ספר היובלים/כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

א[עריכה]

ויהי בשבוע הראשון ליובל השלושה וארבעים בשנה השנית היא השנה אשר מת בה אברהם, ויבואו יצחק וישמעאל מבאר שבע לעשות את חג שבעת הימים הוא חג ביכורי הקציר בבית אברהם אביהם:

ב[עריכה]

וישמח אברהם כי באו שני בניו:

ג[עריכה]

כי מקנה רב היה ליצחק בבאר שבע, וילך שמה לראות את מקנהו, וישב ויבוא אל אביו:

ד[עריכה]

ובימים ההם בא גם ישמעאל לראות פני אביו, ויבואו שניהם יחדיו:

ה[עריכה]

ויזבח יצחק קרבן לאשה ויקטירהו על מזבח אביו אשר עשה בחברון, ויעל את הקרבן ויעש זבח שלמים לפני ישמעאל אחיו:

ו[עריכה]

ורבקה עשתה עוגות חדשות מדגן החדש ותתן ליעקב בנה יקירה להביא אל אברהם אביו מראשית פרי האדמה, למען יאכל ויברך את הבורא כל היקום בטרם ימות:

ז[עריכה]

וגם יצחק שלח ביד יעקב היקיר מנחת תודה לאברהם, לאכול ולשתות:

ח[עריכה]

ויאכל וישת ויברך אל עליון קונה שמים וארץ, לרוקע כל הארץ ומכין מזון לבני אדם לאכול ולשתות:

ט[עריכה]

ויברך את בוראו, ועתה אודך אלוהי כי הראיתני את היום הזה:

י[עריכה]

הנה אנוכי היום בן מאה ושבעים וחמש שנים, זקן ושבע ימים:

יא[עריכה]

וכל ימי משפט שלום, חרב שונא לא גברה עלי [...] ובכל אשר נתת לי ולבניי כל ימי חיי עד היום הזה:

יב[עריכה]

יהי נא חסדך אלוהי על עבדך ועל זרע בניו, להיות לך לעם סגולה ולנחלה מכל עמי הארץ מעתה בכל ימי דורות הארץ עד עולמי עולמים:

יג[עריכה]

ויקרא ליעקב ויאמר אליו, בני יעקב יברכך אלוהי כל היקום, ויאמצך לעשות צדקה ורצונו [...]:

יד[עריכה]

ובחר בך ובזרעך להיות לו לעם לנחלתו כרצונו, וגשה נא בני יעקב ושקה לי, ויגש וישק לו:

טו[עריכה]

ויאמר ברוכים יהיו יעקב וכל בניו לה' אל עליון לעולמי עד, יתן לך ה' זרע צדקה מבניך אשר יקדיש[הו] בקרב כל הארץ:

טז[עריכה]

יעבדוך וישתחוו לזרעך כל העמים, היה גביר לבני אדם:

יז[עריכה]

ובהיותך בכל כזרע שת יהיו דרכיך ודרכי בניך מישרים, להיות עמך קדוש:

יח[עריכה]

אל עליון יתן לך את כל הברכות אשר ברך אותי בהן ואשר ברך את נוח ואת האדם, תבאנה לקדקד נזיר זרעך בכל הדורות ועד עולמים:

יט[עריכה]

וה' ישימך טהור מכל כתם טמא, והיית נשוא כל עון אשר חטאת בשגגה:

כ[עריכה]

ויאמצך ויברכך לרשת את כל הארץ, יחדש את בריתו אתך להיותך לו עם נחלתו לעולמי עד:

כא[עריכה]

והיה לך לזרעך לאלוהים, באמונה ובאמת כל ימי הארץ:

כב[עריכה]

גם זכור תזכור בני יעקב את דברי, ושמור את מצות אברהם אביך:

כג[עריכה]

הבדל מן העמים ואל תאכל עמהם ואל תעשה כמעשיהם ואל תהי חבר להם, כי מעשם טמא וכל דרכיהם מגואלים ותועבה:

כד[עריכה]

את זבחיהם יזבחו למתים ולשעירים ישתחוו, ועל הקברים יאכלו:

כה[עריכה]

אין תבונה בהם לאמור בלבבם ועיניהם השע מראות, כי לו חכמו איכה יחטאו לאמור לעץ אלי אתה ולאבן אדוני ומצילי וכל רוח אין בקרבם:

כו[עריכה]

ואתה בני יעקב אל עליון יעזרך ואלוהי השמים יברכך, וירחיקך מטומאתם ומכל חטאתם:

כז[עריכה]

השמר לך בני יעקב מקחת לך אשה מכל זרע בנות כנען, כי זרעו ניתן להכרת מן הארץ:

כח[עריכה]

כי בגלל חטאת חם ובגלל עוון כנען, יושמד כל זרעו וכל שאריתו ויתר הפליטה:

כט[עריכה]

ותקוות כל עובדי אלילים וכל הולכי בשרירות לבם נכרתה מארץ החיים, כי ירדו אל גיא צלמות וישובו לשאולה בלי זכר להם על הארץ:

ל[עריכה]

כאשר נכחדו בני סדום מן הארץ, כן יכחדו כל עובדי אלילים:

לא[עריכה]

אל תירא בני יעקב ואל תחרד, אל עליון ישמרך משחת ומכל דרך חטאה יצילך:

לב[עריכה]

[לבנות] לי בזה בית בארץ לשום שמי עליו, נתן לך ולזרעך עד עולם וייקרא שמו בית אברהם:

לג[עריכה]

נתן לך ולזרעך עד עולם, כי אתה תבנה ביתי ותקים את שמי לפני אלוהים:

לד[עריכה]

לנצח נצחים יקום זרעך ושמך בכל דורות הארץ:

לה[עריכה]

ויכל לצוות ולברך וישכבו שניהם יחד במטה אחת ויישן יעקב בחיק אברהם אבי אביו:

לו[עריכה]

וילבב רוחו שבע פעמים, וישיש עליו באהבתו ובלבו ויברכהו בכל לבבו:

לז[עריכה]

ויאמר אל עליון אלוהי כל היקום ובורא הכל, אשר הוצאת אותי מאור כשדים לתת לי את הארץ הזאת לרשת אותה עד עולם ולהקים זרע קדוש כי יבורך לעולמים:

לח[עריכה]

ברך נא גם את בני את יעקב, אשר אשיש עליו בכל לבבי ובאהבתי:

לט[עריכה]

חסדך ורחמיך יבואו עליו ועל שמו לאורך ימים, אל תעזבהו ואל תטשהו מעתה ועד עולם:

מ[עריכה]

והיו עיניך פתוחות עליו ועל זרעו לשמור אותו, ואתה תברכהו ותקדשהו לעם נחלתך:

מא[עריכה]

ברכהו בכל ברכותיך מעתה ועד כל ימי עולם, וחדש את בריתך ואת חסדך עמו ועם זרעו ואת כל רצונך בכל דורות הארץ: