רמב"ם הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר זרעים · הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין · פרק ראשון | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
כלים חיצוניים לפרק זה: נוסח הפרק על פי כתבי יד תימניים (כתיב או מנוקד), ונושאי כלים על פרק זה

דפוס[עריכה]

הלכה א[עריכה]

עשרים וארבע מתנות ניתנו לכהנים וכולן מפורשין בתורה ועל כולן נכרתה ברית לאהרן וכל כהן שאינו מודה בהן אין לו חלק בכהנים ואין נותנין לו מתנה מהן.

הלכה ב[עריכה]

וכל האוכל מתנה שיש בה קדושה מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול כך וכך.

הלכה ג[עריכה]

שמנה מתנות מהם אין אוכלים אותן הכהנים אלא במקדש לפנים מחומת העזרה וחמש מתנות אין אוכלין אותן אלא בירושלים לפנים מחומת העיר וחמש מתנות אין זוכין בהן מן התורה אלא בארץ ישראל בלבד וחמש מתנות זוכין בהן בין בארץ בין בח"ל ומתנה אחת זוכין בה מן המקדש.

הלכה ד[עריכה]

מה הן השמנה שאין נאכלין אלא במקדש:

בשר החטאת אחד חטאת העוף ואחד חטאת הבהמה ובשר האשם בין תלוי בין ודאי וזבחי שלמי ציבור ומותר העומר ושירי מנחות ישראל ושתי הלחם ולחם הפנים ולוג שמן של מצורע אלו אינן נאכלין אלא במקדש.

הלכה ה[עריכה]

ומה הן החמש שאינן נאכלין אלא בירושלים חזה ושוק של שלמים והמורם מן התודה והמורם מאיל נזיר ובכור בהמה טהורה והבכורים אלו אינן נאכלין אלא בירושלים.

הלכה ו[עריכה]

ומה הן החמש שבא"י התרומה ותרומת מעשר והחלה ושלשתן קדש וראשית הגז ושדה אחוזה ושניהן חולין אלו אינן זוכין בהן מן התורה אלא בא"י ואין אוכלין תרומות וחלות של ארץ ישראל אלא בא"י.

הלכה ז[עריכה]

ומה הן החמש שזוכין בהן הכהנים בכל מקום המתנות ופדיון הבן ופטר חמור וגזל הגר והחרמים וחמשתן חולין לכל דבר.

הלכה ח[עריכה]

והמתנה שזוכין בה מן המקדש הוא עורות העולות והוא הדין לשאר עורות קדשי הקדשים כולן לכהנים.

הלכה ט[עריכה]

השמנה מתנות שאינן נאכלין אלא במקדש כולן קדשי קדשים הן ואינן נאכלים אלא לזכרי כהונה כמו שיתבאר במקומו ובהן נאמר כל זכר בכהנים יאכל אותו וגו'.

הלכה י[עריכה]

החמש שבירושלים הן קדשים קלים ונאכלין לזכרים ולנקבות ובהן נאמר לך נתתים ולבניך ולבנותיך אתך לחק עולם ואעפ"כ אין ניתנין אלא לזכרי כהונה שהרי לאנשי משמר הן והבכור מקריבין חלבו ודמו ואין מקריבו אלא איש וכן עורות קדשי הקדשים ושדה אחוזה והחרמים וגזל הגר אין זוכין בהן אלא אנשי משמר כמו שיתבאר וכן פדיון הבן לזכרי כהונה שכן נאמר בו ונתת הכסף לאהרן ולבניו ופטר חמור לזכרי כהונה שדין הבכורות כולן שוה לזכרים ולא לנקבות.

הלכה יא[עריכה]

הנה למדת שהמתנות שניתנין לנקבות כזכרים חמש מתנות תרומה ותרומת מעשר וחלה ומתנות בהמה וראשית הגז ומניין אתה אומר שראשית הגז ניתנת לכהנות שנאמר ראשית דגנך תירושך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו מה ראשית דגן ניתנת לנקבות כזכרים אף ראשית הגז.

הלכה יב[עריכה]

מנו חכמים מתנות אלו על דרך אחרת ואמרו עשרים וארבעה מתנות כהונה ניתנו לאהרן ואלו הן:

עשר במקדש ארבע בירושלים ועשר בגבולין.

הלכה יג[עריכה]

עשר במקדש:

חטאת בהמה וחטאת העוף אשם ואשם תלוי זבחי שלמי ציבור ולוג שמן של מצורע שתי הלחם ולחם הפנים שירי מנחות ומותר העומר.

הלכה יד[עריכה]

ארבע בירושלים:

הבכור והבכורים ומורם מתודה ואיל נזיר ועורות קדשים.

הלכה טו[עריכה]

עשר בגבולין תרומה ותרומת מעשר וחלה וראשית הגז והמתנות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור שדה חרמים ושדה אחוזה וגזל הגר ולפי חשבון זה חשב כל המורם מקדשים קלים מתנה אחת והן חזה ושוק המורם מכל זבח שלמים עם הלחם המורם עמהם [אם היה תודה עם הזרוע המורמת מאיל נזיר עם הלחם המורם עמה] עם חזה ושוק הואיל ושלשתן שלמים הן חשוב המורם מהם מתנה אחת.

הלכה טז[עריכה]

כל המתנות שהן תלויות בקרבנות תתבאר כל אחת ואחת במקומה בהלכות קרבנות וכן גזל הגר יתבאר בהלכות גזילה וכבר ביארנו דין שדה אחוזה ודין החרמים בהלכות ערכין ודין תרומה ותרומת מעשר בהלכות תרומות ובהלכות אלו אבאר משפטי המתנות שאין תלויין בקרבנות והן:

הבכורים והחלה והמתנות וראשית הגז ופדיון הבן ופטר חמור.

הגהה[עריכה]

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.