קטגוריה:דברים ל ו
ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך.
וּמָל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ.
וּמָ֨ל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃
וּמָ֨ל וּ - ו' החיבור
מָ֨ל - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/4135 a
מורפ': HC/Vqq3ms יְהוָ֧ה יְהוָ֧ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֱלֹהֶ֛יךָ אֱלֹהֶ֛י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp2ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־לְבָבְךָ֖ לְבָבְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3824
מורפ': HNcmsc/Sp2ms וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־לְבַ֣ב לְבַ֣ב - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3824
מורפ': HNcmsc זַרְעֶ֑ךָ זַרְעֶ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2233
מורפ': HNcmsc/Sp2ms לְאַהֲבָ֞ה לְ - מילת יחס
אַהֲבָ֞ה - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/157
מורפ': HR/Vqc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־יְהוָ֧ה יְהוָ֧ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֱלֹהֶ֛יךָ אֱלֹהֶ֛י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp2ms בְּכָל בְּ - מילת יחס
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/3605
מורפ': HR/Ncmsc־לְבָבְךָ֥ לְבָבְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֥ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3824
מורפ': HNcmsc/Sp2ms וּבְכָל וּ - ו' החיבור
בְ - מילת יחס
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/b/3605
מורפ': HC/R/Ncmsc־נַפְשְׁךָ֖ נַפְשְׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5315
מורפ': HNcbsc/Sp2ms לְמַ֥עַן לְמַ֥עַן - מילת יחס
צורת יסוד: 4616
מורפ': HR חַיֶּֽיךָ חַיֶּֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2416 e
מורפ': HNcmpc/Sp2ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וּמָ֨ל קדמא (משרת, דרגא 5) יְהוָ֧ה דרגא (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֶ֛יךָ תביר (משנה, דרגא 3)
אֶת־לְבָבְךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
וְאֶת־לְבַ֣ב מונח (משרת, דרגא 5) זַרְעֶ֑ךָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
לְאַהֲבָ֞ה גרשיים (שליש, דרגא 4)
אֶת־יְהוָ֧ה דרגא (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֶ֛יךָ תביר (משנה, דרגא 3)
בְּכָל־לְבָבְךָ֥ מרכא (משרת, דרגא 5) וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
לְמַ֥עַן מרכא (משרת, דרגא 5) חַיֶּֽיךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּמָל יסיר (את הכיסוי, בדומה לברית מילה) יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ האטימות לדבר ה' מליבך וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, לְמַעַן חַיֶּיךָ כדי שתחיה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיַעְדֵּי יְיָ אֱלָהָךְ יָת טַפְשׁוּת לִבָּךְ וְיָת טַפְשׁוּת לִבָּא דִּבְנָךְ לְמִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהָךְ בְּכָל לִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ בְּדִיל חַיָּיךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַעֲדֵי יְיָ אֱלָהָכוֹן יַת טִפְּשׁוּת לִבְּכוֹן וְיַת טִפְּשׁוּת לִבָּא דִבְנֵיכוֹן אֲרוּם יְבַטֵל יִצְרָא בִּישָׁא מִן עַלְמָא וְיִבְרֵי יִצְרָא טָבָא דִי יַמְלְכִינְכוֹן לְמִירְחַם יַת יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּכָל לִבְּכוֹן וּבְכָל נַפְשְׁכוֹן מִן בִּגְלַל דְיוֹגְדוּן חַיֵיכוֹן עַד עַלְמִין: |
רמב"ן
מבטיחך שתשוב אליו בכל לבבך, והוא יעזור אותך.
ונראה מן הכתובים ענין זה שאומר: כי מזמן הבריאה היתה רשות ביד האדם לעשות כרצונו - צדיק או רשע, וכל זמן התורה כן כדי שיהיה להם זכות בבחירתם בטוב ועונש ברצותם ברע; אבל לימות המשיח תהיה הבחירה בטוב להם טבע, לא יתאוה להם הלב למה שאינו ראוי ולא יחפוץ בו כלל, והיא המילה הנזכרת כאן. כי החמדה והתאוה ערלה ללב, ומול הלב הוא שלא יחמוד ולא יתאוה. וישוב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון, שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות, ולא היה לו ברצונו דבר והפכו, כמו שפירשתי בסדר בראשית.
וזהו מה שאמר הכתוב בירמיה (ירמיהו לא ל): "הנה ימים באים נאם ה' וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה לא כברית אשר כרתי את אבותם וגו' כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה", וזהו בטול יצר הרע ועשות הלב בטבעו מעשהו הראוי. ולכך אמר עוד (שם) (ירמיהו לא לב): "והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם". ובידוע כי יצר לב האדם רע מנעוריו וצריכים ללמד אותם, אלא שיתבטל יצרם בזמן ההוא לגמרי.
וכן נאמר ביחזקאל (יחזקאל לו כו): "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם וגו' ועשיתי את אשר בחקי תלכו". והלב החדש ירמוז לטבעו, והרוח לחפץ ולרצון.
וזהו שאמרו רבותינו (שבת קנא.): "(קהלת יב א): "והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ" - אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה", כי בימי המשיח לא יהיה באדם חפץ, אבל יעשה בטבעו המעשה הראוי, ולפיכך אין בהם לא זכות ולא חובה, כי הזכות והחובה תלויים בחפץ.רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
את לבבך ואת. בגימ' זה לימות המשיח.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים ל ו"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.