שולחן ערוך חושן משפט שסא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · חושן משפט · סימן שסא | >>

ראו סימן זה בתוך: טור חושן משפט · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    סמ"ע · ש"ך · ט"ז · קצות החושן · באר היטב · באר הגולה
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

דין יאוש ואם יש עמו שינוי השם או שינוי רשות
ובו שמונה סעיפים:
אבגדהוזח

סעיף א[עריכה]

יאוש לחוד לא קנה:

סעיף ב[עריכה]

יאוש עם שינוי השם גרוע שחוזר לברייתו י"א שקונה ואינו צריך להחזיר אלא דמיה:

סעיף ג[עריכה]

בד"א בידוע שנתייאשו הבעלים אבל סתם גזילה לא הוי יאוש בעלים:

סעיף ד[עריכה]

יאוש עם שינוי רשות קנה ונתבארו משפטיו בסי' שנ"ג:

סעיף ה[עריכה]

לא הוי שינוי אלא אם כן מכרו או נתנו לאחר.

(י"א (נ"י פ' חז"ה) דאם מכרו באחריות או נתנו בטעות או בעל כרחו לא מקרי שינוי רשות) (תשובת רשב"א סי' תתקס"ח)

אבל אם בא אחר ונטלו מבית הגזלן שלא מרצונו כאילו נטלו מבית הבעלים אם ירצה הנגזל גובה מהראשון או מהשני או אם ירצה יגבה חצי מזה וחצי מזה ואם פרעו השני לראשון או שהגזלן הראשון מחל לשני אינו כלום כי אין דינו של שני אלא עם הבעלים ל"ש אם ידע השני שהוא גזול ביד הגזלן ל"ש שלא ידע ואפילו אם אכלו השני חייב לשלם לבעלים:

סעיף ו[עריכה]

בד"א שלא נתייאשו אבל אם נתייאשו ובא אחר ואכלו פטור נהי שאם היה בעין היה חייב להחזירו עתה שאכלו פטור:

סעיף ז[עריכה]

מת והוריש הגזילה לבניו לא הוי שינוי רשות אלא הוי כאילו אביהם קיים שאם הוא בעין ולא נשתנית צריכים להחזירה אפילו נתייאשו הבעלים ואם נשתנית והיא קיימת נותנים דמיה אבל אם אכלוה בין בחיי האב בין לאחר מותו אם קודם יאוש אכלוה חייבים לשלם לאחר יאוש פטורים אם לא הניח אביהם נכסים אבל אם הניח אביהם נכסים אפילו אכלוה אחר יאוש חייבים לשלם וכן אם מכרה האב או נתנה לאחר אם הניח נכסים חייבים לשלם ואין חלוק בזה בין גדולים לקטנים ואם אמרו הגדולים יודעים אנו שעשה אבינו חשבון עמך ולא נשאר לך כלום בידו נאמנים וי"א דהני מילי כשאין ידוע שגזלה אביהם אלא על פיהם אבל אם היו עדים שגזלה אינם נאמנים:

סעיף ח[עריכה]

הגוזל את חבירו בעדים י"א שאינו צריך להחזיר לו בעדים וי"א שצריך: