ספר היובלים/כו
ספר היובלים • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ
א[עריכה]
ובשנה השביעית לשבוע ההוא קרא יצחק את עשו בנו הגדול, ויאמר אליו בני הנה נא זקנתי והנה כהו עיני מראות ולא ידעתי יום מותי:
ב[עריכה]
ועתה שא נא כליך אשפתך וקשתך, וצא השדה וצודה לי ותפוש לי ציד בני:
ג[עריכה]
ועשה לי מטעמים כאשר אהבה נפשי והביאם לי ואוכלה, ונפשי תברכך בטרם תמות:
ד[עריכה]
ורבקה שומעת את דברו בדבר יצחק אל עשו, וילך עשו בבוקר השדה לצוד ציד ולתפוש ולהביאו אל אביו:
ה[עריכה]
ורבקה קראה אל יעקב בנה ותאמר אליו, הנה שמעתי את אביך יצחק מדבר אל עשו אחיך לאמור:
ו[עריכה]
צודה לי ציד ועשה לי מטעמים והביאם לי, ואברככה לפני ה' בטרם אמות:
ז[עריכה]
ועתה שמע נא את דברי בני, לאשר אני מצוה אותך:
ח[עריכה]
לך נא אל עדרך והביאה לי שני גדיי עזים טובים, ואעשה אותם מטעמים כאשר אהב:
ט[עריכה]
והבאת אותם לאביך ואכל, בעבור אשר יברכך לפני ה' לפני מותו וברוך תהיה:
י[עריכה]
ויאמר יעקב אל רבקה אמו, אמי לא אמנע מאבי מאומה אשר יאכל ויטעם לחכו, אבל ירא אנוכי אמי פן יכיר את קולי ויואל למושני:
יא[עריכה]
ואת ידעת כי איש חלק אנוכי ועשו אחי איש שעיר והייתי בעיניו כפועל און, ועשיתי את אשר לא צוה אותי וקצף עלי, והבאתי עלי קללה ולא ברכה:
יב[עריכה]
ותאמר לו רבקה אמו עלי קללתך בני, אך שמע בקולי:
יג[עריכה]
וישמע יעקב בקול רבקה אמו וילך ויקח שני גדיי עזים טובים ובריאים ויבא אותם לאמו ותעש אמו אותם כאשר אהב:
יד[עריכה]
ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית, ותלבש את יעקב אצלה:
טו[עריכה]
ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו, ועל חלקת בשרו:
טז[עריכה]
ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה:
יז[עריכה]
ויבוא אל אביו ויאמר, אנוכי בנך עשיתי כאשר אמרת אלי:
יח[עריכה]
קום נא ושבה ואכלה מצידי אבי, בעבור תברכני נפשך:
יט[עריכה]
ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצוא בני? ויאמר יעקב כי הקרה ה' אלוהיך לפני:
כ[עריכה]
ויאמר יצחק אליו גשה נא ואמושך בני, האתה זה בני עשו אם לא:
כא[עריכה]
ויגש יעקב אל יצחק אביו וימושהו, ויאמר הקול קול יעקב והיד יד עשו:
כב[עריכה]
ולא הכירו, כי מאת השמים היתה נסבה להחשיך דעתו:
כג[עריכה]
ולא ידע אותו יצחק, כי היו ידיו כידי אחיו ושעירות כיד עשו למען יברכהו
ד[עריכה]
ויאמר, האתה זה בני? ויאמר אני בנך:
כה[עריכה]
ויאמר הגישה לי ואוכלה מצידך בני למען תברכך נפשי, ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת:
כו[עריכה]
ויאמר יצחק אביו, גשה נא ושקה לי בני:
כז[עריכה]
ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו, ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה':
כח[עריכה]
יתן לך האלוהים וירבה לך מטל השמים ומשמני הארץ, ורוב דגן ויצהר יתן לך לרוב:
כט[עריכה]
יעבדוך עמים וישתחוו לך אנשים, הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך:
ל[עריכה]
וכל הברכות אשר ברך ה' אותי ואת אברהם אבי לך תהיינה ולזרעך עד עולם, אוררך ארור ומברכך ברוך:
לא[עריכה]
ויהי כאשר כילה יצחק לברך את יעקב בנו ויעקב יצוא יצא מאת פני יצחק אביו ונסתר, ועשו אחיו בא מצידו:
לב[עריכה]
ויעש גם הוא מטעמים ויביאם לאביו, ויאמר אל אביו קום אבי ואכל מצידי בעבור תברכני נפשך:
לג[עריכה]
ויאמר לו יצחק אביו מי אתה? ויאמר אליו, אני בנך בכורך עשו עשיתי כאשר צויתני:
לד[עריכה]
ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד ויאמר מי אפוא הוא אשר צד לי ציד ותפש ויבא ואוכל מכל בטרם תבוא ואברכהו? ברוך יהיה הוא וכל זרעו עד עולם:
לה[עריכה]
ויהי כשמוע עשו את דברי יצחק אביו ויצעק צעקה גדולה ומרה, ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי:
לו[עריכה]
ויאמר אליו, בא אחיך במרמה, ויקח ברכותיך:
לז[עריכה]
ויאמר עשו עתה ידעתי מדוע קרא שמו יעקב, זה פעם שנית עקב אותי, בראשונה לקח את בכורתי ועתה לקח את ברכתי, ויאמר הלא אצלת לי ברכה אבי:
לה[עריכה]
ויען יצחק ויאמר לעשו, הן גביר שמתיו לך ולכל אחיו ונתתי אותם לו לעבדים ורוב דגן ויצהר סמכתיו, ולכה אפוא מה אעשה בני?
לט[עריכה]
ויאמר עשו אל יצחק אביו הברכה אחת היא לך אבי? ברכני גם אני אבי, וישא עשו קולו ויבך:
מ[עריכה]
ויען יצחק ויאמר אליו, הנה משמני הארץ תהיה ברכתך ומטל השמים מעל:
מא[עריכה]
ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד, והיה כאשר תגדל ותפרוק עולו מעל צוארך, וחטאת בנפשך וכל זרעך יכרת מתחת השמים:
מב[עריכה]
ויקצוף עשו על יעקב על הברכה אשר ברכו אביו, ויאמר בלבו עתה יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי: