קטגוריה:דברים טו טז
והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך.
וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ.
וְהָיָה֙ כִּֽי־יֹאמַ֣ר אֵלֶ֔יךָ לֹ֥א אֵצֵ֖א מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֤י אֲהֵֽבְךָ֙ וְאֶת־בֵּיתֶ֔ךָ כִּי־ט֥וֹב ל֖וֹ עִמָּֽךְ׃
וְהָיָה֙ וְ - ו' החיבור
הָיָה֙ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqq3ms כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־יֹאמַ֣ר יֹאמַ֣ר - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 559
מורפ': HVqi3ms אֵלֶ֔יךָ אֵלֶ֔י - מילת יחס
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp2ms לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn אֵצֵ֖א אֵצֵ֖א - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 3318
מורפ': HVqi1cs מֵעִמָּ֑ךְ מֵ - מילת יחס
עִמָּ֑ - מילת יחס
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: m/5973 b
מורפ': HR/R/Sp2fs כִּ֤י כִּ֤י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC אֲהֵֽבְךָ֙ אֲהֵֽבְ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 157
מורפ': HVqp3ms/Sp2ms וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־בֵּיתֶ֔ךָ בֵּיתֶ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1004 b
מורפ': HNcmsc/Sp2ms כִּי כִּי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־ט֥וֹב ט֥וֹב - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2895
מורפ': HVqp3ms ל֖וֹ ל֖ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms עִמָּֽךְ עִמָּֽ - מילת יחס
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 5973 a
מורפ': HR/Sp2fs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְהָיָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
כִּֽי־יֹאמַ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) אֵלֶ֔יךָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) אֵצֵ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
מֵעִמָּ֑ךְ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
כִּ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) אֲהֵֽבְךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְאֶת־בֵּיתֶ֔ךָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּי־ט֥וֹב מרכא (משרת, דרגא 5) ל֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
עִמָּֽךְ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהָיָה כִּי אבל אם יֹאמַר אֵלֶיךָ: "לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ", כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ, כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי אֲרֵי יֵימַר לָךְ לָא אֶפּוֹק מֵעִמָּךְ אֲרֵי רִיחֲמָךְ וְלֶאֱנָשׁ בֵּיתָךְ אֲרֵי טָב לֵיהּ עִמָּךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי אֲרוּם יֵימַר לָךְ לָא אֶפּוֹק מִן גַּבָּךְ אֲרוּם רַחֲמָךְ וְיַת אֵינַשׁ בֵּיתָךְ אֲרוּם טַב לֵיהּ דְּמִתְהָנֵי עִמָךְ: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
(אם) אמר בתוך שש ולא אמר בסוף שש - הרי זה אינו נרצע, שנאמר לא אצא חפשי, עד שיאמר בשעת יציאה.
אמר בסוף שש ולא אמר בתוך שש - הרי זה אינו נרצע, שנאמר ואם אמר יאמר העבד, עד שיאמר כשהוא עבד.
כי אהבך. מכלל שנאמר (שם) אהבתי את אדוני, מכאן אתה אומר, היה הוא אוהב את רבו ורבו אינו אוהבו - הרי זה אינו נרצע, [שנאמר כי טוב לו עמך], עד שיהיה הוא אוהב לרבו, ורבו אוהבו.
היה הוא אהוב על רבו והוא אינו אוהב את רבו, הרי זה [אינו] נרצע, שנאמר כי אהבך.
לו אשה ובנים, [ו]לרבו אין אשה ובנים - אינו נרצע, שנאמר כי אהבך ואת ביתך.
(הא אם) חלה הוא או רבו - אינו נרצע, שנאמר כי טוב לו עמך.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קנב.
והיה כי יאמר . כבר פי' בפ' משפטים שצ"ל שני פעמים, דשם כתיב ואם אמר יאמר כמ"ש במכלתא משפטים כה .
ושם אמר אם אמר יאמר העבד - שיאמר בעודו עבד. ופה אמר לא אצא, וכן שם לא אצא חפשי שמשמע שיאמר בשעת יציאה. ומבואר שיאמר ב"פ, בתחלת פרוטה אחרונה ובסוף פרוטה אחרונה, כמ"ש בקדושין כב. ועיין ברמב"ם (הל' עבדים פ"ג ה"י) ובלח"מ שם.
קנג.
כי אהבך . וכן צריך שיהיה רבו אוהבו, דכתיב כי טוב לו עמך , ושלא יהיה חולה מטעם זה. ועמ"ש בפ' משפטים ל .
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים טו טז"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.