ספר היובלים/לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

א[עריכה]

ויסע יעקב הלאה וישב צפונה במגדל עדר [אפרתה]:

ב[עריכה]

וילך אל יצחק אביו הוא ולאה אשתו, בראש החודש העשירי:

ג[עריכה]

וירא ראובן את בלהה שפחת רחל פילגש אביו רוחצת במים במקום נסתר, ותחשוק נפשו בה וייסתר בלילה ויבוא באוהל בלהה וימצאה בלילה שוכבת לבדה על מיטתה וישנה באהלה:

ד[עריכה]

וישכב אצלה על המיטה ויגל את ערוותה, ותלפות אותו ותצעק:

ה[עריכה]

ויהי כהכירה אותו כי ראובן הוא ותיכלם מפניו ותרף את ידה ממנו, ותברח ותתאבל מאוד על המעשה הזה ולא הגידה לאיש דבר:

ו[עריכה]

ויהי כבוא יעקב לפקוד אותה ותאמר אליו אינני טהורה לך כי אם חללה אני לך, כי ראובן עינה אותי ושכב עימי בלילה כאשר ישנתי באהלי ולא ידעתי אותו עד אם גילה ערותי ושכב עימדי:

ז[עריכה]

ויחר אף יעקב בראובן, כי שכב את בלהה ו[גילה] כנף אביו

ז2[עריכה]

ולא קרב יעקב עוד אליה, כי טימא ראובן אותה וגילה כנף אביו לפני כל איש:

ח[עריכה]

כי מעשהו היה רע מאוד, כי תועבה היא לפני ה':

ט[עריכה]

על כן כתוב וחרות על לוחות השמים, אשר לא ישכב איש עם אשת אביו ולא יגלה כנף אביו כי תועבה היא:

י[עריכה]

מות יומת האיש הנבל אשר ישכב את אשת אביו וגם האישה, כי תבל עשו על הארץ:

יא[עריכה]

ולא יהיה כל טמא לפני אלוהינו בתוך העם, אשר בחר בו לסגולת מלכים:

יב[עריכה]

ועוד כתוב: ארור שוכב עם אשת אביו כי גילה ערות אביו, ואמרו כל קדושי ה' אמן ואמן:

יג[עריכה]

ואתה משה צו את בני ישראל ושמרו את הדבר הזה כי משפט מוות בו וטמא הוא, ואין כפרה לכפר על איש אשר עשה את הרעה הזאת כי אם בהרוג ובהמית ובסקול ובהכרית אותו מקרב עם אלוהינו:

יד[עריכה]

אף יום אחד לא יחיה על הארץ האיש העושה זאת בישראל, כי פיגול וטמא היא:

טו[עריכה]

ולא יאמרו כי חיה חיה ראובן ונסלח לו, אחרי שכבו את פילגש אביו בעוד אישה יעקב אביו חי:

טז[עריכה]

כי אז טרם יצוה המשמרת והמשפט והחוקה עד תומה, להיות חוק עולם לכל אדם:

יז[עריכה]

אכן בכל ימיך חוק מימיו הוא, וחוק עולם הוא לדורות עולם:

יח[עריכה]

ואין קצה לחוק הזה ואין סליחה לעוון כזה, כי אם היכרת יכרתו שניהם יחדיו מקרב העם, ביום עשותם זאת יומתו:

יט[עריכה]

ואתה משה כתוב זאת לישראל לשמור ולעשות על פי הדבר הזה ולא יעשו חטא משפט מוות, כי ה' אלוהינו הוא שופט אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד:

כ[עריכה]

ואמור להם את החוקה הזאת, למען ישמעו ויזהרו וישמרו לנפשותם ולא יאבדו ולא יכרתו מן הארץ:

כא[עריכה]

כי טמא ותועבה ונכתם וחלל, כל עושה זאת על הארץ לפני אלוהינו:

כב[עריכה]

ואין חטא גדול על הארץ מהזנות אשר הם זונים, כי ישראל עם קדוש לה' ועם נחלה לאלוהיו ועם ממלכת כהנים וסגולה:

כג[עריכה]

ולא יימצא ולא ייראה איש טמא כזה בתוך העם הקדוש:

כד[עריכה]

ובשנה השלישית לשבוע השישי ההוא יצאו יעקב וכל בניו, וישבו בבית אברהם עם יצחק אביו ורבקה אימו:

כה[עריכה]

ואלה שמות בני יעקב: בכורו ראובן, שמעון לוי יהודה יששכר זבולון בני לאה:

כו[עריכה]

ובני רחל יוסף ובנימין:

כז[עריכה]

ובני בלהה דן ונפתלי, ובני זילפה גד ואשר, ודינה בת לאה בת יחידה ליעקב:

כח[עריכה]

וילכו וישתחוו לפני יצחק ורבקה, ויהי כראותם אותם ויברכו את יעקב ואת כל בניו:

כט[עריכה]

וישמח יצחק מאוד כי ראה את בני יעקב בנו הקטן, ויברכם: