ספר היובלים/כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר היובליםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטנ


א[עריכה]

ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוהים את יצחק בנו, ויקם מחברון ויסע הלאה:

ב[עריכה]

וישב עם באר לחי רואי, בשנה הראשונה לשבוע השלישי ליובל ההוא, שבע שנים ימים:

ג[עריכה]

ובשנה הראשונה לשבוע הרביעי החל רעב בארץ, מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם:

ד[עריכה]

ויזד יעקב נזיד, ויבוא עשו מן השדה והוא רעב:

ה[עריכה]

ויאמר אל יעקב אחיו תנה לי מפרי הנזיד הזה, ויאמר יעקב אליו מכרה את בכורתך לי ואתן לך לחם וגם מפרי הנזיד הזה:

ו[עריכה]

ויאמר עשו בלבו הנה אנוכי הולך למות, למה זה לי בכורה:

ז[עריכה]

ויאמר אל יעקב נתתיה לך, ויאמר יעקב השבעה לי וישבע לו:

ח[עריכה]

ויעקב נתן לעשו אחיו לחם והנזיד ויאכל וישבע, ויבז עשו את הבכורה:

ט[עריכה]

על כן קרא שם עשו גם אדום, על דבר אודם פרי הנזיד אשר נתן לו יעקב בבכורתו:

י[עריכה]

ויהי יעקב הבכור, ועשו אבד יתרו:

יא[עריכה]

ויהי הרעב בארץ ויבוא יצחק לרדת מצרימה, בשנה השנית לשבוע ההוא

יב[עריכה]

וילך אל מלך פלשתים גררה, אל אבימלך:

יג[עריכה]

וירא אליו ה' ויאמר אליו אל תרד מצרימה, שכון בארץ אשר אומר אליך:

יד[עריכה]

וגור בארץ ההיא, אנוכי אהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארץ הזאת, והקימותי את שבועתי אשר נשבעתי לאברהם אביך:

טו[עריכה]

והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארץ הזאת, והתברכו בזרעך כל גויי הארץ:

טז[עריכה]

עקב אשר שמע אביך בקולי, וישמור דברי ומצוותי וחוקי וחוקה וברית:

יז[עריכה]

ועתה שמע גם אתה בקולי ושמור מצותי, וגור בארץ הזאת:

יח[עריכה]

וישב בגרר שלושה שבועים:

יט[עריכה]

ויצו אבימלך עליו ועל כל אשר לו לאמור, הנוגע בו ובכל אשר לו מות יומת:

כ[עריכה]

ויגדל יצחק בארץ פלשתים, ויהי לו מקנה בקר ומקנה צאן וגמלים ועבוּדה רבה:

כא[עריכה]

ויזרעו בארץ פלשתים וימצא מאה שערים, ויגדל יצחק מאוד:

כב[עריכה]

ויקנאו אותו פלשתים, וכל הבארות אשר חפרו נערי אברהם בימי חייו סיתמום פלשתים אחרי מות אברהם וימלאום עפר

כג[עריכה]

ויאמר אבימלך אל יצחק, לך מעמנו כי עצמת ממנו מאוד:

כד[עריכה]

ויסע משם יצחק בשנה הראשונה לשבוע השביעי ויתהלך בנחלי גרר:

כה[עריכה]

וישובו ויחפרו את בארות המים אשר חפרו נערי אברהם אביו, ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם אביו; ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אברהם אביו:

כו[עריכה]

ויחפרו נערי יצחק בארות בנחל, וימצאו מים חיים:

כז[עריכה]

ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמור לנו המים, ויקרא יצחק שם מקום הבאר ההיא עשק כי התעשקו עמנו:

כח[עריכה]

ויחפרו באר אחרת ויריבו עליה, ויקרא יצחק שמה צוקה:

כט[עריכה]

ויעתק משם ויחפרו באר אחרת ולא רבו עליה, ויקרא שמה רחובות, ויאמר יצחק עתה הרחיב ה' לנו:

ל[עריכה]

ויגדל בארץ ויעל משם באר שבע, בשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל הארבעה וארבעים

לא[עריכה]

וירא אליו ה' בלילה ההוא בראש החודש הראשון ויאמר אליו אנוכי אלוהי אברהם אביך, אל תירא כי אתך אנוכי וברכתיך והרביתי את זרעך מאוד כחול הים בעבור אברהם עבדי:

לב[עריכה]

ויבן שם מזבח במקום אשר בנה שם בראשונה אברהם אביו, ויקרא בשם ה' ויזבח זבח לאלוהי אברהם אביו:

לג[עריכה]

ויכרו באר וימצאו מים חיים:

לד[עריכה]

ויחפרו נערי יצחק עוד באר, ולא מצאו מים:

לה[עריכה]

וילכו ויגידו ליצחק כי לא מצאו מים, ויאמר יצחק נשבעתי היום לפלשתים וזה הדבר:

לו[עריכה]

ויקרא את שם המקום ההוא באר שבע, כי פה נשבע לאבימלך ואחוזת מרעהו ולפיכל שר צבאו:

לז[עריכה]

וידע יצחק ביום ההוא כי נשבעו לשקר להיות אתם בשלום:

לח[עריכה]

ויקלל יצחק ביום ההוא את הפלשתים ויאמר, ארורים יהיו הפלשתים ליום אף וחרון מכל העמים:

לט[עריכה]

יתנם ה' ללעג ולקללה ולאף ולחרון ביד הגוים החטאים, ועל ידי החתים יכריתם:

מ[עריכה]

והיה הנמלט מחרב האויבים ומהחתים, יכרית עם הצדיקים במשפט מתחת השמים:

מא[עריכה]

כי אויבים ושונאים יהיו לבניי בימיהם ובארץ, ולא יהיה להם שריד ופליט ולא ימלט איש ביום משפט החרון:

מב[עריכה]

כי אבוד יאבד והכרת יכרת והשמד ישמד מן הארץ כל זרע הפלשתים, ולא ימצא כל שריד לו ולא זרע על הארץ:

מג[עריכה]

אם יעלה השמימה משם ירד, ואם יבצר עוזו בארץ ממנה ינתש:

מד[עריכה]

ואם יסתר בין העמים גם משם יכרת, ואם ירד בגיא צלמות גם שם ענוש יענש ואין שלום לו שם:

מה[עריכה]

ואם ילך בשבי, יומת ביד האורבים לנפשו על הדרך:

מו[עריכה]

אל נא תותר לו אל מבורך שם וזרע על כל הארץ, כי אם בקללת עולם יתהלך לו:

מז[עריכה]

ונכתב ונחרת עליו בלוחות השמים, לעשות לו כן ביום המשפט, כי יכרת מן הארץ: