באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שסא

(א) מבואר במ"ש לעיל סי' שנ"ג ס"ב

(ב) ג"ז מבואר במ"ש שם ע"ש

(ג) ל' הטור ס"ג פלוגתא דת"ק ור"ש במשנה ח פכ"ו דכלים ומייתי לה בפ"ק דב"ק דף ס"ו ע"ב וידוע דהלכתא כת"ק דאמר הכי:

(ד) שם ס"ו וכ"כ הרשב"א בריש הגוזל בתרא וכתב שכן דעת הראב"ד

(ה) כתב הב"י לא מצאתיו מבואר אבל הוא נלמד מהדין שיבא כסמוך

(ו) שם ס"ז מימרא דרב חסדא גזל ולא נתייאשו הבעלים וכו' בפ"י דב"ק דף קי"א ע"א וכתב ה"ה בפ"ה מה"ג ד"ד כתבו קצת מפרשים שאפילו האכילו הגזלן אם רצה הנגזל גובה מזה שאכל גם רבינו לא חלק עכ"ל והביאו גם נ"י בשמו

(ז) שם ממשנה שם וכדמוקי לה רב חסדא לאחר יאוש וכ"כ הרמב"ם פ"ה מגזילה דין ד'

(ח) שם ס"ח כרבא דאמר הכי שם וכדתני רב אושעיא

(ט) מבואר במ"ש בסי' שנ"ג סיעף א'

(י) שם ס"ט כמימרא דרב חסדא שם

(כ) שם במשנה וכדמוקי לה רב חסדא

(ל) ממשנה שם וכדמפרש לה רבא שם

(מ) שם ס"י כ' הב"י פשוט הוא מהטעם שנתבאר

(נ) שם בריית' וגמ' שם ד' קי"ב ע"ח

(ס) ברייתא שם וכדמפרש לה רבא וכתב רבי' ירוחם נכ"ו והיא שיטעון טענת ברי הביאו הסמ"ע

(ע) טור וכתירוץ השני בתוס' שם בד"ה ולא פש וכו'

(פ) ה"ה בפ"ד מה"ג די"ד בשם חכמי הדורות והכ"מ שם בשם הריב"ש בשם הרב' מהמורים ושהרמ"ה השיב להרמב"ן כן וכתב עליו הרמב"ן שפתי' ישק ופרק ד' דטוען נסתפק ה"ה בדעת רבינו והר"ן בפ' כל הנשבעים הביא השני דעות אההוא דחטף נסכא מחבריה וכו'

(צ) ה"ה לדעת הרמב"ם וכן כתב הכ"מ שם שר' ירוחם נל"ח והריב"ש בסי' שצ"ב כתבו שרבינו סובר כן