הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

אהבה = א. רצון לקבל ולהתקרב; ב. רצון לתת ולהיטיב

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: אהב

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: אהב

כמה מצוות בתורה קשורות לאהבה: "ואהבת את ה' אלהיך", "ואהבת לרעך כמוך", "ואהבתם את הגר", "ואהבת לו [לגר] כמוך". כדי להבין את משמעותן המדוייקת של מצוות אלו, יש לענות על השאלה "מהי אהבה?".

בלשון ימינו, המילה "אהבה" מתארת שני מושגים שונים לגמרי:

אהבה של קבלה - רצון להתקרב לזולת וליהנות ממנו, כאהבת דייג לדגים שהוא אוכל.
אהבה של נתינה - רצון לעזור לזולת ולהיטיב עמו, כאהבת רופא לחולים שהוא מטפל בהם.

גם בלשון המקרא, המילה "אהבה" משמשת לתיאור אותם שני מושגים שונים. כבר חז"ל שמו לב לכך והבדילו בין:

"אהבה התלויה בדבר" - אהבה של קבלה - כאהבת אמנון לתמר: הוא רצה להתקרב אליה למרות שזה לא היטיב עמה.
"אהבה שאינה תלויה בדבר" - אהבה של נתינה - כאהבת יהונתן לדוד: הוא רצה להיטיב לדוד למרות שכתוצאה מכך דוד נאלץ להתרחק ממנו.

בהמשך נפרט פסוקים נוספים שמתארים אהבה של נתינה ואהבה של קבלה.

אהבה במצוות

עכשיו נחזור למצוות שקשורות לאהבה:

המצוה המתייחסת לאהבת רֵע ( = מכר ) מנוסחת בצורה מיוחדת: לא נאמר "ואהבת את רעך כמוך" כמו בכל שאר הפסוקים אלא (ויקרא יט) "ואהבת לרעך כמוך". לפי מה שלמדנו עד עכשיו, ייתכן שהאות ל באה להדגיש שמדובר כאן באחד משני הסוגים של אהבה - אהבה של נתינה (רוב הפעלים של נתינה נקשרים לאות ל, כמו "נתן ל...", "מסר ל...", "עזר ל..."). האדם לא יכול להרגיש רגשי אהבה כלפי כל מכריו או לרצות בקרבתם, וגם אין בכך שום צורך; העיקר שירצה לתת להם ולעזור להם. מה שאתה אוהב לעצמך - אהוב גם לרעך. הלל הזקן ניסח כלל זה בצורה שלילית: "מה ששנוא עליך - אל תעשה לחברך".
המצוה המתייחסת לאהבת ה' מנוסחת בצורה פשוטה: (דברים ו) "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". ייתכן שבמצוה זו הכוונה לאהבה מהסוג השני - אהבה של קבלה . ה', כמובן, לא צריך שהאדם ייתן לו שום דבר; הוא רק רוצה שהאדם יקבל הכל ממנו, ולא ינסה לקבל דברים מכוחות אחרים.
המצוות המתייחסות לאהבת גֵר ( = מהגר ) מנוסחות בשתי הדרכים: (ויקרא יט) " "ואהבת לו" "כמוך" ", (דברים י) "ואהבתם את הגר". ייתכן שבמקרה זה צריך להשתמש בשני סוגי האהבות: גם לרצות בטובתו של הגר, לעזור לו ולהיטיב עמו; וגם לרצות בקרבתו, כדי שירגיש רצוי, ושיהיה לו קל להשתלב בחברה.

ראו גם: אהבת חכמה .

פירושים למצוות "ואהבת את ה' אלהיך":

הרמב"ם, הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה א : " "והיאך היא הדרך לאהבתו, ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ--מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דויד "צמאה נפשי, לאלוהים--לאל חי" ", כלומר - אהבת ה' היא תאוה להתקרבות ודבקות, אהבה של קבלה, כפי שפירשנו.
הרמב"ם, הלכות תשובה פרק י : " "אל יאמר אדם הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה, כדי שאקבל הברכות הכתובות בתורה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא; ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן, כדי שאינצל מן הקללות הכתובות בתורה או כדי שלא איכרת מחיי העולם הבא. אין ראוי לעבוד את ה', על דרך זו: שהעובד על דרך זו, הוא עובד מיראה; ואינה מעלת הנביאים, ולא מעלת החכמים. ואין עובד את ה' על דרך זו, אלא עמי הארץ והנשים והקטנים, שמחנכין אותן לעבוד מיראה, עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה. העובד מאהבה, עוסק בתורה ובמצוות והולך בנתיבות החכמה--לא מפני דבר בעולם, לא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש הטובה: אלא עושה האמת, מפני שהוא אמת; וסוף הטובה לבוא בכלל. ומעלה זו היא מעלה גדולה עד מאוד, ואין כל חכם זוכה לה. והיא מעלת אברהם אבינו, שקראו הקדוש ברוך הוא אוהבו לפי שלא עבד אלא מאהבה. והיא המעלה שציוונו בה הקדוש ברוך הוא על ידי משה רבנו, שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך, בכל לבבך ובכל נפשך, ובכל מאודך" (דברים ו,ה; דברים יא,א). ובזמן שיאהוב את ה' אהבה הראויה, מיד יעשה כל המצוות מאהבה. וכיצד היא האהבה הראויה: הוא שיאהוב את ה' אהבה גדולה יתרה רבה, עזה עד מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה', ונמצא שוגה בה תמיד--כאלו חולי האהבה, שאין דעתם פנויה מאהבת אותה אישה שהוא שוגה בה תמיד, בין בשוכבו בין בקומו, בין בשעה שהוא אוכל ושותה. יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו, ושוגים בה תמיד, כמו שציוונו, "בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ו,ה; דברים י,יב; דברים ל,ו). והוא ששלמה אומר דרך משל, "כי חולת אהבה, אני" (שיר השירים ב,ה); וכל שיר השירים משל הוא לעניין זה.... דבר ידוע וברור שאין אהבת הקדוש ברוך הוא נקשרת בליבו של אדם, עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל שבעולם חוץ ממנה כמו שציווה ואמר "בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ו,ה; דברים י,יב; דברים ל,ו): אלא בדעה שיידעהו. ועל פי הדעה--על פי האהבה--אם מעט מעט, ואם הרבה הרבה. לפיכך צריך האדם לייחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעין לו את קונו כפי כוח שיש באדם להבין ולהשיג, כמו שביארנו בהלכות יסודי התורה" ". כלומר, אהבת ה' משמעה עזיבת כל האהבות האחרות.
הרמב"ן, פירוש על דברים ו ה : " "בכל לבבך - על דעת המדרש (ספרי ואתחנן ו) הלב הנזכר כאן הוא הכח המתאוה, כענין תאות לבו נתת לו (תהלים כא ג), אל תחמוד יפיה בלבבך (משלי ו' כה), אם כן בכל נפשך הנפש המשכלת, וכן והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים (ש"א כה כט). וכדברי רבותינו שדורשין בגמרא (ברכות נד א) מכאן יהרג ואל יעבור, יהיה {בכל נפשך} תוספת, מפני שאמר בכל לבבך ובכל מאדך אמר גם כן בכל נפשך. וטעם שתאהבנו כנפשך, שתתן אותה באהבה. או שנקראו היסורין או האברים חצי הנפש, ובהריגה יאמר בכל נפשך: ור"א אמר כי {נפשך} המתאוה. כמו כנפשך שבעך (להלן כג כה), נפש שבעה תבוס נופת (משלי כז ז), אל תתנני בנפש צרי (תהלים כז יב). {ובכל לבבך} הוא הדעת, והוא כנוי לרוח המשכלת, כי היא המרכבה הראשונה לו, וכמוהו חכם לב יקח מצות (משלי י ח). ודברו קרוב בפירוש {בכל לבבך}, ממה שאמר והיו הדברים האלה וגו' על לבבך: וטעם ובכל מאדך - כלומר מאד מאד, והטעם רב רב אהוב אותו. ועל דעת רבותינו (ברכות נד א) בכל ממונך. ויקרא הממון {מאד} כי יכנה אותו ברבוי, כמו שקורא לו {המון}, טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים (תהלים לז טז), והנם ככל המון ישראל (מ"ב ז יג). ויקרא {חיל}, ישאו על כתף עירים חיליהם (ישעיה ל ו), חילך כל אוצרותיך (ירמיה יז ג) את החיל הזה (להלן ח יז). יאמר בכל רבוי ממונך, וכמוהו אשר שב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו (מ"ב כג כה), מפני התנדבו בענין ביעור ע"ז ועשיית הפסח: וענין האהבה בארו אותו רבותינו. והמפורש שבדבריהם מה שאמרו בספרי (עקב) שמא תאמר הריני לומד תורה בשביל שאקרא חכם, בשביל שאשב בישיבה, בשביל שאאריך ימים, בשביל שאזכה לעולם הבא, ת"ל לאהבה וגו'. ואשר אמר להם משה תמיד, למען ייטב לך, ולמען תאריך ימים (לעיל ד מ) ולמען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ (לעיל ד א), יזהירם ביראה על דרך התוכחות, לומר שאם יחטאו לא יירשו את הארץ או לא יאריכו ימים עליה. או שהחסיד צריך להיות אוהב וירא, כמו שאמרו (ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה) עשה מאהבה ועשה מיראה, עשה מאהבה שאין אוהב שונא, ועשה מיראה שאם באת לבעוט אל תבעוט, וכבר נתבאר זה בדברי החכמים" ".
רש"ר הירש, פירוש דברים ו ה: הפירוש לא נמצא לפניי, אולם גם הוא הסביר, שמשמעות המצוה היא, להפנות את כל כוחות הנפש למטרת ההתקרבות אל ה', ופירש בהתאם את מאמרי חז"ל בנושא זה.

פירושים למצוות "ואהבת לרעך כמוך" ולמצוות אהבת הגר:

הרמב"ם, הלכות דעות פרק ו הלכה ד : " "מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר "ואהבת לריעך כמוך" (" "ויקרא יט,יח" "). לפיכך צריך שיספר בשבחו ולחוס על ממונו, כמו שהוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו; והמתכבד בקלון חברו, אין לו חלק לעולם הבא" ": הכוונה לאהבה של נתינה, כמו שפירשנו.

הרמב"ם, הלכות דעות פרק ו הלכה ה: " "אהבת הגר שבא ונכנס תחת כנפי השכינה, שתי מצוות עשה: אחת מפני שהוא בכלל ריעים, ואחת מפני שהוא גר והתורה אמרה "ואהבתם, את הגר" (" "דברים י,יט" "). ציווה על אהבת הגר כמו שציווה על אהבת שמו, שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך" (" "דברים ו,ה" ";" "דברים יא,א" "); הקדוש ברוך הוא עצמו אוהב גרים, שנאמר "ואוהב גר" (" "דברים י,יח" ")." "

הרמב"ן, פירוש ויקרא יט יז : " "לא תשנא את אחיך בלבבך - בעבור שדרך השונאים לכסות את שנאתם בלבם כמו שאמר (משלי כו כד) בשפתיו ינכר שונא, הזכיר הכתוב בהווה: ואמר הוכח תוכיח את עמיתך - מצוה אחרת, ללמדו תוכחת מוסר, {ולא תשא עליו חטא} שיהיה עליך אשם כאשר יחטא ולא הוכחת אותו. ולזה יטה לשון אונקלוס שאמר, ולא תקבל על דיליה חובא, שלא תקבל אתה עונש בחטא שלו. ואחרי כן צוה שתאהוב אותו. והנה השונא את רעהו עובר בלאו, והאוהב לו מקיים עשה: והנכון בעיני, כי {הוכח תוכיח}, כמו והוכיח אברהם את אבימלך (בראשית כא כה). ויאמר הכתוב, אל תשנא את אחיך בלבבך בעשותו לך שלא כרצונך, אבל תוכיחנו מדוע ככה עשית עמדי, ולא תשא עליו חטא לכסות שנאתו בלבך ולא תגיד לו, כי בהוכיחך אותו יתנצל לך, או ישוב ויתודה על חטאו ותכפר לו. ואחרי כן יזהיר שלא תנקום ממנו ולא תטור בלבבך מה שעשה לך, כי יתכן שלא ישנא אותו אבל יזכור החטא בלבו, ולפיכך יזהירנו שימחה פשע אחיו וחטאתו מלבו. ואחרי כן יצוה שיאהב לו כמוהו: וטעם ואהבת לרעך כמוך - הפלגה, כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו, ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולמד חייך קודמין לחיי חבירך (ב"מ סב א): אלא מצות התורה שיאהב חבירו בכל ענין כאשר יאהב את נפשו בכל הטוב. ויתכן בעבור שלא אמר {ואהבת את רעך כמוך}, והשוה אותם במלת {לרעך}, וכן ואהבת לו כמוך (פסוק לד) דגר, שיהיה פירושו להשוות אהבת שניהם בדעתו, כי פעמים שיאהב אדם את רעהו בדברים ידועים להטיבו בעושר ולא בחכמה וכיוצא בזה, ואם יהיה אוהבו בכל יחפוץ שיזכה רעהו האהוב לו בעושר ובנכסים וכבוד ובדעת ובחכמה, ולא שישוה אליו אבל יהיה חפץ בלבו לעולם שיהיה הוא יותר ממנו בכל טובה, ויצוה הכתוב שלא תהיה פחיתות הקנאה הזאת בלבו, אבל יאהב ברבות הטובה לחבירו כאשר אדם עושה לנפשו ולא יתן שיעורין באהבה. ועל כן אמר ביהונתן (ש"א כ יז) כי אהבת נפשו אהבו, בעבור שהסיר מדת הקנאה מלבו ואמר (שם כג יז) ואתה תמלוך על ישראל וגו':" "

פסוקים נוספים

אהבה של קבלה

בראשית כז ד: " "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות... "לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב" ... "וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו" " ", (משלי כא יז): "איש מחסור אהב שמחה אהב יין ושמן לא יעשיר" - אהבת אדם למאכלים היא בוודאי אהבה של קבלה.
(ישעיהו א כג): "שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם", (קהלת ה ט): "אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל": אהבת אדם לכסף היא בוודאי אהבה של קבלה.
(בראשית לד ג): "ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנערה וידבר על לב הנערה", ביאור:שמואל ב יג : " "ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד..." "ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב ..." "וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי" " - "אהבת" האנס לאנוסתו היא בוודאי אהבה של קבלה בלבד, כמו אהבה של אדם למאכלים שהוא אוכל, או לחפצים שהוא רוצה.
(שמואל א טז כא): "ויבא דוד אל שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי לו נשא כלים": שאול אהב את דוד כי הוא נהנה מנגינתו.
(שמואל א יח טז): "וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם": בני ישראל אהבו את דוד כי הם נהנו מהמלחמות שנלחם עבורם.

אהבה של נתינה

(שמואל א א ה): "ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב וידוד סגר רחמה"
שמואל א יח א: " "ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו..." "ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו. ויתפשׁט יהונתן את-המעיל אשׁר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד-חרבו ועד-קשׁתו ועד-חגרו" "; (שמואל א כ יז): "ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו"

אהבה שהאדם אוהב את ה'

שמות כ ה, (דברים ה ט): "ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי", (דברים ז ט): "שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור"
(דברים ו ה): "ואהבת את ידוד אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך",
(דברים י יב): "ועתה ישראל מה ידוד אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את ידוד אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ידוד אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך"
(דברים יא א): "ואהבת את ידוד אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו כל הימים"
(דברים יא יג): "והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את ידוד אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם"
(דברים יא כב): "כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה לאהבה את ידוד אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו"
(דברים יג ד): "לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה ידוד אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את ידוד אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם"
(דברים יט ט): "כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ידוד אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה"
(דברים ל ו): "ומל ידוד אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ידוד אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך"
(דברים ל טז): "אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ידוד אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך ידוד אלהיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה"
(דברים ל כ): "לאהבה את ידוד אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ידוד לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם"
(יהושע כב ה): "רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד ידוד לאהבה את ידוד אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם"
(יהושע כג יא): "ונשמרתם מאד לנפשתיכם לאהבה את ידוד אלהיכם"
(שופטים ה לא): "כן יאבדו כל אויביך ידוד ואהביו כצאת השמש בגברתו..."
(מלכים א ג ג): "ויאהב שלמה את ידוד ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות הוא מזבח ומקטיר"
(ישעיהו מא ח): "ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי"
(ישעיהו נו ו): "ובני הנכר הנלוים על ידוד לשרתו ולאהבה את שם ידוד להיות לו לעבדים כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי"
(תהלים קמה כ): "שומר ידוד את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד"
(דניאל ט ד): "ואתפללה לידוד אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו"
(נחמיה א ה): "ואמר אנא ידוד אלהי השמים האל הגדול והנורא שמר הברית וחסד לאהביו ולשמרי מצותיו"
(דברי הימים ב כ ז): "הלא אתה אלהינו הורשת את ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך לעולם"
(תהלים לא כד): "אהבו את ידוד כל חסידיו אמונים נצר ידוד ומשלם על יתר עשה גאוה"
(תהלים צז י): "אהב י ידוד שנאו רע שמר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם"

אהבה שה' אוהב אדם היא תמיד אהבה של נתינה

(דברים ד לז): "ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים"
(דברים ז ח): "כי מ אהב ת ידוד אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא ידוד אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים"
(דברים ז יג): "ו אהב ך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך"
(דברים י טו): "רק באבתיך חשק ידוד ל אהב ה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה"
(דברים י יח): "עשה משפט יתום ואלמנה ו אהב גר לתת לו לחם ושמלה"
(דברים כג ו): "ולא אבה ידוד אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך ידוד אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהב ך ידוד אלהיך"
(שמואל ב יב כד): "וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא את שמו שלמה וידוד אהבו"
מלכים א י ט וגם (דברי הימים ב ט ח): "יהי ידוד אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל באהבת ידוד את ישראל לעלם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה"; (דברי הימים ב ב י): "ויאמר חורם מלך צר בכתב וישלח אל שלמה באהבת ידוד את עמו נתנך עליהם מלך"
(ישעיהו מג ד): "מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך"
(ישעיהו מח יד): "הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את אלה ידוד אהבו יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים"
(ישעיהו סג ט): "בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם"
(ירמיהו ב ב): "הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר ידוד זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"
(ירמיהו לא ב): "מרחוק ידוד נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד"
(הושע ט טו): "כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים"
(הושע יא א): "כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני"
(הושע יא ד): "בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל"
(הושע יד ה): "ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו"
צפניה ג יז: " "ידוד אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהב" "תו יגיל עליך ברנה" "
(מלאכי א ב): "אהבתי אתכם אמר ידוד ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם ידוד ואהב את יעקב"
(תהלים קמו ח): "ידוד פקח עורים ידוד זקף כפופים ידוד אהב צדיקים"
(משלי ג יב): "כי את אשר יאהב ידוד יוכיח וכאב את בן ירצה"
(משלי טו ט): "תועבת ידוד דרך רשע ומרדף צדקה יאהב"

אהבת פעולות - כשאוהבים לעשות פעולה מסויימת

(ישעיהו נו י): "צפו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום"
(ישעיהו סא ח): "כי אני ידוד אהב משפט שנא גזל בעולה ונתתי פעלתם באמת וברית עולם אכרות להם"
(ירמיהו ה לא): "הנביאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה"
(ירמיהו יד י): "כה אמר ידוד לעם הזה כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו וידוד לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם"
(הושע י יא): "ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב"
(הושע יב ח): "כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב"
(עמוס ד ה): "וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני ידוד"
(עמוס ה טו): "שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן ידוד אלהי צבאות שארית יוסף"
(מיכה ג ב): "שנאי טוב ואהבי רעה גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם"
(מיכה ו ח): "הגיד לך אדם מה טוב ומה ידוד דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך"
זכריה ח יז: " "ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל תאהבו כי את כל אלה אשר שנאתי נאם ידוד..." "כה אמר ידוד צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו" "
(תהלים לג ה): "אהב צדקה ומשפט חסד ידוד מלאה הארץ"
(תהלים לד יג): "מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב"
(תהלים לז כח): "כי ידוד אהב משפט ולא יעזב את חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת"
(תהלים מה ח): "אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך"
תהלים נב ה: " "אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה." "אהבת כל דברי בלע לשון מרמה" "
(משלי א כב): "עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת"

אוהבים ומאהבים

ירמיהו כ ד: " "כי כה אמר ידוד הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב..." "ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר אתה וכל אהביך אשר נבאת להם בשקר" "
ירמיהו כב כ: " "עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל מאהביך ..." "כל רעיך תרעה רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך" "
(ירמיהו ל יד): "כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חטאתיך"
יחזקאל טז לג: " "לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך..." "כה אמר אדני ידוד יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם." "לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהב ת על כל אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך" "
יחזקאל כג ה-: " "ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים..." "לכן נתתיה ביד מאהביה ביד בני אשור אשר עגבה עליהם..." "לכן אהליבה כה אמר אדני ידוד הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב" "
הושע ב ז-: " "כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי..." "ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה..." "ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי..." "והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה..." "ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם ידוד" "
(זכריה יג ו): "ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי"
(תהלים פח יט): "הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך"
(איכה א ב): "בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים"
(איכה א יט): "קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם"
(אסתר ה י-): "ויתאפק המן ויבוא אל ביתו וישלח ויבא את אהביו ואת זרש אשתו...", (אסתר ו יג): "ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו"

עוד אהבות

(בראשית כב ב): "ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך".
(בראשית כד סז): "ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו"- אהבת יצחק לרבקה מקבילה לאהבת יצחק לשרה אמו.
(בראשית כה כח): "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב"
בראשית כט יח: " "ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה... "ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה" " ".
(בראשית כט ל): "ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות".
(בראשית כט לב): "ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה ידוד בעניי כי עתה יאהבני אישי"
בראשית לז ג: " "וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים. "ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם" " ", (בראשית מד כ): "ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו"
(שמות כא ה): "ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי"
(ויקרא יט יח): "לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ידוד"
(ויקרא יט לד): "כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני ידוד אלהיכם"
(דברים י יט): "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים"
(דברים טו טז): "והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך"
(שופטים יד טז): "ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק שנאתני ולא אהבתני החידה חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי ולך אגיד"
(שופטים טז ד): "ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה"
(שופטים טז טו): "ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי זה שלש פעמים התלת בי ולא הגדת לי במה כחך גדול"
(שמואל א יח כ): "ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו"
(שמואל א יח כב): "ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהב וך ועתה התחתן במלך"
(שמואל א יח כח): "וירא שאול וידע כי ידוד עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו"
(שמואל ב א כג): "שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו"
(שמואל ב א כו): "צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים"
(שמואל ב יט ז): "לאהבה את שנאיך ולשנא את אהביך כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים כי ידעתי היום כי לא אבשלום חי וכלנו היום מתים כי אז ישר בעיניך"
(מלכים א ה טו): "וישלח חירם מלך צור את עבדיו אל שלמה כי שמע כי אתו משחו למלך תחת אביהו כי אהב היה חירם לדוד כל הימים"
מלכים א יא א: " "והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה מואביות עמניות אדמית צדנית חתית." "מן הגוים אשר אמר ידוד אל בני ישראל לא תבאו בהם והם לא יבאו בכם אכן יטו את לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שלמה לאהבה" "
(ישעיהו נז ח): "ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם אהבת משכבם יד חזית"
(ישעיהו סו י): "שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה"
(ירמיהו ב כה): "מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך"
(ירמיהו ב לג): "מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי את דרכיך"
(ירמיהו ח ב): "ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם לא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו"
(הושע ג א): "ויאמר ידוד אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת ידוד את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים"
(הושע ד יח): "סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה"
(הושע ח ט): "כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים"
(הושע ט א): "אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן"
(הושע ט י): "כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם"
(מלאכי ב יא): "בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש ידוד אשר אהב ובעל בת אל נכר"
(דברי הימים ב יא כא): "ויאהב רחבעם את מעכה בת אבשלום מכל נשיו ופילגשיו כי נשים שמונה עשרה נשא ופילגשים ששים ויולד עשרים ושמונה בנים וששים בנות"
(דברי הימים ב יט ב): "ויצא אל פניו יהוא בן חנני החזה ויאמר אל המלך יהושפט הלרשע לעזר ולשנאי ידוד תאהב ובזאת עליך קצף מלפני ידוד"
(דברי הימים ב כו י): "ויבן מגדלים במדבר ויחצב ברות רבים כי מקנה רב היה לו ובשפלה ובמישור אכרים וכרמים בהרים ובכרמל כי אהב אדמה היה"
(תהלים ד ג): "בני איש עד מה כבודי לכלמה תאהבון ריק תבקשו כזב סלה"
(תהלים ה יב): "וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו ויעלצו בך אהב י שמך"
(תהלים יא ה): "ידוד צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו"
(תהלים יא ז): "כי צדיק ידוד צדקות אהב ישר יחזו פנימו"
(תהלים כו ח): "ידוד אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך"
(תהלים לח יב): "אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו"
(תהלים מ יז): "ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל ידוד אהבי תשועתך"
(תהלים מז ה): "יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה"
(תהלים סט לז): "וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה"
(תהלים ע ה): "ישישו וישמחו בך כל מבקשיך ויאמרו תמיד יגדל אלהים אהבי ישועתך"
(תהלים עח סח): "ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב"
(תהלים פז ב): "אהב ידוד שערי ציון מכל משכנות יעקב"
(תהלים צט ד): "ועז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית"
(תהלים קט ד): "תחת אהב תי ישטנוני ואני תפלה"
(תהלים קט ה): "וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהב תי"
(תהלים קט יז): "וי אהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו"
(תהלים קטז א): "אהב תי כי ישמע ידוד את קולי תחנוני"
תהלים קיט מז-: " "ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי ..." "ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך..." "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי..." "סעפים שנאתי ותורתך אהבתי" ... "סגים השבת כל רשעי ארץ לכן אהבתי עדתיך..." "על כן אהבתי מצותיך מזהב ומפז..." "פנה אלי וחנני כמשפט לאהבי שמך..." "צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה ..." "ראה כי פקודיך אהבתי ידוד כחסדך חיני..." "שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי ..." "שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול..." "שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד" ".
(תהלים קכב ו): "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך"
(איוב יט יט): "תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי"
(משלי ה יט): "אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד"
(משלי ז יח): "לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים"
(משלי ח לו): "וחטאי חמס נפשו כל משנאי אהבו מות"
(משלי ט ח): "אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך"
(משלי י יב): "שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה"
(משלי יג כד): "חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר"
(משלי יד כ): "גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים"
(משלי טו יב): "לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך"
(משלי טו יז): "טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו"
(משלי טז יג): "רצון מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב"
(משלי יז ט): "מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף"
(משלי יז יז): "בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד"
(משלי יז יט): "אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר"
(משלי יח כא): "מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה"
(משלי יח כד): "איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח"
(משלי יט ח): "קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב"
(משלי כ יג): "אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם"
(משלי כב יא): "אהב טהור לב חן שפתיו רעהו מלך"
(משלי כז ה): "טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת"
(רות ד טו): "והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך אשר אהב תך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים"
שיר השירים א ג: " "לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך . " "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך" "
(שיר השירים א ז): "הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך"
(שיר השירים ב ד): "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה"
(שיר השירים ב ה): "סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני"
(שיר השירים ב ז): "השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"
שיר השירים ג א: " "על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו..." "עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי. " "השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" "
(שיר השירים ג י): "עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם"
(שיר השירים ה ח): "השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני"
(שיר השירים ז ז): "מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים"
(שיר השירים ח ד): "השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ"
(שיר השירים ח ו): "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה"
(שיר השירים ח ז): "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו"
(קהלת ג ח): "עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום"
(קהלת ט א): "כי את כל זה נתתי אל לבי ולבור את כל זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם אהבה גם שנאה אין יודע האדם הכל לפניהם"
(קהלת ט ו): "גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש"
(קהלת ט ט): "ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש"
(אסתר ב יז): "ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי"

[ראו גם בדיון אהבות בתנ"ך / מחברים שונים -> "עצור כאן חושבים" ; ]

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-11-04.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אהבה - א. רצון לקבל ולהתקרב; ב. רצון לתת ולהיטיב

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ahvot