ספר היובלים/מו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

א[עריכה]

ויהי אחרי מות יעקב וירבו בני ישראל בארץ מצרים ויהיו לעם רב

ב[עריכה]

ויהי להם לב אחד ורוח אחת לכולם באהבתם איש את אחיו ובעזרם איש לאחיו ויעצמו במאוד מאוד

ג[עריכה]

ויחי יוסף אחרי אביו עוד עשרה שבועים

ד[עריכה]

ולא היה צר ליוסף ולא אונה לו כל רע בכל ימי חייו אשר חי אחרי יעקב אביו

ה[עריכה]

כי כל המצרים כבדו את בני ישראל בכל הימים אשר חי יוסף

ו[עריכה]

וימת יוסף בן מאה ועשר שנים

ז[עריכה]

שבע עשרה שנה ישב בארץ כנען ועשר שנים עבד ושלוש שנים ישב בבית הסוהר ושמונים שנה שפט תחת המלך את כל ארץ מצרים

ח[עריכה]

וימת הוא וכל אחיו וכל הדור ההוא

ט[עריכה]

ויצו את בני ישראל לפני מותו להעלות את עצמותיו אתם בצאתם ממצרים

י[עריכה]

וישבע אותם על אודות עצמותיו ביודעו כי המצרים לא יוציאוהו עוד לקבור אותו בעת מותו בארץ כנען

יא[עריכה]

כי ממקרון מלך כנען המושל בארץ אשור נלחם בעמק עם מלך מצרים וימת אותו שם וירדוף אחרי המצרים עד שער הרמון

יב[עריכה]

ולא יכול לבוא שמה כי קם מלך חדש על מצרים ויהי עצום ממנו

יג[עריכה]

וישוב ארצה כנען אך שערי מצרים סוגרו ולא בא איש מצרימה

יד[עריכה]

וימת יוסף ביובל הששה וארבעים בשבוע הששי בשנה השנית ויקברו אותו בארץ מצרים וכל אחיו מתו אחריו

טו[עריכה]

ויצא מלך מצרים להלחם את מלך כנען ביובל השבעה וארבעים בשבוע השני בשנה השנית

טז[עריכה]

ויוציאו בני ישראל את עצמות בני יעקב לבד מעצמות יוסף ויקברו אותם על השדה במערת המכפלה על ההר

יז[עריכה]

ורבים שבו מצרימה ומעט מהם נשארו על הר חברון ואביך נשאר עמהם

יח[עריכה]

ויגבר מלך כנען על מלך מצרים ויסגור את שערי מצרים

יט[עריכה]

ויחשוב מחשבה רעה על בני ישראל לענותם

כ[עריכה]

ויאמר אל אנשי מצרים הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו

כא[עריכה]

הבה נתחכמה להם בטרם יעצמו מאוד ונענה אותם בסבלות עבדים בטרם תפול עלינו בהלה ובטרם ילחמו בנו

כב[עריכה]

ואם לא ונוספו גם הם על שונאינו ועלו מן ארצנו כי לבם ופניהם פונים אל ארץ כנען

כג[עריכה]

וישם עליהם שרי מסים למען ענותם בסבלות עבדים ויבנו ערי מסכנות לפרעה את פתום ואת רעמסס

כד[עריכה]

ויבנו את כל החומות והקירות אשר נהרסו בערי מצרים וילחצו אותם בפרך

כה[עריכה]

וכאשר יענו אותם כן ירבו וכן יפרוצו ויחשבו המצרים את בני ישראל לטמאים