"בני איש" - בני אברהם יצחק ויעקב הקרוים איש באברהם נאמר (בראשית כ) השב את אשת האיש ביצחק נאמר (שם כד) מי האיש הלזה ביעקב נאמר (שם כה) איש תם
"עד מה כבודי לכלימה" - עד מתי אתם מבזים אותי (שמואל א כב) הראיתם את בן ישי (שם כה) מי דוד ומי בן ישי (שם כב) בכרות בני עם בן ישי (שם כ) כי בוחר אתה לבן ישי אין לי שם
"תבקשו כזב" - תרדפו למצוא כזבים כגון הזיפים שמלשינים עלי ולי היו מראים שלום וכיוצא בהם דילטורין שהיו בימי שאול (שם כג) הלא דוד מסתתר בגבעת החכילה וכן הרבה
בני - אמר רבי משה הכהן ז"ל: כי זה המזמור ככתוב למעלה וידבר עם בני איש בעבור גבהות לבם בבחרותם, עד מתי שמתם כבודי לכלימה ולא יעמוד זה שאביתם ולא יקום ולא יהיה, כי באמת תבקשו כזב.
ועל דעת רבי משה: שהוא מדבר על עוזרי אבשלום.
"בני איש" אחרי ההקדמה הזאת מסב פניו אל לצני הדור שאמרו שהיה הרעב בעבור חטאו, אומר אתם בני איש, דרככם הפוך מדרכי ה', "ראו עד מה כבודי לכלימה", עד כמה השתדלו להכלים כבודי, "תאהבון ריק, תבקשו כזב" רצה לומר או שתאהבו להכלים אותי על ידי דבר ריק שאין בו ממש ותעשו ממנו דבר גדול להגדיל עלי עקב, או אם גם דבר ריק לא תמצאו "תבקשו" ותמציאו "דבר כזב" ועלילת שקר: (חלק ב')
ביאור המילות
"בני איש", אתם הפך מבני אלהים, "עד מה". כמו עד כמה תשתדלו בזה שיהיה כבודי לכלימה, הפך מהשתדלות אלהים לכבדני:
ולפרש הדבר הפך פניו נגד המחללים ואומרים שוא עבוד וכו', בראותם צרה עליו או שיחשבוהו לרשע. ואמר: "בני איש עד מה" אשר הוא "כבודי" שהוא סבול הצרות, תחשבהו "לכלמה" ואין זה רק ש"תאהבון ריק" שהוא טובות העולם הזה ותאותיו על כן "תבקשו כזב סלה" למצא תואנות להחזיק ידכם באמור הלא הצדיק סובל יסורין למצא נפקותא של כזב לומר כל עושי רע טוב בעיני ה':
