שולחן ערוך אבן העזר קיב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קיב | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז

מזונות הבנות, ממה נזונות ועד כמה, וכל דיניהם
ובו שמונה עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיח
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

  • סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו

סעיף א[עריכה]

מתנאי כתבה שתהיינה הבנות נזונות מנכסי אביהם אחר מותו, עד שיתארסו או עד שיבגרו.

הגה: אפלו לא נכתב בכתבה, או אפלו אין לה כתבה ובמקום שאין כותבין כתבה (טור). ויש אומרים דאפלו במקום שכותבין כתבה ואין להם שטר כתבה, ואפלו מחלה אמם כתבתה בפרוש, יש לבנות מזונות (הראב"ד פרק י"ט דאשות). וכן אם נתגרשה האם, אפלו הכי חיב במזונות הבנות:

סעיף ב[עריכה]

בת הנזונית מנכסי אביה לאחר מותו, מעשה ידיה ומציאתה לעצמה:

סעיף ג[עריכה]

נתארסה בעודה קטנה, אבדה מזונות מן האחין והארוס חיב במזונותיה.

הגה: ויש אומרים דלא אבדה מזונות אלא כשתתארס משהיא נערה (כן כתב המגיד משנה פרק י"ט בשם ר"ח והרשב"א). ויש אומרים דוקא שנתארסה מעצמה, אבל נתארסה מדעת אחיה לא אבדה מזונות (טור בשם הרמ"ה):

סעיף ד[עריכה]

נשאת הבת, או מאנה או נתגרשה או נתאלמנה, אפלו היא שומרת יבם, הואיל וחזרה לבית אביה ועדין לא בגרה, הרי זו נזונית מנכסי אביה עד שתבגר או עד שתתארס.

הגה: ויש אומרים דוקא מן הארוסין, אבל משנשאת שוב אין לה מזונות (טור). ויש אומרים עוד, דוקא בחיי אביה, דכשמת אביה היתה ברשותו, אבל לאחר מיתת אביה אבדה מזונות מיד שנתארסה (טור בשם הרא"ש), וכן נראה עקר:

סעיף ה[עריכה]

יבם אשת אחיו וילדה לו בת, אם לא היה לאחיו נכסים, הבת נזונת מנכסי אביה. אבל אם היו לאחיו נכסים, וכן בת שניה וכן בת אנוסתו אפלו נולדו לו אחר שנשאה, וכן בת ארוסתו שנולדה לו בעודה ארוסה ואחר כך (ז) נשאה, אין להן מזונות אחר מיתת אביהן, אבל בחייו הוא חיב במזונותן כדין שאר הבנים והבנות בחיי אביהן:

סעיף ו[עריכה]

פוסקין לבת מזונות וכסות ומדור מנכסי אביה, כדרך שפוסקין לאלמנה. ומוכרין למזון הבנות וכסותן בלא הכרזה, כדרך שמוכרין למזון האלמנה וכסותה; אלא שהאשה פוסקין לה לפי כבודה וכבוד בעלה, ולבת פוסקין לה דבר המספיק לה בלבד. ואין הבנות נשבעות:

סעיף ז[עריכה]

עכשו שכתבה נגבית אפלו ממטלטלין, גם הבנות נזונות מהם. ואינם נזונות אלא מבני חרי, אבל לא ממשעבדי, כגון אם מכר האב או נתן האב במתנת בריא או אם הבנים אחר מיתת אביהם מכרו או משכנו או נתנו, אינן נזונות מהן:

סעיף ח[עריכה]

אין הבנות נזונות ממשעבדי, אפלו קנו ממנו, ואפלו היו בשעת קנין, כגון שגרשה והיו לה בנות ממנו והחזירה וקנו ממנו. ויש מי שאומר, דהני מלי כשקנו ממנו בשעת נשואין בכלל מה שקנו ממנו בתנאי כתבה, אבל אם קנו ממנו לאחר נשואין על מזון הבנות, נזונות אף ממשעבדי:

סעיף ט[עריכה]

אם פסק עם האשה שיתפרנסו הבנות אף אחר שיבגרו, נזונות ממשעבדי:

סעיף י[עריכה]

מי שצוה בשעת מיתתו: אל יזונו בנותי מנכסי, אין שומעין לו. ואם בשעת נשואין התנה שלא יזונו מנכסיו, הוי בכלל תנאי שבממון, וקים:

סעיף יא[עריכה]

מי שמת והניח בנים ובנות, יירשו הבנים כל הנכסים והם זנים אחיותיהם עד שיבגרו או עד שיתארסו.

הגה: ואין מחיבים הבנים לצמצם במזונות, אלא אם ירצו יותירו במזונות. ומכל מקום אם רואים בית דין שהבנים מכלין הממון ואין משגיחין בישוב העולם, חיבין בית דין להשגיח בתקון הבנות ולהפריש להן חלקן (טור):

במה דברים אמורים, כשהניח נכסים שאפשר שיזונו מהם הבנים והבנות כאחד עד שיבגרו הבנות, ואלו הם הנקראים נכסים מרבים. אבל אם אין בנכסים שהניח אלא פחות מזה, מוציאים מהם מזונות לבנות עד שיבגרו, ונותנים השאר לבנים. ואם אין שם אלא כדי מזון הבנות בלבד, נזונים מהם עד שיבגרו או עד שיתארסו, והבנים ישאלו על הפתחים.

הגה: ויש אומרים דאסור לבנים למכר אפלו נכסים מרבים, אם לא שהוא לצרך פדיון שבויים וכיוצא בזה; אבל בנכסים מועטים, אפלו בכהאי גונא אסור (מרדכי פרק מי שמת). ואם עברו ומכרו, יתבאר לקמן סעיף י"ד:

סעיף יב[עריכה]

במה דברים אמורים, כשהניח קרקע. אבל אם לא הניח אלא מטלטלין, אם הנכסים מועטים יזונו אלו ואלו יחד עד שיכלו, דכיון שאינן נזונות אלא בתקנת הגאונים די שתהיינה כבנים ולא שיפה כחן יותר מהבנים. ואם הניח מטלטלים ומקרקעי, והמקרקעי הם מועטים ועל ידי המטלטלים יהיו מרבים, יירשו הבנים.

הגה: מיהו, במקום שכותבין בכתבות מטלטלין אגב קרקע, אכא למימר דמטלטלין הוי כמו קרקע (בית יוסף), וכמו שהתבאר לעיל סימן קי"א סעיף י"ד:

סעיף יג[עריכה]

היו מרבים בשעת מיתה ונתמעטו אחר כך, כבר זכו בהם הבנים ויש להם דין מרבים:

סעיף יד[עריכה]

היו מועטים בשעת מיתה ונתרבו אחר כך, הבנים יורשים אותם כדין מרבים.

הגה: ויש אומרים אפלו עמדו כבר בדין ופסקו להם דין נכסים מועטים, כיון שנתרבו חזרו לדין מרבים, ואפלו חזרו אחר כך ונתמעטו יש להם דין נכסים מרבים ונתמעטו (טור).

ואפלו לא נתרבו, אם קדמו הבנים ומכרו נכסים מועטים, מכרן קים,

הגה: ונדחו הבנות אפלו ממעות שקבלו מן המקח (טור בשם הרא"ש). ויש אומרים דדוקא קדם שהחזיקו הבית דין הבנות בנכסים (טור בשם רש"י והרא"ש):

סעיף טו[עריכה]

היו הנכסים מרבים ויש עליו חוב או חיוב מזונות בת אשתו או חיוב עשור נכסים לפרנסת בתו, וכשיוציא אחד מאלו ישארו מועטים, יש להם דין מרבים. אבל כתבת האלמנה ממעטת ועושה אותה מועטים. ומזונות האלמנה, יש אומרים שממעטים ויש אומרים שאין ממעטין:

סעיף טז[עריכה]

הניח אלמנה ובת ממנה או מאשה אחרת, ואין בנכסים כדי שיזונו שתיהם, האלמנה נזונית והבת תשאל על הפתחים. ויש חולקין. כמו שנתבאר בסימן צ"ג:

סעיף יז[עריכה]

מזונות הבת קודמת לכתבת בנין דכרין:

סעיף יח[עריכה]

מי שמת והניח בנות גדולות וקטנות, ולא הניח בן, אין אומרים: יזונו הקטנות עד שיבגרו ויחלקו שאר נכסים בשוה, אלא כלן חולקות בשוה: