברכתך ומטל השמים מעל:

מא[עריכה]

ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד, והיה כאשר תגדל ותפרוק עולו מעל צוארך, וחטאת בנפשך וכל זרעך יכרת מתחת השמים:

מב[עריכה]

ויקצוף עשו על יעקב על הברכה אשר ברכו אביו, ויאמר בלבו עתה יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי: