ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת גיטין/פרק חמישי

פרק חמישי – הניזקין

ירושלמי גיטין, פרק ה, הלכה א

מתני’: ^ה_אהניזקין שמין להן בעידית. ^ה_בובעל חוב בבינונית. ^ה_גוכתובת אשה בזיבורית. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. אף כתובת אשה בבינונית
גמ: תני, הניזקין שמין להן בעידית. קל וחומר להקדש. אמר רבי אבא בר פפי רבי אבא בר פפי ° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. מה אנן קיימין? אם להכשר נזקי ממונות, כגון שהזיק שורו לשור של הקדש. הא תנינן (שמות משפטים כא לה) שור רעהו ^ה_דולא שור הקדש. _{שור שנגח שור הקדש פטור} אם לניזקי גופו שהוא עצמו הזיק ממון של הקדש, הא תני רבי חייה רבי חייא רבה °, נזקין להדיוט ואין נזקין לגבוה. אלא כן קיימין. באומר הרי עלי מאה מנה להקדש. שלא תאמר יעשה ההקדש כבעל חוב ויגבה בבינונית. לפום כן צריך מימר, הניזקין שמין להן בעידית קל וחומר להקדש. תני רבי חייה רבי חייא רבה °. נזק וחצי נזק, נגבין מן המשועבדין. ניחא נזק. חצי נזק לא מגופו הוא משלם? _{ואינו גובה ממשועבדים}. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. תיפתר בשור תם שהזיק והלך הבעל ומכרו., גובה קרקע ממשועבדים ^ה_השכבר נשתעבד גופו לבעל הנזק. רבנן דקיסרין אמרין. תיפתר שזקפן עליו מלוה. מעתה, לא תגבה אלא בבינונית ככל בעל חוב? מאחר שעיקרו נזק, גובה בעידית. כתיב, בניזקין מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם. שדהו, למעט משועבדים. שאפילו הן עידית ויש לו בני חורין זיבורית, אינו משלם אלא בני חורין זיבורית. כרמו, פרט להקדש. מה אנן קיימין? אם בשהזיק, ואחר כך הקדיש את שדהו, אין ההקדש חל. דהא תנן, הקדיש תשעים מנה והיה חובו מאה מנה, מוסיף דינר ופודה מההקדש, שלא יאמרו הקדש יוצא לחולין בכדי סתם בלא פדיון. ^ה_ואם בשהקדיש ואחר כך הזיק לשור ההקדש. פטור. דתנן, ^ה_זשור רעהו ולא שור הקדש. אמר רבי יודן רבי יודן ° תיפתר בשור של הדיוט שרעה בתוך שדה הקדש. אמר ליה רבי מנא רבי מנא ° _{כתיב מיטב שדהו מיטב כרמו ישלם, של המזיק. ובאה המשנה וחידשה שאם המזיק היה הקדש הוא פטור} אנן בעינן אנחנו רוצים מקרה שהיה צריך לשלם קרקע הקדש והתורה פטרה אותו ואת אמרת שמדובר בשור הדיוט שהזיק תוך שדה הקדש _{וההדיוט חייב להקדש}. אלא כן אנן קיימין באומר הרי עלי מאה מנה להקדש ויש לו רק שדה אחת והלך הוא והזיק _{שחייב גם משום הקדש וגם משום נזיקין}. שלא תאמר אילו נזקין ומלוה בעדים _{בעל פה}, הנזקין קודמין _{שנזיקין כמלוה הכתובה בשטר}. אף הכא קודם הנזק להקדש _{שההקדש כמלוה על פה}, לפום כן צריך מימר כרמו פרט להקדש. שכיוון שהשדה משועבדת להקדש, אינו גובה ממנה לנזיקין. מיטב שדהו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כו עמוד ב] פרט למטלטלין, מיטב כרמו. פרט לראוי כבמוחזק. שדהו פרט למטלטלין, מה שגובים ממיטב שדהו, בהן דלא בעי כשלא רצה המזיק לשלם מטלטלין משעה ראשונה ובית דין צריכים לגבות בעל כרחו. ואתיה כהדא דתני, אין לי אלא קרקע. מניין שאם רצה ליתן כסף יתן? תלמוד לומר כסף ישיב לבעליו. וכיוון ששני הכתובים שקולים, מה בעית מימר קרקע עיקר. אי נימר ^ה_חכסף עיקר. ויחליטו לו בית דין מטלטלים משעה ראשונה. ולמה אנן חמיי אנו רואים רבנין מחלטין לו קרקעות ולא מטלטלין? נשאר בשאלה כרמו פרט לראוי כבמוחזק. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° בשם רבי ניסא רבי ניסא °. כגון שחפר אביו בור והזיק בחיי אביו ולא היה לו ממה לשלם, ונפלו לו נכסים אחר מיתת אביו _{כגון שמת אבי אביו וירש מה שהיה אביו ראוי לירש} הייתי אומר ישתעבדו נכסים לאותו נזק, לפום כן צריך מימר כרמו פרט לראוי כבמוחזק. _{אבל אם היה הבור מזיק אחר מיתת האב ודאי היו הנכסים הללו משתעבדים לניזק} תנן, מיטב שדהו ומיטב כרמו ^ה_טשל מזיק, דברי °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, מיטב שדהו ומיטב כרמו של ניזק. קשיא על ד°רבי עקיבא רבי עקיבא, הוא הניזוק ואת אמר כן שמיטב שדהו ישלם? אלא בית דין רואין, כמה יפה היתה שדה של הניזק, ושמין לו כמוה, ואותה ישלם המזיק. כהדא דתני, יכול אם אכלה מן העידית, שמין לו מן העידית. מן הזיבורית, שמין לו מן הזיבורית, _{הרי יכול להגרם הפסד לאחד הצדדים שלא כדין}. היך עבידא? אם היתה אותה חלקה שהוזקה עידית, וישום אותה כאילו היא עידית בתוך שדה זיבורית, עידית שבזיבורית טבא סגין. ואם אומר את כן נמצאת משביח את הניזק ומפסיד למזיק. וכן אם היתה אותה חלקה שהוזקה זיבורית. ואתה שם אותה בתוך שדה עידית, נמצאתה מפסיד לניזק. אלא כיצד יעשה? אם הייתה חלקה שהזיק מן העידית, רואין את השדה כאילו מליאה עידית ושמין לו מן העידית. ואם הייתה מן הזיבורית. רואין את השדה כאילו מליאה זיבורית. נמצא משלם מן העידית על העידית ומן הזיבורית על הזיבורית. תנן, °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. לא בא הכתוב אלא לגבות לנזיקין מן העידית שיעור דמי נזקו כמות שהוא. _{שאם אין לו מעות ורוצה לפרוע לו קרקע בשומא, צריך ליתן לו מקרקע מעולה שלו}. השתא דקאמרת ל°רבי עקיבא רבי עקיבא מיטב שדהו של ניזק. מניין ל°רבי עקיבה רבי עקיבא הניזקין שמין להן בעידית? ל°רבי עקיבא רבי עקיבא ליתה מן התורה. איתה מן התקנה. דתניא,מפני מה אמרו הניזקין שמין להן בעידית? מפני הגזלנין. שיהא אדם אומר, מה לי לגזול מה לי להזיק. למחר רואין בית דין שדה יפה שלי ונוטלין אותה מלפני, וסומכים אותה למקרא מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם. עד כדון קרקעו. משכונו _{אם משלם מטלטלין} מנין שגם נוטלין מן העידית? למד מקרקעו. מה קרקעו בעידית. אף משכונו בעידית. ומפני מה בעל החוב בבינונית? מפני הרמאין. שלא יהא אדם רואה את שדה חבירו יפה. ומלוה אותו מעות, ועוקף ונוטלה ממנו. מעתה לא ישומו לו אלא בזיבורית? אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. וכיני באמת כך היה ראוי להיות. אלא שלא לנעול דלת בפני אדם.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ה_א מיי' פ א' מהל' ביכורים הלכה ז', מיי' פ ח' מהל' נזקי ממון הלכה ט', מיי' פ ח' מהל' נזקי ממון הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' שפ"ט סעיף ב', טור ושו"ע חו"מ סי' תי"ט סעיף א', סמ"ג עשין סו, סמ"ג עשין סז :

2 ה_ב מיי' פ י"ט מהל' מלוה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ב סעיף א', סמ"ג עשין צד :

3 ה_ג מיי' פ י"ט מהל' מלוה הלכה ד', מיי' פט"ז מהל' אישות הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ק' סעיף ב', סמ"ג עשין מח :

4 ה_ד מיי' פ ח' מהל' נזקי ממון הלכה א', סמ"ג עשין סו, סמ"ג עשין סז :

5 ה_ה מיי' פ ח' מהל' נזקי ממון הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' ת"ז סעיף א', סמ"ג עשין סו, סמ"ג עשין סז :

6 ה_ו מיי' פ ח' מהל' נזקי ממון הלכה א', סמ"ג עשין סו, סמ"ג עשין סז :

7 ה_ז מיי' פ ח' מהל' נזקי ממון הלכה א', סמ"ג עשין סו, סמ"ג עשין סז :

[ע"ב]

8 ה_ח מיי' פ ח' מהל' נזקי ממון הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' תי"ט סעיף א':

9 ה_ט מיי' פ ח' מהל' נזקי ממון הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' תי"ט סעיף א':

-----------------------------------דף כז

ירושלמי מאיר גיטין כז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כז עמוד א] שלמחר הוא מבקש ללוות ואינו מוצא. דרש °רבי סימאי רבי סימאי כתיב (דברים כי תצא כד יא) בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה. והאיש, זה שליח בית דין. ולמה אמרה תורה ששליח בית דין הוא שיכנס ויוציא? שאם נכנס המלוה, הוא מוציא את היפה. ואם נכנס הלוה, הוא מוציא את הרע. הא כיצד? שליח בית דין נכנס ומוציא את הבינונית. °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר. דבר תורה הוא שיכנס הלוה. דכתיב, והאיש אשר אתה נושה בו שזה הלוה, יוציא אליך את העבוט החוצה. ודרכו של אדם להוציא הפחות שבכלים. וחכמים הם שתקנו שיתן מבנונית, שלא תנעול דלת בפני לוים. עד כדון משכונו. קרקעו מנין שבבינונית? למד ממשכונו. מה משכונו בבינונית. אף קרקעו בבינונית. פשיטא הדא מילתא. ^ה_ימלוה שנעשית בו כפרנות. _{כגון אם הלוה כפר, ולא היו למלוה עדים. ועברה השמיטה ואחר כך מצא עדים}, אינה נשמטת. כפרנות שהיא נעשית מלוה, משמטת. _{כגון שכפר והביא עדים וחיבוהו בית דין לשלם וזקפם עליו במלוה, כשהגיע שמיטה משמט}. רבי ירמיה רבי ירמיה ° בעי. אף למידת הדין כן היא? מלוה שהיא נעשית כפרנות נעשת כנזיקין וגובה מעידית, כפרנות שהיא נעשית מלוה גובה בבינונית? תנן, נזיקין בעידית, בעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית. אין שם אלא עידית, כולם ^ה_יאגובים בעידית. בינונית גובים בבינונית. זיבורית גובים בזיבורית. ^ה_יבעידית ובינונית. הניזקין שמין להן בעידית. בעל חוב וכתובת אשה בבינונית. בינונית וזיבורית. הניזקין ובעלי חוב שמין להן בבינונית. וכתובת אשה בזיבורית. ^ה_יגהיתה עידית שלו יפה משל כל אדם, עידית היא _{וגובים ממנה לנזיקין ששמין בשלו}. בינונית שלו יפה משל כל אדם, בינונית היא _{וגובים ממנה לבעל חוב ששמין בשלו}. זבורית שלו יפה משל כל אדם, זיבורית היא. היתה עידית שלו כבינונית של כל אדם. רבי זירא רבי זירא ° ורבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בעי נישמעינה מן הדא דתנן, בינונית וזיבורית הניזקין ובעלי חוב שמין להן בבינונית. וכתובת אשה בזיבורית. משמע דבשל עולם הן שמין. שאי בשלו הן שמין, כמו היכא שאין לו אלא עידית ובינונית, הניזקין דוחין לבעלי חוב שיגבו מבינונית. ודכוותה אם יש לו בינונית וזיבורית ידחו הניזקין לבעלי חוב בזיבורית דהא עכשיו בינונית שלו נחשב אצלו לעידית. אלא לאו שמע מינא דבשל עולם הן שמין. אמר רבי יוסי בר בון רבי יוסי ברבי בון ° בשם רב חסדא רב חסדא ° תיפתר ^ה_ידשהיתה לו עידית ומכרה וכבר נדחו לבעלי חוב לגבות בבינונית. וכתובת אשה בזיבורית. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה °. לא שנו אלא מנה מאתים. אבל כתובת אלף דינר, הרי הם כהלואה וגובה בבינונית. ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° אומר. ^ה_טזאפילו כתובת אלף דינר, אינה גובה אלא מן הזיבורת. ואתיין אילין פלוגוותא, כאילין פלוגוותא. דתנן כל זמן שהיא בבית אביה, גובה כתובתה לעולם. כל זמן שהיא בבית בעלה, גובה כתובתה עד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כז עמוד ב] עשרים וחמש שנה. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי ° אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי °. לא שנו אלא כתובת מנה מאתים. אבל היתה כתובתה אלף דינר, גובה כתובתה לעולם. כי אתא רבי אבהו רבי אבהו ° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. ^ה_יזואפילו כתובה של אלף דינר, אינה גובה אלא עד עשרים וחמש שנה. ואתייא דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° כרבי יוחנן רבי יוחנן ° _{שאפילו אלף דינר דינו ככתובה שאם לא תבעה עשרים וחמש שנה מחלה}. ורבי ירמיה רבי ירמיה ° כרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° _{שמעל מאתיים זוז דינה כבעל חוב}. דתנינן תמן, ^ה_יחהכותב נכסיו לבניו. וכתב לאשתו קרקע כל שהוא, איבדה כתובתה _{שהסכימה לקבל קרקע זו כנגד כל כתובתה}. רב רב (אמורא)° אמר במזכה על ידיה לבנים _{דכיוון שהיא בעצמה הקנתה להם סימן שמחלה}. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר, במחלק לפניה והיא רואה ושותקת. רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא ° אמר, מקולי כתובה שנו כאן, ואפילו רק שמעה שנתן לה קרקע ושתקה איבדה כתובתה. אמר רבי אבא רבי אבא °. לטעמא דרבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא °. לא סוף דבר כתובת מנה מאתים הפסידה כששמעה שנתן לה קרקע ושתקה. אלא אפילו כתובתה אלף דינר , מקולי כתובה שנו

ירושלמי גיטין, פרק ה, הלכה ב

מתני’: ^ה_יטאין נפרעין מנכסים משועבדין במקום שיש בני חורין, ואפילו הן זיבורית. ^ה_כאין נפרעין מניכסי יתומין, אלא מן הזיבורית:

גמ’: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן ° בשם רבי ינאי רבי ינאי °. ^ה_כאאין נפרעין מניכסי יתומים קטנים, אלא בשטר שהריבית אוכלת בו. ויש אומרים, אף לכתובת אשה. אמר רבי אימי רבי אמי °. מפני מזונות, שלא יפסידו היתומים. _{שהרי כל עוד שלא גובה כתובתה מעלין לה מזונות} אמר רבי מתניה רבי מתניה °, מאן חש למזונות? °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר , במגבה הדבר תלוי. אבל לחכמים כיוון שתבעה כתובתה, אף שלא גבתה הפסידה מזונות. מאי כדון _{למה לחכמים בכל זאת פורעים לכתובת אישה}? מפני חינה, כדי שיהיו הכל קופצין עליה לישאנה. ויש אומרים אף לגזילה ולנזיקין. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °, אף אנן נמי תנינן תרתיהון. לגזילה מן הדא דתנן, אם מה שהניח להם אביהם ^ה_כבהיה דבר שיש לו אחריות _קרקע חייבים לשלם את גזלת אביהם. לנזיקין מן הדא דתנן, אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית. כיני מתניתא כך כוונת המשנה, אין נפרעין מניכסי יתומין לנזיקין, אלא מן הזיבורית. _{שהרי לבעל חוב אין גובין כלל, ולכתובת אשה אפילו מהאבא גובים מזיבורית, אלא ודאי המשנה באה ללמד שאפילו נזיקין גובים מזיבורית. ומכאן שגובין מיתומים לנזיקין}. והא תני, עומד הבן תחת האב. הניזקין שמין בעדית. ובעלי החוב בבינונית. וכתובת אשה בזיבורית? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון °, כאן ביתום גדול כאן ביתום קטון

ירושלמי גיטין, פרק ה, הלכה ג

מתני’: ^ה_כגאין מוציאין לאכילת פירות. ולשבח קרקעות. ^ה_כדולמזון האשה והבנות, מנכסים משועבדים, מפני תיקון העולם. ^ה_כההמוצא מציאה לא ישבע, מפני תיקון העולם:

גמ’: מאי טעמא? אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא °,^ה_כו מפני שאין להן קצבה, ואין הקונה יכול להיזהר .

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

10 ה_י מיי' פ ט' מהל' שמיטה ויובל הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' ס"ז סעיף ז', טור ושו"ע חו"מ סי' ס"ז סעיף ח':

11 ה_יא מיי' פ י"ט מהל' מלוה הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ב סעיף ד', סמ"ג עשין צד :

12 ה_יב מיי' פ י"ט מהל' מלוה הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ב סעיף ד', סמ"ג עשין צד :

13 ה_יג מיי' פ י"ט מהל' מלוה הלכה א', מיי' פ כ"ד מהל' מלוה הלכה י', מיי' פ ח' מהל' נזקי ממון הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ב סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' תי"ט סעיף א':

14 ה_יד טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ב סעיף ד':

15 ה_טו מיי' פט"ז מהל' אישות הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ק' סעיף ב':

[ע"ב]

16 ה_טז מיי' פט"ז מהל' אישות הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"א סעיף א':

17 ה_יז מיי' פ ו' מהל' זכיה ומתנה הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' א', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"ו סעיף י"ג, סמ"ג עשין פב :

18 ה_יח מיי' פ ו' מהל' זכיה ומתנה הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' א', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"ו סעיף י"ג, סמ"ג עשין פב :

19 ה_יט מיי' פ י"ח מהל' מלוה הלכה א', מיי' פ י"ט מהל' מלוה הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' קי"א סעיף ח', סמ"ג עשין צד :

20 ה_כ מיי' פ י"ט מהל' מלוה הלכה א', מיי' פ ח' מהל' נזקי ממון הלכה י"א, טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ח סעיף כ"א, טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ח סעיף י"ח, טור ושו"ע חו"מ סי' תי"ט סעיף ג', סמ"ג עשין צד :

21 ה_כא מיי' פ י"ב מהל' מלוה הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"י סעיף א':

22 ה_כב מיי' פ ה' מהל' גזלה ואבדה הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' שס"א סעיף ז', סמ"ג עשין עג :

23 ה_כג מיי' פ כ"א מהל' מלוה הלכה א', מיי' פ ט' מהל' גזלה ואבדה הלכה ה', מיי' פ ט' מהל' גזלה ואבדה הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' קט"ו סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' שע"ג סעיף א', סמ"ג עשין צד :

24 ה_כד מיי' פ כ"א מהל' מלוה הלכה א', מיי' פ' מהל' אישות יח הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף כ"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ב סעיף ז', סמ"ג עשין מח :

25 ה_כה מיי' פ י"ג מהל' גזלה ואבדה הלכה כ', טור ושו"ע חו"מ סי' רס"ז סעיף כ"ז, סמ"ג עשין עד :

26 ה_כו מיי' פכ"א מהל' מלוה הלכה א':

-----------------------------------דף כח

ירושלמי מאיר גיטין כח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כח עמוד א] לאכילת פירות כיצד? ראובן ^ה_כזשגזל שדה _{עם פרות} משמעון ומכרה ללוי. ובא שמעון הנגזל וטרפה מלוי. לוי גובה קרן ממשועבדין של ראובן, ושמעון הנגזל גובה אכילת פירות מבני חורין של לוי _{הקונה שאכל את הפירות}. לשבח קרקעות כיצד? עמד לוי _הקונה והשביח. לוי גובה את הקרן ממשועבדין של ראובן _הגזלן וגובה את השבח מבני חורין של שמעון _{הנגזל. כמו היורד לשדה חבירו שלא ברשות}. אמר רבי חייה רבי חייא רבה ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. מה שאמרנו שאינו גובה את מה שהשביח ממשועבדים, והוא שקדם מקחו _{של זה שקנה משמעון הנגזל} לשבחו של לוי _הקונה. אבל אם קדם שבחו של לוי למקחו _{של זה שקנה משמעון הנגזל}, לוי גובה את השבח אפילו ממשועבדין של שמעון. רבי אבא רבי אבא ° ורבי חייה רבי חייא רבה ° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. אף באכילת פירות כך. איתמר, וגובה את השבח מבני חורין של שמעון. היכי עבידא? כגון אם ראובן מכר ללוי שדה גזולה ולוי השביח אותה, כגון דאפיק ד' דינרין, והוא שבח באשיתא. לוי גבי ארבעת דינרייא ממשועבדין של ראובן, וגבי תרין אחרונייא מבני חורין של שמעון הנגזל. אמר רבי אבין רבי אבין ° בשם רבנין דתמן. אין לך יורד ברשות וידו לתחתונה כמו לוי אצל שמעון. שאף שלוי קנה את הקרקע מראובן ולכאורה נכנס ברשות, לגבי שמעון זה לא ברשות. וידו על התחתונה, לכן אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו היציאה כשיעור השבח. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון ° אמר בשם רבנין דתמן אין לך יורד ברשות וידו על העליונה כמו לוי אצל ראובן הגזלן. דאף שלגבי שמעון זה לא ברשות, לגבי הגזלן זה ברשות הלכך ידו על העליונה נגד ראובן הגזלן לכן, אם השבח יותר מהיציאה נותן לו כפי השבח ואם היציאה יתירה נותן לו כפי היציאה. ראובן שגזל שדה משמעון ומכרה ללוי. והלך לוי ונתנה מתנה ליהודה. ובא שמעון וטרפה מיהודה. יהודה לא אזיל גבי לוי לתובעו דהיא מתנה ואין עליה אחריות. אבל לוי אזל גבי ראובן דהיא מכירה שיש בה אחריות. ואם יטען ראובן כנגד לוי ויאמר לו מה הפסדתה, ולא מתנה יהבתינה ליהודה? יכיל הוא מימר ליה, לא נתתי ליהודה מתנה סתם, בעי הוינא מיתן ליה, וישלם לי טיבו _{יחזיק לי טובה}, ועכשיו אצטרך לתת לו מתנה אחרת. ראובן גזל שדה משמעון ונתנה מתנה ללוי. והלך לוי ומכרה ליהודה. ובא שמעון וטרפה מיהודה. יהודה אזל גבי לוי דהוא מכרה ויש עליה אחריות. לוי לא אזיל גבי ראובן דהיא מתנה. דאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° בשם רבנין, אין שיעבוד למתנה. ראובן גזל שדה משמעון אביו, ומכרה ללוי. ולא הספיק לקבל מבית דין שטר טירפה שיוכל ללכת לטרוף מלוי, עד שמת. דמאן היא? רב הונא רב הונא ° ו חייה בריה דרב חייה בריה דרב °. חד אמר, אם שמעון האבא כתב שטר טרפו, הרי ראובן בנו זוכה בקרקע מכח אביו. ואם לאו, של לוי היא. וחרנה אמר. היא כתב, היא לא כתב, של לוי היא. אמר רבי מנא רבי מנא ° מסתברא דלא דלוי. דראובן יכיל למימר ליה, מילה דלא דידי זבנית לך דבר שאינו שלי מכרתי לך. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון ° מסתברא דלא דראובן. דלוי יכיל למימר ליה, אם הייתה בעיה כלשהיא במכירה, אדרבא הא קומיך, קום זביניה טביאת הרי היא לפניך מכור לי אותה עכשיו בצורה טובה. מהו לגבות פרנסה _{נדוניה עישור נכסים} להשיא את הבנות אחר מיתת אביהן מן המשועבדין? אמר רבי זעירא רבי זעירא °, רבי יוחנן רבי יוחנן ° לא גבי. מאן גבי? רבי חנינה רבי חנינא בר חמא ° ורבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° ^ה_כח גבי. רבי יסא רבי אסי ° איתפקד מדל דיתמין הופקד אצלו נכסים של יתומים, והוו תמן בנות דבעיין פרנסה. אעיל עובדא קומי רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° וקומי רבי שמעון בן יקים רבי שמעון בן יקים °. אמר רבי שמעון בן יקים רבי שמעון בן יקים °. לא מוטב שיתפרנסו מן של אביהן ולא מן הצדקה?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כח עמוד ב] אמר ליה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °, רבי. דבר שאילו היה בא לפני רבותינו לדון בו לא היו מכריעים, דמיבעיא להו, האם גובים לפרנסה אף ממטלטלי או רק ממקרקע. ואנן נעשה מעשה לגבות ממטלטלי? אמר רבי יסא רבי אסי °, אנא יהיב. ואי קמון יתמין ועררין, אנא יהיב לון משלי אני אתן. ואם הבנים יערערו אתן להם משלי. אפילו כן כשהגדילו, חמון ולא עררון ראו ולא ערערו. גזר דין נפק על ציפור בת אבשלום שהיתה יתומה שיגבו לפרנסתה. רבי סימון רבי שמעון בן פזי ° ורבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי ° אמרו בשם רבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא °. אנא ורבותינו גבינו לה מן המטלטלין, כמנהג מקומה. רב רב (אמורא)° הוה כתיב ל°רבי רבי יהודה הנשיא איגרת עם שאלות, עברון על דעתיה דרבי חייה רבה רבי חייא רבה ° _{ורבי חייא רבי חייא רבה° העביר ל°רבי רבי יהודה הנשיא}. והוה רבי חייה רבי חייא רבה ° כתב שאלות ביני שיטייא בין השורות. באחד הפעמים, שאל רבי חייא רבי חייא רבה °, עמדו היתומין ומכרו את הנכסים שהיו משועבדים לפרנסת הבנות ולמזונות מהו? וענה לו °רבי רבי יהודה הנשיא. ^ה_כטגובין מהן לפרנסה ואין גובין מהן למזונות. עמדו ושיעבדו מהו? וענה °רבי רבי יהודה הנשיא, השיעבוד הזה איני יודע מהו, מי שיעבד _{נתן כמשכון}? האב או היתומים? תנא לוי. אחד שיעבוד האב, ואחד שיעבוד הבן. גובין מהן לפרנסה ואין גובין מהן למזונות. אמר רבי אבא רבי אבא ° לית כאן בשיעבוד האב אלא בשיעבוד הבן. אבל בשיעבוד האב לא גובים כלל. אם בחיי האב אינו גובה _{דבחיי האב אינה גובה עישור נכסים אפילו מבני חורין. דברצון האב הדבר תלוי}, לא כל שכן לאחר מיתת האב. אבל נכסים שירשו הבנים ושיעבדו לאחר מיתת האב מהן מוציאין לפרנסה, שהרי החיוב בפרנסה קדם למכירה. אמר רבי חמא בר עוקבה רבי חמא בר עוקבא ° בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא °. נישאו הבנות. ^ה_לאלמנה ניזונת מהן. _{דאף על פי שאמרו חכמים, בעל בנכסי אשתו כלוקח. ואין מוציאים למזון האישה והבנות מנכסים משועבדים, אצל אלמנה נעשה כיורש והאלמנה ניזונת מהם}. רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא ° כדידה דאמר רבי יודה בר אחתיה דרבי יוסי בן חנינה רבי יודה בר אחתיה דרבי יוסי בן חנינה ° בשם רבי יוסי ברבי חנינה רבי יוסי בר חנינא °. אפילו מתו הבנות, אלמנה ניזונות מהן. תקנת אושה שהכותב נכסיו לבניו הוא ואשתו ניזונים מהם. הלכו ומכרו אין הם ניזונים מהם מתו הבנים והורישו לבניהם, בני בנים מה הן? האם הם חייבים לזון את הסבא מהנכסים הללו? רבי מנא רבי מנא ° אמר, בני בנים שכאן, הוא בנים של הלן. כמו שהבנים היו חייבים לזון אותו, כך בניהם. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון ° ורבי מתניה רבי מתניה ° הוון יתבין. סברין מימר, הוא בני בנים שכאן הוא בנים של הלן. אמר ליה רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון °, ^ה_לאבני בנים קפצה עליהן ירושת תורה. ואינם חייבים עוד לזון את סבם. תמן תנינן, מנה לאבא בידך, אין לו בידי אלא חמשים דינרין, פטור. ^ה_לבמפני שהוא כמשיב אבידה, _{שהיה יכול לכפור בכל. שאף שאין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו, בפני יורשו מעיז}. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. אף כאן היה צריך להישבע. אלא תקנה תיקנו בו כדרך שתיקנו במציאה. דתנינן, המוצא מציאה, לא ישבע מפני תיקון העולם. אמר רבי אבא רבי אבא °. מתניתא בשאמר לו שני שוורין מצאת לי. וזה אומר לא מצאתי אלא אחד. אבל אם אמר לו שני שוורים מצאתי לך והחזרתי לך את שניהן. והוא אומר לו לא החזרתה לי אלא אחד לא בזה תיקנו. רבי פדת רבי פדת ° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן ° בזה תקנו _{כששניהם טוענים בריא}, אבל בראשונה כשהמוצא טוען בריא ובעל האבדה שמא, דבר תורה היא שלא ישבע ואין צורך בתקנה. כהדא דתני, יכול אמר לו שני שוורים מצאת לי. והוא אמר, לא מצאתי אלא אחד. יכול יהא חייב שבוע? תלמוד לומר (ויקרא ויקרא ה כב) או מצא אבידה וכחש בה. פרט לזה שלא כיחש _{שהרי מודה שמצא אחד, ומודה במקצת אין כאן לחייבו שבוע, שכן בעל האבדה טוען שמא}. אבל אם אמר לו, עומד הייתי בראש גגי. וראיתיך מושך שני שוורים קשורים. שני שוורים קשורים שמשכתה שלי. והוא אומר, לא משכתי אלא אחד. לא בזה תיקנו, שזה חייב מהתורה להישבע דהוי מודה במקצת. ודכוותה עומד הייתי על אבא בשעת מיתתו וטענך מנה והודיתה לו. והוא אומר לא הודיתי אלא חמשים לא בזה תיקנו, שזה חייב מהתורה להישבע. דהוי מודה במקצת.

ירושלמי גיטין, פרק ה, הלכה ד

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

27 ה_כז מיי' פ ט' מהל' גזלה ואבדה הלכה ז', מיי' פ ט' מהל' גזלה ואבדה הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' שע"ג סעיף ב':

28 ה_כח מיי' פ"כ מהל' אישות הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ג סעיף ה':

[ע"ב]

29 ה_כט מיי' פ"כ מהל' אישות הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ג סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ב סעיף ז':

30 ה_ל מיי' פ"כ מהל' אישות הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף ד':

31 ה_לא מיי' פ א' מהל' נחלות הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רע"ו סעיף א':

32 ה_לב מיי' פ ד' מהל' טוען הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' ע"ה סעיף כ"א, סמ"ג עשין צה :

-----------------------------------דף כט

ירושלמי מאיר גיטין כט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כט עמוד א] מתני’: ^ה_לגיתומים שסמכו אצל בעל הבית, או שמינה להן אביהן אפיטרופוס. חייב לעשר פירותיהן. אפיטרופוס שמינהו אבי יתומים, ישבע. ושמינהו בית דין, לא ישבע. °אבא שאול אבא שאול אומר, ^ה_לדחילוף הדברים:

גמ’: כתיב (במדבר קרח יח כח) כן תרימו גם אתם. ודרשינן אתם פרט לשותפין. אתם פרט לאפיטרופוס. אתם ^ה_להפרט לתורם שאינו שלו. גופא. אתם פרט לשותפין. והתנינן, השותפין שתרמו? אלא כאן בתרומה גדולה. כאן בתרומת מעשר _{שהפסוק כן תרימו גם אתם נאמר בתרומת מעשר}. כלום למדו תרומה גדולה לא מתרומת מעשר? _{הרי כל דין שליחות נלמד משם אז למה את הדין הזה לא נלמד}? אלא ^ה_לוכאן להלכה _{שלכתחילה לא יתרמו אלא ביחד}. כאן למעשה _{שאם תרמו תרומתן תרומה}. אתם פרט לאפיטרופוס. והתניא יתומים שסמכו אצל בעל הבית. או שמינה להן אביהן אפיטרופוס, חייב לעשר פירותיהן. חברייא אמרין. כאן שהתמנה אפיטרופין לעולם _{עד שיגדלו}. כאן לאפיטרופין לשעה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° בעי. אם באפיטרופין לעולם, בדא תני מוכר הוא עבדים אבל לא קרקעות? אלא כאן ביתום גדול. כאן ביתום קטן. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °. ^ה_לזבתחילה אין מעמידין אפיטרופוס ליתומין לחוב להן _{כגון כשתובעים אותם ממון}, אלא לזכות להן _{כגון לתבוע אחרים}. ואם חבו חבו. רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא ° אמר. בין בתחילה בין בסוף, אין מעמידין להן בין לזכות בין לחובה. מתניתא פליגא על רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא ° דתנן, שור של חרש שוטה וקטן שנגח, ^ה_לחמעמידין להן אפיטרופוס. שנייה היא בשור, שלא ילך ויזיק. הזיק, משל מי הן משלמין? רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר, משל יתומין. רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא ° אמר, ^ה_לטמשל אפיטרופוס. ואפילו אם לא מצאנו מפורש דסבור רבי יוחנן רבי יוחנן ° כן. מילתיה אמרה כן. דהוא אמר, לבסוף אם חבו חבו. _{הכא נמי כיוון שמעמידים להם אפוטרופוס כדי שלא יזיקו. אם הזיקו משלמים משל יתומים}. תנן, אפיטרופוס שמינהו אבי יתומין, ישבע. שאין דרכו לבחן. _{שהאבא מינה אותו מפני שהוא אוהבו, ולא בחן אם הוא נאמן לכן משביעים אותו}. אבל כשמינוהו בית דין, לא ישבע. שדרכו לבחן _{שבית דין בודקים היטב לפני שממנים אפוטרופוס}. °אבא שאול אבא שאול אומר חילוף הדברים. אפיטרופוס שמינהו אבי יתומין, לא ישבע. מפני דיכיל מימר ליה, טבות הוינא עבידנא לך טובה אני עושה לך ואם ידע שיחיבו אותו להישבע לא יסכים להתמנות. שמינוהו בית דין ישבע. מפני שהוא כנושא שכר, שמרויח בזה שיוצא עליו שם של אדם נאמן. אתייא דרבי יוחנן רבי יוחנן ° שאמר שאם הפסיד בדין ישלמו היתומים ולא האפוטרופוס, כרבנין שאמרו שאם מינוהו בית דין אין משביעין אותו. _{ושניהם מאותו טעם כי אחרת אף אחד לא יסכים להתמנות אפוטרופוס}

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כט עמוד ב] ודרבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא ° שאמר שהאפוטרופוס משלם אם שור היתומים הזיק. כ°אבא שאול אבא שאול שאמר שאם מינוהו בית דין ישבע. _{ששניהם סוברים שהאפוטרופוס מרויח שיוצא לו שם של נאמן. ואפילו אם יחייבו אותם לא ימנעו מלהיות אפוטרופוסים}. ממאי דרבי יוחנן רבי יוחנן ° כרבנין? הא אפשר להעמיד דיסבור כ°אבא שאול אבא שאול. שרק במינוהו אפוטרופוס כדי שלא יזיק השור, אם יצטרך לשלם מכיסו ימנע ולא יסכים להיות אפוטרופוס. אבל במינוי לאפוטרופוס על נכסי היתומים יסכים אפילו לשלם. שהרי מרויח בזה שיוצא עליו שם של אדם נאמן. דבעי הוא בר נש שיחזיקוהו מהימן ומיקרייה מהימן. וממאי דרבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא ° כ°אבא שאול אבא שאול? הא אפילו דיסבור כרבנין. אדם מבריח עצמו מן השבועה. ואין אדם מבריח עצמו מן התשלומין

ירושלמי גיטין, פרק ה, הלכה ה

מתני’: ^ה_מהמטמא והמדמע והמנסך. אם שוגג, פטור. ואם מזיד, חייב. ^ה_מאהכהנים שפיגלו במקדש מזידין, חייבין:

גמ’: רבי יודן רבי יודן ° לא נחת לבית וועדא. קם עם רבי מנא רבי מנא °. אמר ליה, מה חדתין אמרון לא נכנס לבית המדרש ופגש את רבי מנא רבי מנא ° ואמר לו מה חידוש אמרו בבה"מ היום? אמר ליה, כן אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. המטמא, אינו כעושה מעשה _{דהיזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק}. מן הדא דתנן, גזל מטבע ונפסל, תרומה ונטמאת, אומר לו הרי שלך לפניך. אמר ליה, תיפתר שניטמאת מאיליה. ולית שמע מינה כלום. אלא מההיא מתניתא דתנן, ^ה_מבדן את הדין זיכה את החייב וחייב את הזכאי טימא את הטהור טיהר את הטמא. מה שעשה עשוי וישלם מביתו. ואמר רב ירמיה רב ירמיה ° בשם רב רב (אמורא)°, במגיעו לידו. _{שאחר שפסק את הדין כדי לחזק את דבריו, טמא את הטהרות במו ידיו}. וכן אמר שמואל שמואל (אמורא)°, במגיעו לידו. הא אם לא עשה מעשה בידים פטור . רבי יהודה ברבי רבי יהודה ברבי ° אומר. בדין

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

33 ה_לג מיי' פ ד' מהל' תרומות הלכה י', מיי' פ י"א מהל' נחלות הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"צ סעיף י"ד, סמ"ג עשין צו :

34 ה_לד מיי' פי"א מהל' נחלות הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"צ סעיף ט"ז, סמ"ג עשין צו :

35 ה_לה מיי' פ ד' מהל' תרומות הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ל':

36 ה_לו מיי' פ ד' מהל' תרומות הלכה ח':

37 ה_לז מיי' פ י"א מהל' נחלות הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"צ סעיף י"ב:

38 ה_לח מיי' פ ו' מהל' נזקי ממון הלכה ג', מיי' פ ו' מהל' נזקי ממון הלכה ד':

39 ה_לט מיי' פ ו' מהל' נזקי ממון הלכה ג', מיי' פ ו' מהל' נזקי ממון הלכה ד':

[ע"ב]

40 ה_מ מיי' פ ז' מהל' חובל ומזיק הלכה ב', מיי' פ ז' מהל' חובל ומזיק הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' שפ"ה סעיף א', סמ"ג עשין ע :

41 ה_מא מיי' פ ז' מהל' חובל ומזיק הלכה ד':

42 ה_מב מיי' פ"ו מהל' סנהדרין הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' כ"ה סעיף ג', סמ"ג עשין צז :

-----------------------------------דף ל

ירושלמי מאיר גיטין ל

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ל עמוד א] היה אפילו שוגג שיהא חייב דהיזק שאינו ניכר שמיה היזק. ולמה אמרו פטור? כדי שיהא מודיע, _{שאם תחייב אותו, יעדיף לא להודיע לבעלים שדימע או טימא או ניסך}. ורבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר. ^ה_מגבדין היה שאפילו במזיד יהא פטור, לפי שהיזק שאינו ניכר, לא שמיה היזק. ולמה אמרו חייב? משום קנס. שלא ילך כל אחד ויטמא טהרותיו של חבירו. חייליה דרבי יוחנן רבי יוחנן ° מן הדא דתנן, המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור. במזיד חייב מפני תיקון עולם. משמע שהחיוב על מזיד זה מפני תיקון עולם. ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן °, ומשום קנס. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן רבי יוחנן ° _{שהיזק שאינו ניכר, לא שמיה היזק} דתנן, הנותן עול על גבי פרה אדומה של חבירו, פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. תנן, המטמא והמדמע והמנסך. אם שוגג, פטור . עד כדון בשוגג כסבור שהוא חולין. היה יודע בה שהיא תרומה, וכסבור שמותר לטמותה מהו? נישמעינה מן הדא דתנן, הכהנים שפיגלו במקדש מזידין, חייבין הא שוגגין פטורים. מה אנן קיימין? אם כסבור בהן שהוא חולין. ויש פיגול בחולין _{הרי פיגול זה ששוחט על מנת לזרוק את הדם חוץ לזמנו משמע שהוא יודע שזה קרבן}? אלא כן אנן קיימין, ביודע בהן שהן קודש. וסבור לומר שמותר לפגל בקודש. אף הכא. ביודע שהיא תרומה וסבור לומר ומותר לטמותה _{שגם זה נחשב שוגג}. תנן והמנסך. אמר רב הונא רב הונא ° בשם רב רב (אמורא)°.^ה_מד הכוונה שעירב ביין נסך, כי אם היה מנסך ממש לעבודה זרה, פטור דקים ליה בדרבה מיניה. ניסך ועירבבה מהו? בתחילה הוא חייב מיתה על הניסוך. ולבסוף בתשלומין על העירוב. התיב רבי אבא רבי אבא °

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ל עמוד ב] הגע עצמך שהרג את הנפש ושיבר את הצלוחית. שאמרינן שפטור משום קים ליה בדרבה מיניה. למה לא נאמר בתחילה כשהרג הוא חייב מיתה. ולבסוף ^ה_מהכששיבר את הצלוחית הוא חייב בתשלומין? מתיב רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. הגע עצמך שהדליק גדישו של חבירו בשבת. שפטור מתשלומים משום קים ליה בדרבה מיניה ולמה לא נאמר, בתחילה הוא חייב מיתה על הבערה, ולבסוף בתשלומין על הגדיש? המטמא והמדמע והמנסך. בשוגג פטור. במזיד חייב. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °, משום קנס

ירושלמי גיטין, פרק ה, הלכה ו

מתני’: העיד °רבי יוחנן בן גודגדא רבי יוחנן בן גודגדא ^ה_מועל החרשת שהשיאה אביה. שהיא יוצאה בגט. ^ה_מזועל קטנה בת ישראל שנישאת לכהן, שהיא אוכלת בתרומה. ^ה_מחואם מתה, בעלה יורשה. ^ה_מטועל מריש הגזול שבנאו בבירה, שיתן את דמיו. ^ה_נועל החטאת הגזולה שלא נודעה לרבים. שהיא מכפרת, מפני תיקון המזבח:

גמ’: תנן התם, פקח שנשא פקחת ונתחרשה, אם רצה יוציא ואם רצה יקיים. נשתטית לא יוציא. נתחרש הוא או נשתטה אינו מוציאה עולמית. אמר °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי מפני מה האשה שנתחרשה יוצאה והאיש שנתחרש אינו מוציא? אמרו לו, אינו דומה האיש המגרש לאשה המתגרשת. שהאשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו. העיד °רבי יוחנן בן גודגדא רבי יוחנן בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בגט אמרו לו אף זו כיוצא בה. רבי חנניה רבי חנניה דציפורין ° בעא קומי רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°, נראין הדברים שהשיאה אביה כשהיתה פיקחת שיש בה דעת, שבזמן הקידושין היתה ראויה לצאת בין לדעת בין שלא לדעת. אבל אם היתה חרשת שאין בה דעת, לא תצא אלא לדעת וכיוון שאין לה דעת, לא תצא עולמית. _{דכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו}. ולא עדות היא שהעיד °רבי יוחנן בן גודגדא רבי יוחנן בן גודגדא? אז איך חכמים אומרים אף זו כיוצא בה. ומוסיפין על העדות? אם העדות היתה על קטנה פיקחת שהשיאה אביה ונתחרשה שהיא יוצאה בגט, אז איך אפשר ללמוד על אחת שהיתה חרשת מתחילה? רבי חנניה רבי חנניה דציפורין ° סבר מימר, שהעדות הייתה בפיקחת שהשיאה אביה ונתחרשה. ורבי יוסה רבי יוסי בר זבידא ° סבר מימר שהעדות הייתה בקטנה חרשת שהשיאה אביה ונתגרשה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °. מה טעם אמרו קטנה בת ישראל אוכלת בתרומה? כדי שיהו הכל קופצין עליה לישא מפני חינה, שידעו שנשואיה נשואין גמורין, ועוד דאי לא תאכל בתרומה, ימנע כהן מלישאנה שיצטרך לקנות חולין למזונותיה. אמר רבי שמי רבי שמי °. והוא שתהא יודעת לשמור קידושין. אמר רבי אימי רבי אמי °. מתניתא לא אמרה כן דתנן, בת שלוש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה וכו' נישאת לכהן תאכל בתרומה וכ”ו. והא התם בת שלוש ואינה יודעת לשמור קידושיה ואוכלת. אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין °. מן מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן °, מפני חינה אוכלת בתרומה. הדא אמרה, אפילו לא יודעת לשמור קידושיה. אמר רב המנונא רב המנונא ° בשם רבי אסי רבי אסי °. בת ישראל קטנה משלוש שנים ויום אחד שאינה ראויה לביאה, אין לה חופה שתאכל בתרומה. אמר רבי אמי רבי אמי °

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

43 ה_מג מיי' פ ז' מהל' חובל ומזיק הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' שפ"ה סעיף א':

44 ה_מד מיי' פ ז' מהל' חובל ומזיק הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' שפ"ה סעיף ב':

[ע"ב]

45 ה_מה מיי' פ"ג מהל' גניבה הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' שנ"א:

46 ה_מו מיי' פ י' מהל' גירושין הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ט סעיף ו', סמ"ג עשין נ :

47 ה_מז מיי' פ ו' מהל' תרומות הלכה ג':

48 ה_מח מיי' פ"כ מהל' אישות הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' צ' סעיף ג', סמ"ג עשין מח, סמ"ג לאוין פא :

49 ה_מט מיי' פ א' מהל' גזלה ואבדה הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ס סעיף א':

50 ה_נ מיי' פ ה' מהל' איסורי מזבח הלכה ז', סמ"ג לאוין שיח -שיט}}, סמ"ג לאוין שיח, סמ"ג לאוין שיט :

-----------------------------------דף לא

ירושלמי מאיר גיטין לא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לא עמוד א] מתניתא אמרה כן דתנן בת שלוש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה וכו' נישאת לכהן תאכל בתרומה וכ”ו. הא פחותה מבת שלוש ויום אחד אינה אוכלת בתרומה. רבי אבין רבי אבין ° בעי. כשנכנסה לחופה פחותה מבת שלוש ולא נבעלה, ושלחה לבית אביה והגדילה. מהו שתאכל בתרומה _{בגלל החופה שהיתה קדם היותה בת שלוש}? נישמעינה מן הדא דתנן, קטנה מבת שלוש שהשיאה אביה אינה אוכל בתרומה. גדלה תאכל על גב חופתה הראשונה. תנן, ועל מריש _קורה הגזול שבנאו בבירה, שיתן את דמיו. גזל מריש ובנאו בבירה _ארמון. °בית שמאי בית שמאי אומרים, יקעקע כל הבירה ויתננו לו. ו°בית הלל בית הלל אומרים, נותן לו דמי שוויו מפני תקנת השבין. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. מה פליגין? בשגזלו משופה. ^ה_נאאבל אם גזלו ושיפהו, דמים הוא חייב לו, שקנאו בשינוי. גזלו ושיפהו במקומו מהו? נישמעינה מן הדא דתנן, ^ה_נבהיורד לתוך חורבה של חבירו ובנייה שלא ברשות. שמין לו וידו על התחתונה. אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה. אם היציאה יתרה על השבח, נותן לו כשיעור השבח. ביקש ליטול עציו, ואבניו אין שומעין לו. קא סלקא דעתין מפני שכבר נקנה לבעל הבית בשינוי. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא ° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° משום ישוב. רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב ° בעי. אילו הפורק חבילתו לתוך חורבתו של חבירו והלך ליטלה. שמא אין שומעין לו? ולא שמיע דאמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי ° משום רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° משום ישוב. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °, הוינא סבר מימר מה פליגין? בארץ. אבל בחוצה לארץ, לא. מן מה דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא °, משום יישוב. ולא אמר משום ישוב ארץ ישראל. הדא אמרה היא בארץ היא בחוץ לארץ. ביקש ליטול דמי עציו ואבניו מהו? אמר רב רב (אמורא)° אומר לו המתן עד שידור בתוכה. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר, נותנין לו מיד. תנן, ועל החטאת הגזולה שלא נודעה לרבים. שהיא מכפרת. אמר עולא בר ישמעאל עולא °. בדין הוה דאפילו לא נודעה לרבים, לא תכפר. למה אמרו תכפר? שלא יהא המזבח שמם _{שכל קרבן יצטרכו לברר האם הוא לא גזול}. ריש לקיש ריש לקיש ° אמר. ^ה_נגבדין הוה דאפילו נודעה לרבים תכפר, שיאוש קונה. ולמה אמרו לא תכפר? שלא יהא מזבח מקבל גזילות. תנן, שלא נודעה לרבים. וכמה הם רבים? אמר גוריון בשם ריש לקיש ריש לקיש ° . שלשה בני אדם. _{מאי טעמא גזל שנודע לרבים פסול}? אמר רבי אבין רבי אבין ° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. כתיב (מלאכי א', י"ג) והבאתם גזול את הפסח ואת החולה. מה פסח וחולה בגלוי? אף כל בגלוי

ירושלמי גיטין, פרק ה, הלכה ז

מתני’: לא היה _דין סיקריקון ביהודה בהרוגי המלחמה. מהרוגי המלחמה ואילך, יש בו סיקריקון. כיצד _{דין סיקריקון}? לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית, מקחו בטל. מבעל הבית וחזר ולקח מסיקריקון, מקחו קיים. ^ה_נדמן האיש וחזר ולקח מן האשה, מקחו בטל. מן האשה וחזר ולקח מן האיש, מקחו קיים. זו משנה ראשונה. בית דין של אחריהן אמרו. ^ה_נהנותן לבעלים רביע. אימתי? בזמן שאין בידן ליקח. אבל אם יש בידן ליקח, הן קודמין לכל אדם. °רבי רבי יהודה הנשיא הושיב בית דין ונמנו. ^ה_נושאם שהה לפני סיקריקון י"ב חדש. כל הקודם ליקח יקח, ונותן לבעלים רביע

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לא עמוד ב]

גמ’: בראשונה גזרו שמד על יהודה. שכן מסורת בידם מאבותם, יהודה הרג את עשו דכתיב (בראשית ויחי מט ח) ידך בעורף אויביך. והיו הולכין ומשעבדין בהן. ונוטלין שדותיהן ומוכרין אותן לאחרים. והיו בעלי בתים באין וטורפין, נמנעו מליקח. והיתה הארץ חלוטה ביד סיקריקון. התקינו שלא יהא דין סיקריקון ביהודה ותשאר הקרקע ביד הלוקח _{מכח הפקר בית דין הפקר}. במה דברים אמורים? בהרוגי המלחמה ולפני המלחמה. אבל הרוגים שנהרגו מן המלחמה והילך, יש בהן משום סיקריקון _{וצריך להחזיר את הקרקע לבעלים}. והרוגים שלפני המלחמה, לא כלאחר המלחמה הן? _{שהרי אחר המלחמה חזר המצב להיות כמו שהיה קודם המלחמה}. תפתר שבא סיקריקון וגזל וחמס ומכר קודם המלחמה ולא הספיק בעל הקרקע לכתוב תרפו, עד שהיתה המלחמה ובאו סיקריקון לכל העולם. וכדי שלא תהא הלכה למחצה, _{שיצטרכו לבדוק בכל שדה האם נגזלה קדם המלחמה ולא הספיק לכתוב טירפה. או תוך כדי המלחמה, שלא רשאי לכתוב טירפה}, קבעו חכמים שרק מסיום המלחמה יש דין סיקריקון. גליל, לעולם יש בו משום סיקריקון. המטלטלין, אין בהם משום סיקריקון, שודאי התיאשו הבעלים. תני, חכירי בתי אבות, אין בהן משום סיקריקון. גוי היורד לשדה ישראל משם חוב, או משם אנפראות _{סתם גזלן שאין לו יכולת להרוג את ישראל}, ^ה_נזאין בהן משום סיקריקון. אנפרות עצמה, ממתנת לבעלים שנים עשר חדש _{ואם לא קנה, כנראה שהבעלים התיאש ורשאי כל אחד לקנות אותה}. אמר רבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי °. מכריזין והולכין ארבע שבתות לאחר שנים עשר חדש ואם הבעלים לא קנה, יכול כל אדם לקנות. תנן, חכירי בתי אבות, אין בהן משום סיקריקון. מאי חכירי בתי אבות? פתר לה תרין פתרין. נסבה נטלה הסיקריקון מן חכור, ויהבה ונתנה לחכור שני, אתא חכור ראשון בעי מיטרוף. אמר ליה, ולאו חכור את? שביק לי, וגם אתה תרויח דמה דאת גזי גזי _{מה שאוכל לתת לך אתן}. העמדה אחרת, נסבה נטלה הסיקריקון מבעל השדה ויהבה ונתנה לחכור. אתא בעל השדה בעי מיטרוף. אמר ליה, מה יצא לך דאת מסיבנא מיני, והוא מנסבא מינך שוב. אלא מה דאית לי בחיילי לשלם בנוסף למה שאני נותן לסיקריקון, אנא יהיב לך. תנן לקח מן האיש וחזר ולקח מהאישה מקחו בטל _{שיכולה לאמר נחת רוח עשיתי לבעלי}. עד כדון בשני שטרות _{שהרי אמרה המשנה חזר ולקח מהאישה}. היו שניהם חתומים בשטר אחד מהו? רבי זעירא רבי זעירא ° ורבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° תריהון אמרין, כל שכן מקחו בטל. והוא שלקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה. דיכולה היא לאמר נחת רוח עשיתי לבעלי לחתום על אותו שטר שלקחתה ממנו. רבי חנניה רבי חנניה דציפורין ° ורבי ביבון רבי ביבון ° תריהון אמרין, כל שכן מקחו קיים _{אבל אינם חולקים} והוא שלקח מן האשה וחזר ולקח מן האיש. ואין כל מה שיש לאשה משועבד לאיש _{ואיך היא יכולה למכור}? יכולה היא למכור את הקרן, שאינו משועבד לבעל אלא לאכילת פירות. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא ° בשם רבי אחא רב אחא °. ותני

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

51 ה_נא מיי' פ ב' מהל' גזלה ואבדה הלכה י"ב, טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ס סעיף ו':

52 ה_נב מיי' פ י' מהל' גזלה ואבדה הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' שע"ה סעיף ו':

53 ה_נג מיי' פ ה' מהל' איסורי מזבח הלכה ז':

54 ה_נד מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה י"ז, מיי' פ ל' מהל' מכירה הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' צ' סעיף י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' ק' סעיף ג', סמ"ג עשין מח :

55 ה_נוה מיי' פ י' מהל' גזלה ואבדה הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ו סעיף א', סמ"ג עשין עג :

56 ה_נו מיי' פ י' מהל' גזלה ואבדה הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ו סעיף א', סמ"ג עשין עג :

[ע"ב]

57 ה_נז טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ו סעיף ז', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ו סעיף ח':

-----------------------------------דף לב

ירושלמי מאיר גיטין לב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לב עמוד א] מכר לראשון וחתמה לשני וחתמה לשלישי וחתמה, יכולה לאמר נחת רוח עשיתי לבעלי, וגובה מן האחרון. לא הספיק גובה משלפניו לא הספיק גובה משלפני פניו. על זה אמר רב רב (אמורא)°, בנכסים שכתב לה בכתובתה _{שמהם תגבה כתובתה}. אבל נכסים שהכניסה לו פרה פרנון _{נכסי מלוג} שהם שלה, גובה מאי זה שתרצה _{שיכולה לאמר זה חביב עלי יותר}. תנן, אימתי בזמן שאין בידיהם ליקח, אבל יש בידיהם ליקח הם קודמים לכל אדם. הן אומרים היה בידינו ליקח _{והמקח בטל}. והלוקח אומר, לא היה ביכלתם ליקח. וממילא המקח קיים. הדין עם מי? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° ^ה_נחלעולם השדה בחזקת הבעלים. שהמוציא מחבירו עליו הראייה _{שהבעלים לא רצה לקנות}. תנן, °רבי רבי יהודה הנשיא הושיב בית דין ונמנו שאם שהה לפני סיקריקון י”ב חדש. כל הקודם ליקח יקח, ונותן לבעלים רביע. רב רב (אמורא)° אמר אנא הוינא ממינייא אצל °רבי רבי יהודה הנשיא בשעה שתיקנו את התקנה הזו. ואמרו דלא שנייא. הוא רביע קרקע הוא רביע מעות _{ויכול לתת מה שירצה}. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון ° אמר. אם קנה את הקרקע מהסיקרקון בדינר. ^ה_נטאם נותן לבעלים קרקע גרמא _עצמה יתן רביע. אבל אם נותן מעות יתן סרימיסין _{שליש דינר}. שהגזלן מוכר ארבע בשלוש.

ירושלמי גיטין, פרק ה, הלכה ח

מתני’: ^ה_סחרש רומז ונרמז. °בן בתירה בן בתירא אומר, קופץ ונקפץ ^ה_סאבמטלטלין. ^ה_סבהפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין:

גמ’: °בן בתירה בן בתירא אומר. קופץ ונקפץ שוור ומשתוור _{שמסמן על ידי קפיצה}, אבל לא למכר. מאי הפעוטות? פרייא _קטן. מקחן מקח. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן ° מפני חייהן. אמר רבי מנא רבי מנא °. אף על גב דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° לא גבי עיצומין _אסמכתא. מודה באילין דיהבון בניהן ללמוד אומנות. דאינון גביי עיצומין שסיכמו בניהן. _{כגון אם אצליח ללמד את בנך עד זמן מסוים תשלם כפול שזה אסמכתא שנגבת}. מפני חיי הבריות

ירושלמי גיטין, פרק ה, הלכה ט

מתני’: ^ה_סגאילו דברים אמרו מפני דרכי שלום. כהן קורא ראשון, ואחריו לוי, ואחריו ישראל, מפני דרכי שלום. ^ה_סדמערבין בבית ישן, מפני דרכי שלום. ^ה_סהבור שהוא קרוב לאמה מתמלא ראשון, מפני דרכי שלום. ^ה_סומציאת חרש שוטה וקטן יש בהן גזל, מפני דרכי שלום. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, גזל גמור. ^ה_סזמצודות חיה ועופות ודגים יש בהן גזל, מפני דרכי שלום. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, גזל גמור. ^ה_סחעני המנקף בראש הזית גזל, מפני דרכי שלום. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, גזל גמור. ^ה_סטאין ממחין ביד עניי גוים בלקט ובשכחה ובפיאה, מפני דרכי שלום

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לב עמוד ב]

גמ’: תנן, כהן קורא ראשון, ואחריו לוי, ואחריו ישראל. מילתיה ד°רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי אמר, שהוא מדברי תורה. דתני בי °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי כתיב (דברים וילך לא ט) ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי וגו'. ואחר כך ואל כל זקני ישראל. מילתיה דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° אמרה שהוא מדבריהן. דאמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. מיימי לא ברכתי לפני כהן, ולא הינחתי ישראל לברך לפני _{ואם זה היה דאוריתא אז מה החידוש בדבריו}? מילתיה דרבי חנינה רבי חנינא בר חמא ° אומר שהוא מדבריהן. דאמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא °. ^ה_עעיר שכולה כהנים, ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום. רבי אחי רבי אחי ° ורבי תנחום בר חייה רבי תנחום בריה דרבי חייא ° אמרו בשם רבי שמלאי רבי שמלאי °. ^ה_עאעיר שכולה כהנים, נושאין את כפיהם. למי הם מברכין? לאחיהם שבצפון, לאחיהם שבדרום, לאחיהם שבמזרח, לאחיהם שבמערב. ומי עונה אחריהם אמן? הנשים והטף. תני אביי בי רבי בנימין אביי בי רבי בנימין °. ^ה_עבהעומדים לאחורי הכהנים אינן בכלל ברכה. העומדים לפני הכהנים, אמר רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא °. ^ה_עגאפילו חומה של ברזל אין מפסקתן מהברכה. העומדים מן הצדדין מהו? נשמעינה מן הדא דתנן, ^ה_עדנתכווין להזות מלפניו והזה לאחריו. לאחריו והזה לפניו. הזייתו פסולה. לפניו והזה על הצדדים, הזייתו כשירה. הדא אמרה, אף העומדים מן הצדדין ^ה_עהבכלל ברכה הן. אמר רב חסדא רב חסדא °. ^ה_עווצריך שיהא החזן המקריא ישראל. רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב ° אמר. אם היה רק כהן אחד, אומר כהן. ואם היו ^ה_עזשנים, אומר כהנים. רב חסדא רב חסדא ° אמר. אפילו אם היה רק כהן אחד אומר כהנים, שאינו קורא אלא לשבט. ^ה_עחשמא תאמר, איש פלוני מגלה עריות ושופך דמים והוא מברכנו? אמר הקדוש ברוך הוא. לא הוא מברכך, אלא אני מברכך. שנאמר (במדבר נשא ו כז) ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם: תנן, מערבין בבית ישן. אמר רבי אבין רבי אבין °. בדייר ישן היא מתניתא. _{שלא הבית עיקר אלא הדייר שלא יאמרו שהעבירו את הערוב לביתו של אחר מפני שחושדים שהוא גונב מהעירוב}. תנן, בור הקרוב לאמה מתמלא ראשון. והוא שתהא אמת המים עוברת על גביו. _{שמתמלא מאליו, ואינו צריך לסכור את האמה ולחסום את המים מלהמשיך למטה כדי למלאת בורו}. שמואל שמואל (אמורא)° אמר אפילו מן הצד. תמן אמרין דרחיק וניחא למישתי, קדים להא דקריב וקשה למישתי הרחוק ממוצא הנהר אלא שמרוצת הנהר סמוך לבורו ונוח לו לשתות מהנהר קודם להעליון שהוא קרוב להנהר ואינו נוח לשתות _{כגון שהיתה האמה עוברת על גבי בור למטה. ולמעלה הבור מהצד וצריך לסכור את האמה}. תנן התם, מערימין על מעשר שני לפדותו בלא חומש. כיצד? אומר אדם לבנו ולבתו הגדולים, לעבדו ולשפחתו העברים, הילך מעות האלו ופדה לך מעשר שני לעצמך. האי אמה העבריה היכי דמי? אם בגדולה, כבר יצאה בסימנין. ומאי בעיא גביה דאדון? אם בקטנה, וכי יש זכייה לקטן? על דעתיה דרבנן דתמן שאמרו שקטן זוכה לעצמו, ניחא. דתמן אמרין בשם רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב °. _{שלוש מידות בקטן} כל שנותנין לו אגוז ומשליכו. צרור והוא נוטלו, המוציא בידו, כמוציא באשפה. אגוז והוא נוטלו, צרור והוא משליכו. גזילו גזל מפני דרכי שלום. אגוז וצרור, והוא נוטלן ומצניען ומביאן לאחר זמן כשמבקשים מהם, גזילו גזל גמור. וזכה לעצמו, אבל לא לאחרים. רב הונא רב הונא ° אמר. כשם שהוא זוכה לעצמו, כך הוא זוכה לאחרים. הכל מודים שאין מתנתו מתנה. דכתיב (שמות משפטים כב ו) כי יתן איש. מתנת איש מתנה. ואין מתנת קטן מתנה, הרי שלדעת חכמי בבל יש קטן שיש לו זכיה דבר תורה. אבל לחכמי ארץ ישראל אין קטן שיש לו זכיה מהתורה. דאמר רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °, וכן אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. לעולם אין גזילו גזל גמור , עד שיביא שתי שערות. אמר רבי אבהו רבי אבהו ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

58 ה_נח טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ו סעיף א':

59 ה_נט טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ו סעיף א':

60 ה_ס מיי' פ כ"ט מהל' מכירה הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ה סעיף י"ז, סמ"ג עשין פב :

61 ה_סא מיי' פ כ"ט מהל' מכירה הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ה סעיף י"ז, סמ"ג עשין פב :

62 ה_סב טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ה סעיף א':

63 ה_סג מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' קל"ה סעיף ג', סמ"ג עשין יט :

64 ה_סד מיי' פ"א מהל' עירובין הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ו סעיף ג', סמ"ג עשין א :

65 ה_סה מיי' פ"ג מהל' שכנים הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ע סעיף ב':

66 ה_סו מיי' פ י"ז מהל' גזלה ואבדה הלכה י"ב, טור ושו"ע חו"מ סי' ע"ר סעיף א', סמ"ג עשין עד :

67 ה_סז מיי' פ ו' מהל' גזלה ואבדה הלכה י"ב, מיי' פ ו' מהל' גזלה ואבדה הלכה י"ג, מיי' פ א' מהל' זכיה ומתנה הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ע סעיף ד', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ע סעיף ה', סמ"ג עשין עג :

68 ה_סח מיי' פ ו' מהל' גזלה ואבדה הלכה י"ב, מיי' פ ו' מהל' גזלה ואבדה הלכה י"ג, מיי' פ א' מהל' זכיה ומתנה הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ע סעיף ד', טור ושו"ע חו"מ סי' ש"ע סעיף ה', סמ"ג עשין עג :

69 ה_סט מיי' פ א' מהל' מתנות עניים הלכה ט', מיי' פ"י מהל' עבודה זרה הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"א סעיף י"ג, סמ"ג עשין קסב :

[ע"ב]

70 ה_ע טור ושו"ע או"ח סי' קל"ה סעיף י"ב:

71 ה_עא מיי' פט"ו מהל' תפילה הלכה ח', מיי' פט"ו מהל' תפילה הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף כ"ד, טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף כ"ה, סמ"ג עשין כ :

72 ה_עב מיי' פט"ו מהל' תפילה הלכה ח', מיי' פט"ו מהל' תפילה הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף כ"ד, טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף כ"ה, סמ"ג עשין כ :

73 ה_עג טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף כ"ד:

74 ה_עד מיי' פ"י מהל' פרה אדומה הלכה ז':

75 ה_עה מיי' פט"ו מהל' תפילה הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף כ"ד, סמ"ג עשין כ :

76 ה_עו טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף כ"ב:

77 ה_עז טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף י':

78 ה_עח טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף ל"ה, טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ח סעיף ל"ו:

-----------------------------------דף לג

ירושלמי מאיר גיטין לג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לג עמוד א] מה שאמרו רבנן דתמן שאם נותנים לו אגוז וצרור, והוא נוטלן ומצניען ומביאן לאחר זמן כשמבקשים מהם, גזילו גזל גמור. הדא דתימא, להוציא ממנו בדין. אבל להביא קרבן שבועה, אם גזל ממנו וכיחש ונשבע והודה, כל עמא מודיי שאינו חייב עד שיביא שתי שערות, דכתיב וכיחש בעמיתו. איתמר הכל מודים שאין מתנתו מתנה. דכתיב (שמות משפטים כב ו) כי יתן איש. מתנת איש מתנה. ואין מתנת קטן מתנה. חברייא אמרי. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° בעי. מעתה. אפילו לעצמו לא יזכה? דכתיב כי יתן איש אל רעהו. עד שיהא כרעהו. _{הגמרא נשארת בשאלה}. על דעתין דרבנין דתמן, ניחא. ברם כרבנן דהכא שאמרו אין גזלו גמור עד שיביא שתי שערות, קשה. אם מדובר בשפחה קטנה, אין לה זכיה. ואם בגדולה, אינה שפחתו שיוצאת בסימנים? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון °. רב שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק ° פתר לה בשיטת תנא דפעוטות. דתנינן תמן. ^ה_עטהפעוטות _{גיל שבע שמונה} מקחן מקח, וממכרן ממכר במטלטלין _{ולכן יכולה לזכות}. קשיא לרבנן דתמן דאמרי קטן יש לו זכיה לעצמו אבל לא לאחרים. והתנן הכא. ומזכה לכל בני המבוי על ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו העברים, ועל ידי אשתו. ^ה_פאבל אינו מזכה, לא על ידי בנו ובתו הקטנים, ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים, מפני שידן כידו. על ידי בנו ובתו הקטנים אינו מזכה מפני שידן כידו. הא על ידי קטן וקטנה אחרים, מזכה לאחרים? רבנן דקיסרין אמרין. כאן בקטן שהגיעה לעונת הפעוטות _{גיל שבע שמונה} שיש בו דעת _{ויש להם זכיה גם לאחרים}, כאן בקטן שאין בו דעת. מצודות חיה ועופות כו'. הדא דאת אמר, באילין רברבתא _{שהיו מגדרים שטח גדול שהחיה נכנסת לתוכו שבעל המלכודת לא זכה בהם}. אבל באילין דקיקתא _{שהחיה נסגרת בכלוב קטן שאינה מחוסרת צידה}, כמאן דאינון בגו בייתיה _{וגזלו גזל דאוריתא}. תנן, העני המנקף בראש הזית מה שתחתיו ^ה_פאגזל, מפני דרכי שלום. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° אומר, גזל גמור. הדא דאת אמר, בדארעא היינו שנתן מכה לענף ונפל מהעץ לארץ. אבל הלוקח ביד והפיל לארץ, זכתה לו ידו. תנן, אין ממחין ביד עניי גוים לקט שכחה ופיאה מפני דרכי שלום. תני, עיר שיש בה גוים וישראל. מעמידין גבאי גוים וגבאי ישראל. וגובין משל גוים ומשל ישראל. ^ה_פבומפרנסין עניי גוים ועניי ישראל. ^ה_פגומבקרין חולי גוים וחולי ישראל. ^ה_פדוקוברין מתי גוים ומתי ישראל. ומנחמין אבילי גוים ואבילי ישראל. ומכבסין כלי גוים וכלי ישראל מפני דרכי שלום. גירדאי שאל לרבי אימי רבי אמי °. יום משתה של גוים מהו _{לבקר אותם}? וסבר מישרי לון מן הדא, מפני דרכי שלום. אמר ליה רבי אבא רבי אבא °. והתני רבי חייה רבי חייא רבה °, יום משתה של גוים ^ה_פהאסור? אמר רבי אימי רבי אמי °. אילמלא רבי אבא רבי אבא °, כבר היינו באין להתיר עבודה זרה שלהן. וברוך שהבדילנו מהן.

ירושלמי גיטין, פרק ה, הלכה י

מתני’: ^ה_פומשאלת אשה לחבירתה החשודה על השביעית, נפה וכברה ריחיים ותנור. אבל לא תבור ולא תטחן עמה. ^ה_פזאשת חבר משאלת לאשת עם הארץ, נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה. אבל משתטיל מים, לא תגע בה. שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה. וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום. ^ה_פחומחזיקים ידי גוים בשביעית, אבל לא ידי ישראל. ושואלים בשלומן מפני דרכי שלום:

גמ’: תנן, ^ה_פחמשאלת אשה לחבירתה החשודה על השביעית, נפה וכברה וריחיים ותנור. רבי זעירא רבי זעירא ° בעי קומי רבי מנא רבי מנא °. מתניתא בסתם. אבל במפרש לא? אמר לו וסתמו לאו כפירושו הוא? שהרי איזה שימוש אחר יש לנפה כברה רחים ותנור ? אני אומר נפה לספור בו מעות. כברה לכבור בה חול. ריחיים לטחון בו סממנין. תנור לטמון בו אונין של פשתן. רבי פנחס רבי פינחס ° בעי. במה קנסו? האם במקום שזורעין

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לג עמוד ב] ואוכלין? או _גם במקום שזורעין, ולא אוכלין? מה נפק מביניהון? ראו אותו לוקח מן הסירקי _סוחר. אין תימר שגזרו גם במקום שזורעין וגם במקום שלא זורעים אלא רק אוכלין. ראו אותו לוקח מן הסירקי אסור. שהסוחר חשוד. אין תימר שגזרו רק במקום שגם זורעין אבל לא במקום שרק אוכלין. ראו אותו לוקח מן הסרקי מותר _{שהרי פה הוא לא זרע}. תנן, וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום. רבי יוסי בר חנינא רבי יוסי בר חנינא ° בעי. על כל פרקא _{כל הרשימה שמופיעה במסכת שביעית} איתאמרת, או רק על הדא הלכתא איתאמרת? _{שההלכות הקודמות מותרות מפני שיש במה לתלות. אבל כאן אין במה לתלות שכלים אלו מהותם למלאכת איסור ולא התירו אלא מפני דרכי שלום}. רבנן דקיסרין אמרי בשם רבי יודא בר סוטס רבי יודא בר סוטס °. מן מה שאצלנו בגיטין מנה את כל מה שהתירו משום דרכי שלום, ולא תנינן אלא הדא הלכתא. הדא אמרה, על הדא הלכתא אתאמרת. תמן תנינן ^ה_פטנחתום שהוא עושה בטומאה. לא לשין ולא עורכין עמו. ותני עלה, לא בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין עמו. והכא הוא אמר הכין שבאשת עם הארץ מותר ? אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. כאן באשת עם הארץ שעושה בחולין. כאן בנחתום שעושה בתרומה. אית לך מימר נחתום בתרומה? _{הרי תרומה יש מעט וכל כהן אופה בביתו} חברייא אמרי, כאן בנחתום שלותת והחיטים הוכשרו. וכאן באשת עם הארץ שאינה לותתת. מתניתא מסייע לחברייא דתנן, אבל משתטיל מים לא תגע אצלה, שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה. תנן, ומחזיקין ידי עובדי כוכבים ומזלות בשביעית, אבל לא ידי ישראל. ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום. כיצד מחזיקין ידי עובדי כוכבים ומזלות? רבי חייא רבי חייא רבה ° ורבי אימי רבי אמי °. חד אמר, שיכול לאמר לו חרש בה טבאות ואנא נסב לה מנך בתר שמיטתא תחרוש טוב ואני אקח ממך אותה במוצאי שביעית.. וחרנא אמר, שיכול לאמר לו איישר. מאן דאמר חרש בה טבאות ואנא נסב לה מנך בתר שמיטתא תחרוש טוב ואני אקח ממך אותה במוצאי שביעית., מהו שואלין בשלומן? ^ה_צאיישר. מאן דאמר שאומר לעובד כוכבים ומזלות איישר, מהו שואלין בשלומן? _{זה לא נאמר על גוי אלא על ישראל} שאומרים לישראל שלום עליכם. דלמא _{מעשה שהיה} רבי חיננא בר פפא רבי חנינא בר פפא ° ורבי שמואל בר נחמני רבי שמואל בר נחמני ° עברון על חד מחורשי שביעית. אמר לו רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני ° איישר. אמר לו רבי חיננא בר פפא רבי חנינא בר פפא °. ולא כן אולפן רבי (תהלים קכ"ט, ח') ולא אמרו העוברים ברכת ה' עליכם, שאסור לומר לחורשי שביעית איישר? אמר לו. לקרות אתה יודע. לדרוש אין אתה יודע. ולא אמרו העוברים. אלו עובדי כוכבים שעוברין מן העולם, ולא אמרו לישראל ברכת ה' עליכם. מה ישראל אומרים להן? ברכנו אתכם בשם ה'. לא דייכם שכל הברכות הבאות לעולם בזכותינו, ואין אתם אומרים לנו באו וטלו לכם מן הברכות האילו. ולא עוד אלא שאתם מגלגלין עלינו פיסים וזימות וגלגוליות וארנוניות: