שולחן ערוך אבן העזר צ ג
<< · שולחן ערוך אבן העזר · צ · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
הנושא אשה מחיבי לאוין, הואיל וקדושין תופסין בה, אם מתה תחתיו יירשנה. וכן אשה שהמירה, הבעל יורשה (בית יוסף מ"כ בשם אבי העזרי). וכן הנושא את הקטנה שהיא צריכה מאון, אף על פי שאין קדושיה קדושין גמורים, אם מתה תחתיו, יירשנה. אבל הפקח שנשא חרשת, אפלו נתפקחה אחר שנשאה, אם מתה לא יירשנה. והחרש שנשא פקחת, ומתה, יירשנה, שהרי היא בת דעת ולדעתה נשאת לו וזכתה לו ממונה:
מפרשים
(יא) אפילו נתפקחה אחר שנשאת: והיינו בלא נתייחד עמה אחר שנתפקחה אבל אם נתפקחה ונתייחד עמה אח"כ הרי היא כאשתו גמורה לכל דבר וכמו שנתבאר למעלה סי' מ"ג וסי' ס"ז:
(יב) ודעתה נשאת וזיכתה לו ממונה: הראב"ד השיג על זה וכתב מה שבידה זכתה לו מה שלאחר מיתה לא זכתה לו ואפשר שגם הרמב"ם מיירי דוקא כשכתבו לה ב"ד כתובה ועיין במ"מ לא משמע כן:
(טז) הואיל וקדושין תופסין ירשנ': ע' סי' ס"א שם מבואר דסבירא ליה לרמב"ם הכונס נדה אל ירשנ' ולכאורה קשה מ"ש מחייבי לאוין דהא בנדה נמי קידושי' תופסין בה אלא החופה לא חזיא לביאה ועיין בדריש' תירץ שם אין בדעתו לבוא עליה בנדת' הוי לדידי' חופה דלא חזיא ביאה משא"כ בחייבי לאוין דדעתו לבא עליה הוי חופה דחזיא לביאה ויורש אותה:
(יז) אשה שהמירה: עיין דינים אלו בחושן המשפט סי' רפ"ה:
(יח) אפי' נתפקח' אחר שנשא': כן כ' הרמב"ם פ"א ה"נ ולכאורה תמוה כיון שתקנו חז"ל נישואים לה ואית לה כתובה אחר שנתפקחה כמ"ש בסי' ס"ז למה אינו יורשה וכן הקשה בדרישה אלא הוא הבין המחבר כתב כן מסברא דנפשו וליתא אלא דברי הרמב"ם הוא ובח"מ מתרץ דאיירי בנתפקחה ולא נתייחד עמה:
(יט) לא יירשנ': דלית לה כתובה וכשם דל"ל כתובה כך אינה יורשה והיא אינה בת דעת שתוכל לזכות לו, המגיד:
(כ) יירשנה: עיין פרק כ"ב ה"א הראב"ד חולק ע"ז, ושוטה שנשא פקחת או להיפוך אינו יורש' דלא תקנו חז"ל נישואים רמב"ם שם אף ע"ג חרש שנשא פקחת אמרי' כיון שהיא בת דעת ורצונה לאבד את שלה זכה בירושת' שם איתא נישואין מדרבנן וכשהוא פקח והיא חרשת אף ע"ג דתקנו חז"ל נישואים מ"מ לא יירשנ' כיון דאין לה כתובה ול"ש לומר דהיא זכתה לו דהיא לאו בת דעת וכשנשא' קטנה יורש אותה משום דיש לה כתובה גם תקנו חז"ל נישואים בקטנה כמ"ש ר"פ חרש:
(יא) שהמירה: עיין בחושן משפט סי' רכ"ג וסוף סימן רפ"ה.
(יב) שנשאה: היינו בלא נתייחד עמה אחר שנתפקחה אבל אם נתפקחה ונתייחד עמה אח"כ הרי היא כאשתו גמורה לכל דבר ח"מ.
(יג) יירשנה: והראב"ד חולק ע"ז. ושוטה שנשא פקחת או להיפך אינו יורשה עיין ב"ש.