באר היטב על חושן משפט קב
סעיף ב[עריכה]
(א) דהשת': דביומי ניסן יקרא ארעת' דבימי הקיץ ניר וחורש הלוקח השדות וביומי תשרי זיל ארעת' דכבר עבר זמן החריש' ואינן ראוין לזרוע עד שנה הבאה וכתבו התוספות דגם בבתים שייך זול ויוקר כה"ג שרגילין להיות ביוקר' בזמן שרגילין לשכור הבתים ולאחר ששכרו זילו דלא נמצאו עוד שוכרים. סמ"ע.
(ב) דאין: טעמו דס"ל דלא עדיף כח המלו' בזיבורית הללו מאם הי' לו בינונית דהרשות להלו' ליתן לו מאיזה בינונית שירצ' גם עתה יאמר לו לא אתן לך מזיבורית טפי אלא אתן לך בינונית בציר פורתא אבל כשגיל' דעתו ליתן לו מהזיבורית אלא שרוצ' לייקר השער בזה אמרו בש"ס דמצי א"ל אילו הוה לי זוזאי כו' עכ"ל הסמ"ע וכת' הש"ך דמהרש"ל פ"ק דב"ק סי' י"א פסק כהמחבר וע"ש (וע' בט"ז מ"ש בזה).
סעיף ג[עריכה]
(ג) ביוקרא: משום דאין שעבודיה דמלו' על העידית משא"כ בזיבורית דשיעבודיה מדאוריית' עליה אלא שחכמים תקנו לגבות מבינונית מפני נעילת דלת.
סעיף ד[עריכה]
(ד) בינונית: פי' אף שהיא כעידית דעלמ' דבשלו הן שמין. סמ"ע.
(ה) ומכרה: מהרש"ל פ"ק דב"ק סי' י"ב פי' דהיינו דוק' כשמכרה אחר שהגיע הז"פ או אחר ל' יום בסתם הלוא' וצ"ע דמדברי הש"ס והפוסקים משמע שאין חילוק. ש"ך.
סעיף ה[עריכה]
(ו) במקום: דאנו אומדין דעתו דלא נתרצה לשלם מעידית אלא משום דסבר הרי יש בידי עידי עידית עכ"ל הסמ"ע וכתב הש"ך ז"ל משמע דאם לא נפסדו עידי עידית נותן לו עידית ואינו גובה מעידי עידית ומהרש"ל השיג על הטור דכיון דבנזקין גובה מעידי עידית ה"ה אם כ' לו סתם לגבות מעידית גובה מעידי עידית וא"כ כי נפסדו גובה מעידית עכ"ד ודבריו תמוהין דהא בנזקין גופא אינו גובה מעידי עידית וכמ"ש בסי' תי"ט דיכול לדחותו לאיזה עידית שירצה (ובאמת מהרש"ל חולק ע"ז ג"כ וכמ"ש שם בשמו) ועוד דשאני הכא שהוא מכח תנאי ויד בעה"ש על התחתונ' ודברי הטור הם ש"ס בב"מ דף ס"ו ע"ב ונרא' שנעלם זה ממהרש"ל שהרי לא הזכירו שם כלל ודוחק לומר דבש"ס היינו משום דא"ל בפי' מעידי עידית לא מגבינ' לך כו' דלא משמע כן ע"ש ודו"ק עכ"ל.