ש"ך על חושן משפט קב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה](א) בא המלוה לגבות קרקע וע' ביש"ש פ"ק דב"ק וע' בר"ן וה' המגיד שדקדקו על הרמב"ם והרי"ף בזה וע' בספר המלחמות ריש ב"ק:
סעיף ב
[עריכה](ב) דאין כופין אותו. ומהרש"ל פ"ק דב"ק סי' י"א פסק כהמחבר וע"ש (וע' בספרו שהאריך להכריע בין שתי הגירסות שמביא הטור):
סעיף ד
[עריכה](ג) ומכרם צריך ליתן כו'. פי' מהרש"ל פ"ק דב"ק סי' י"ב דהיינו דוקא כשמכר' אחר שהגיע הז"פ או אחר ל' יום בסתם הלואה וצ"ע דמדברי הגמרא והפוסקים משמע שאין חילוק:
סעיף ה
[עריכה](ד) והתנה עמו כו'. כ"כ הטור ומשמע דאם לא נפסדה עידית נותן לו עידי' אבל אינו גובה מעידי עידית ומהרש"ל פ"ק דב"ק סי' י"ג השיג על הטור כיון דבניזקין גובה מעידי עידית ה"ה אם כ' לו סתם לגבות מן העידית גובה מעידי עידית וא"כ כי נפסד' עידי עידית גוב' מעידית עכ"ד ודבריו תמוהין דהא בניזקין גופה אינו גובה מעידי עידית וכמ"ש הרא"ש והטור לקמן סי' תי"ט דיכול לדחותו לאיזה עידית שירצה (ובאמת מהרש"ל חולק נמי אהא דהטור והרא"ש וכמ"ש בשמו לקמן סי' תי"ט ס"ק ד') ועוד דשאני הכא כיון שהוא מכח תנאי ואמרינן יד בעל השטר על התחתונה ודברי הטור הם ש"ס באיזהו נשך (דף ס"ו ע"ב) וכ"פ הרא"ש והרמזים שם ונראה שמהרש"ל נעלם ממנו הש"ס הנ"ל שהרי לא הזכירה שם כלל ודוחק לומר דבש"ס היינו משום דאמר ליה בפירוש מעידי עידית לא מגבינן לך כו' דלא משמע כן ע"ש ודוק: