שולחן ערוך חושן משפט קב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אין לו אלא עידית או בינונית או זיבורית יקחנה כמו שהיא אם יש לו עידית ובינונית יתן לו בינונית יש לו עידית וזיבורית לא יתן לו אלא זיבורית יש לו זיבורית ובינונית אם היתה לו עידית בשעה שלוה ומכרה צריך ליתן לו בינונית ואם לאו יתן לו זיבורית:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

יקחנה כמו שהיא. פי' ולא אמרי' שימכור הזיבורית או העידית ויקנה בינונית וכבר כתב המחבר זה אלא נמשך אחר לשון הברייתא ומשום אינך בבא נקטי' וכן הוא בטור עפ"ר:

יתן לו בינונית. פי' אף שהוא כעידית דעלמא דבשלו הן שמין וכנ"ל:

אם היתה לו עידית כו'. דאז היה סמיכות דעתו על הבינונית וחל שיעבודו עליה והרי הוא עדין בידו מש"ה צריך ליתן לו ממנה אף שאין לו לע"ע טובה ממנה והיא בידו בתורת עידית:
 

ש"ך - שפתי כהן

(ג) ומכרם צריך ליתן כו'. פי' מהרש"ל פ"ק דב"ק סי' י"ב דהיינו דוקא כשמכר' אחר שהגיע הז"פ או אחר ל' יום בסתם הלואה וצ"ע דמדברי הגמרא והפוסקים משמע שאין חילוק:
 

באר היטב

(ד) בינונית:    פי' אף שהיא כעידית דעלמ' דבשלו הן שמין. סמ"ע.

(ה) ומכרה:    מהרש"ל פ"ק דב"ק סי' י"ב פי' דהיינו דוק' כשמכרה אחר שהגיע הז"פ או אחר ל' יום בסתם הלוא' וצ"ע דמדברי הש"ס והפוסקים משמע שאין חילוק. ש"ך.
 

קצות החושן

(א) בשעה שלוה ומכרה עיין פ"ק דב"ק ח' דבעולא קא מפלגי דאמר דבר תורה בע"ח בזיבורית שנא' והאיש אשר אתם נושה כו' מר אית ליה דעולא ומר לית ליה דעולא ופירש"י מר לית ליה דעולא אלא ס"ל דגם מדרבנן דיניה בזיבורית ועיין בנימוקי שמפרש בשם הרמ"ה דמיירי שהי' לו עדיות ומכרה ומר אית ליה דעולא ומש"ה כיון דמן התור' דינו בזיבורית אזלינן בתר שעת גביי' ועתה הבינונית במקום עדיות כיון לו עדיות וגובה מזיבורית ומר לית ליה אלא ס"ל כר"ש דאמר פרק הנזקין דבר תורה בעדיות ומפני מה אמרה בבינונית אלא כדי שלא יאמר אדם אקפוץ ואלונו ומשום הכי כיון דבשעת הלוא' הית' בינונית גובה ממנו אע"ג דעכשיו הוי עדיות וע"ש שכת' בשם הרמ"ה דלא ק"ל כעולא מיהו מלשון הפוסקים משמע דקי"ל דבר תורה דינו בזיבורית והנה בירוש' איכ' מ"ד בע"ח דינו מן התור' בבינונית ויליף לה מקרא דעולא דכתיב והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך העבוט ודרשינן והאיש זה שליח ב"ד שאם אתה או' שהמלו' יכנס למשכנו יקח עדית ואם אתה או' שהלו' יוציא א"כ יוציא זיבורית אבל השליח נכנס ומוציא בינונית ע"ש ונרא' לפרש במה דפליגי ש"ס דילן עם הירו' דבש"ס דילן מפיק מהאי קרא זיבורית ובירו' מפיק מהאי קרא בינונית דבס"פ המקבל דף קי"ג אמר שמואל שליח בית דין מינתח נתוחי אין אבל משכנו לא ואסיקנא בפלוגתא דתנאים שליח בית דין שבא למשכנו לא יכנס לביתו למשכנו אלא עומד בחוץ (והמלוה) מוצי' לו משכונו שנא' בחוץ תעמוד והאיש תניא אידך בע"ח שבא למשכן לא יכנס לביתו למשכן אלא עומד בחוץ כו' ושליח ב"ד שבא למשכן הרי זה נכנס לביתו וממשכנו ע"ש וא"כ בירו' דיליף מהאי קרא בינונית סבר דהאיש כלוה ורשאי להוצי' מביתו והוא מפיק בינונית ועולא דמפיק זיבורית מהאי קרא ס"ל דשליח בית דין נמי מנתח ניתוחי אין אבל אינו רשאי ליכנס לביתו והאיש כמלו' דמי וגם הוא מיזהר ואינו מוצי' אלא לוה והיא מוצי' זיבורית וא"ל כיון דקי"ל כשמואל דשליח ב"ר נמי אינו רשאי ליכנס לביתו של לוה וכן פסק הרי"ף ורמב"ם פ"ב ממלוה ובטור וש"ע סי' צ"ז ואין חולק א"כ תו לא מצינו למילף מהאי קרא בינונית וכמ"ש וז"ב אלא שראיתי בחידושי פני יהושע שכת' בפ' הנזקין לפרש לשון הרי"ף והרא"ש שהעתיקו הבריית' דר"ש מפני מה אמרה תורה בע"ח בבינונית ולשון אמרה תורה משמע דמן התור' ור"ש טעמ' דקרא דריש וכמ"ד בירוש' דינו בבינונית ובזה תמה על הב"י דכתב דהרי"ף סובר כעול' ע"ש ומדברינו יתבאר דליתי' דכיון דאנן קי"ל כשמואל ממיל' ליכ' למילף מקר' רק זיבורית וכמ"ש ומה שכתבו בלשון מפני מה אמרה תורה אין זה ראי' דהוי מן התור' דאשכחן טובא בש"ס דנקט לשון תור' על דברי חכמים וכמ"ש בספר המצו' להרמב"ן שורש אחר ע"ש וא"כ אפשר דגם ר"ש סובר כדעול' דמן התור' בזיבורית אלא דהחכמים תיקנו ועל זה אמר מפני מה אמרה תור' וכן כת' הרשב"א בחידושיו פרק הנזקין ז"ל מפני מה אמרו בע"ח בבינונית כלומר כיון שתיקנו משום נעילת דלת מפני מה לא תיקנו שיהא אף בעדיות כנזקין ודו"ק:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש