ספר היובלים/יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ

א[עריכה]

ואחר הדברים האלה בשנה הרביעית לשבוע ההוא בראש החודש השלישי, היה דבר ה' אל אברם בחלום לאמור:

ב[עריכה]

אל תירא אברם אנוכי מגן לך, ושכרך יהיה הרבה מאוד:

ג[עריכה]

ויאמר אדני אלהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, ובן משק שפחתי הוא דמשק אליעזר יורש אותי ולי לא נתתה זרע:

ד[עריכה]

ויאמר אליו לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך:

ה[עריכה]

ויוצא אותו החוצה ויאמר אליו, הבט נא השמימה וספור כוכבי השמים התוכל לספור אותם:

ו[עריכה]

ויבט השמימה וירא את הכוכבים, ויאמר לו כה יהיה זרעך:

ז[עריכה]

והאמין בה' ותחשב לו לצדקה:

ח[עריכה]

ויאמר אליו, אני ה' אלהיך אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את ארץ הכנעני לאחוזת עולם:

ט[עריכה]

ולהיות לך לאלהים, ואלהי זרעך אחריך:

י[עריכה]

ויאמר, אדני אלהים! ויאמר, ה' במה אדע כי אירשנה:

יא[עריכה]

ויאמר אליו קח לי עגלה משולשת ועז משולשת וכבש משולש ותור משולש ויונה:

יב[עריכה]

ויקח לו את כל אלה בחצי החודש:

יג[עריכה]

וישב באלוני ממרא, אשר אצל חברון:

יד[עריכה]

ויבן שם מזבח, וישחט את כל אלה, וישפוך את דמם על המזבח, ויבתר אותם בתווך ויתן איש בתרו לקראת רעהו, ואת הציפורים לא בתר:

טו[עריכה]

ותרדנה הציפורים על הבתרים, וישב אותם אברם ולא נתן את הציפורים לנגוע בהם:

טז[עריכה]

ויהי כבוא השמש ותפול תרדמה על אברם, והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו:

יז[עריכה]

וייאמר, אברם, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אתם ארבע מאות שנה:

יח[עריכה]

ואת הגוי אשר יעבודו דן אנוכי, ואחרי כן יצאו משם ברכוש גדול:

יט[עריכה]

ואתה תבוא בשלום אל אבותיך, ותקבר בשיבה טובה:

כ[עריכה]

ובדור הרביעי ישוב הנה, כי לא שלם עוון האמורי עד הנה:

כא[עריכה]

וייקץ משנתו ויקם, והשמש באה:

כב[עריכה]

ותהי להבה, והנה תנור עשן ולפיד אש עבר בין הגזרים:

כג[עריכה]

ובלילה ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור, לזרעך אתן את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת:

כד[עריכה]

את הקיני הקניזי הפריזי הרפאים [...] החוי האמורי הכנעני הגרגשי, ויעל מעליו:

כה[עריכה]

ויעל אברם את הגזרים ואת הציפורים על מנחותיהם ונסכיהם, ותאכל אותם האש:

כו[עריכה]

ובלילה ההוא כרת ברית את אברם, על פי הברית אשר כרתנו את נוח בחודש הזה:

כז[עריכה]

ויחדש אותו אברם למועד ולחוק לו עד עולם:

כח[עריכה]

וישמח אברם ויגד את כל הדברים האלה לשרי אשתו, והאמין כי יהיה לו זרע והיא לא ילדה:

כט[עריכה]

ותיעץ שרי את אישה ותאמר אליו, בוא נא אל שפחתי המצרית אל הגר אולי אבנה לך ממנה זרע:

ל[עריכה]

וישמע אברם לקול שרי אשתו, ויאמר אליה כן תעשי:

לא[עריכה]

ותקח שרי את הגר השפחה המצרית, ותתן אותה לאברם אישה לו לאשה:

לב[עריכה]

ויבוא אליה ותהר ותלד בן ויקרא שמו ישמעאל, בשנה החמישית לשבוע הזה:

לג[עריכה]

ואברם היה בשנה ההיא בן שמונים שנה ושש שנים: