ביאור:בבלי חגיגה דף יג
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת חגיגה:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
בבתי גואי, הא [ישת חשך סתרו סביבותיו] - בבתי בראי.
ואמר רב אחא בר יעקב: עוד רקיע אחד יש למעלה מראשי החיות, דכתיב (יחזקאל א כב) ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא [נטוי על ראשיהם מלמעלה]; עד כאן יש לך רשות לדבר, מכאן ואילך אין לך רשות לדבר, שכן כתוב בספר בן סירא: במופלא ממך אל תדרוש [1], ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן; אין לך עסק בנסתרות.
תניא: 'אמר רבן יוחנן בן זכאי: מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע [2] בשעה שאמר (ישעיהו יד יד) אעלה על במתי עב אדמה לעליון? - יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע בן בנו של נמרוד הרשע שהמריד כל העולם כולו עליו [3] במלכותו! כמה שנותיו של אדם? - שבעים שנה, שנאמר (תהלים צ י) ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה [ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה]! והלא מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה, וכן בין כל רקיע ורקיע; למעלה מהן חיות הקדש; רגלי החיות [4] כנגד כולם, קרסולי [5] החיות כנגד כולן, שוקי החיות [6] כנגד כולן, רכובי החיות [7] כנגד כולן, ירכי החיות כנגד כולן, גופי החיות כנגד כולן, צוארי החיות כנגד כולן, ראשי החיות כנגד כולן, קרני החיות כנגד כולן; למעלה מהן כסא כבוד; רגלי כסא הכבוד כנגד כולן, כסא הכבוד כנגד כולן, מלך אל חי וקים רם ונשא שוכן עליהם, ואתה אמרת 'אעלה על במתי עב אדמה לעליון'? - (ישעיהו יד טו) אך אל שאול תורד אל ירכתי בור.'
ולא במרכבה ביחיד:
תני רבי חייא: אבל מוסרין לו ראשי פרקים [8].
אמר רבי זירא: אין מוסרין ראשי פרקים אלא לאב בית דין, ולכל מי שלבו דואג בקרבו [9].
איכא דאמרי: והוא שלבו דואג בקרבו [10].
אמר רבי אמי: אין מוסרין סתרי תורה [11] אלא למי שיש בו חמשה דברים: (ישעיהו ג ג) שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש [12] ;
ואמר רבי אמי: אין מוסרין דברי תורה לעובד כוכבים, שנאמר (תהלים קמז כ) לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום [הללויה]
אמר ליה רבי יוחנן לרבי אלעזר: תא אגמרך במעשה המרכבה!
אמר ליה: לא קשאי [13].
כי קש - נח נפשיה דרבי יוחנן; אמר ליה רבי אסי: תא ואגמרך במעשה מרכבה!
אמר ליה: אי זכאי - גמירתא מרבי יוחנן רבך.
רב יוסף הוה גמיר מעשה המרכבה; סבי דפומבדיתא הוו תנו במעשה בראשית [14]; אמרו ליה: ליגמור לן מר מעשה מרכבה!?
אמר להו: אגמרון לי מעשה בראשית.
בתר דאגמרון - אמרו ליה: ליגמרון מר במעשה מרכבה!
אמר להו: תנינא בהו (שיר השירים ד יא: נפת תטפנה שפתותיך כלה) דבש וחלב תחת לשונך [וריח שלמתיך כריח לבנון] - דברים המתוקין מדבש וחלב יהו תחת לשונך.
רבי אבהו אמר: מהכא: (משלי כז כו) כבשים ללבושך [ומחיר שדה עתודים] דברים שהן כבשונו של עולם [15] יהיו תחת לבושך.
אמרו ליה: תנינן בהו [16]: 'עד (יחזקאל ב א) ויאמר אלי בן אדם [עמד על רגליך ואדבר אתך]!
אמר להו: הן הן מעשה המרכבה [17].
מיתיבי [18]: 'עד היכן מעשה המרכבה? - רבי אומר עד 'וארא' בתרא (יחזקאל א כז: וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב) [19];
רבי יצחק אומר: עד ה'חשמל' [20]; [אולי כאן סיכום והכרעת הגמרא:] עד 'וארא' מגמרינן [21], מכאן ואילך מסרינן ראשי פרקים.
איכא דאמרי עד 'וארא' מסרינן ראשי פרקים, מכאן ואילך אם הוא חכם מבין מדעתו – אִין, אי לא – לא.
ומי דרשינן בחשמל? והא ההוא ינוקא דדרש בחשמל ונפקא נורא ואכלתיה!?
שאני ינוקא דלאו מטי זימניה.
אמר רב יהודה: ברם זכור אותו האיש לטוב, וחנניה בן חזקיה שמו: אלמלא הוא - נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה [22]; מה עשה? העלו לו שלש מאות גרבי שמן [23], וישב בעלייה, ודרשו.
תנו רבנן: 'מעשה בתינוק אחד שהיה קורא בבית רבו בספר יחזקאל והיה מבין בחשמל [24], ויצאה אש מחשמל ושרפתו, וביקשו לגנוז ספר יחזקאל; אמר להם חנניה בן חזקיה: אם זה חכם - הכל חכמים הן? מאי 'חשמל'?
אמר רב יהודה:
חיות אש ממללות [25].
במתניתא תנא: עתים חשות עתים ממללות: בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה – חשות, ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה – ממללות.
(יחזקאל א יד) והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק;
מאי 'רצוא ושוב'?
אמר רב יהודה: כאור היוצא מפי הכבשן [26].
מאי 'כמראה הבזק'?
אמר רבי יוסי בר חנינא כאור היוצא מבין חרסים [27].
(יחזקאל א ד) וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון [28]</ref>, ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש; להיכן אזל? [29]
אמר רב יהודה אמר רב: שהלך לכבוש את כל העולם כולו תחת נבוכדנצר הרשע, וכל כך למה? - שלא יאמרו אומות העולם "ביד אומה שפלה מסר הקב"ה את בניו"; אמר הקב"ה: מי גרם לי שאהיה שמש לעובדי פסילים? - עונותיהן של ישראל הן גרמו לי.
(יחזקאל א טו) וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות [לארבעת פניו]; אמר רבי אלעזר: מלאך אחד שהוא עומד בארץ וראשו מגיע אצל החיות.
במתניתא תנא: 'סנדלפון שמו, הגבוה מחברו מהלך חמש מאות שנה, ועומד אחורי המרכבה וקושר כתרים לקונו!'.
איני! והכתיב (יחזקאל ג יב: ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול) ברוך כבוד ה' ממקומו - מכלל דמקומו ליכא דידע ליה!
דאמר שֵׁם אתגא [סנדלפון אומר אחד משמות הקב"ה על הכתר] ואזל ויתיב ברישיה [והכתר הולך מכוח אמירה זו ומתישב על ראשו].
אמר רבא: כל שראה יחזקאל ראה ישעיה [30]; [ומדוע ישעיהו כתב מעט בתיאור המרכבה ויחזקאל כתב הרבה?] למה יחזקאל דומה? - לבן כפר שראה את המלך, ולמה ישעיה דומה? - לבן כרך שראה את המלך [31].
אמר ריש לקיש: מאי דכתיב (שמות טו א: אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר) אשירה לה' כי גאה גאה [סוס ורכבו רמה בים]? - שירה למי שמתגאה על הגאים, דאמר מר: מלך שבחיות – ארי; מלך שבבהמות – שור; מלך שבעופות – נשר; ואדם מתגאה עליהן, והקב"ה מתגאה על כולן [32] ועל כל העולם כולו.
כתוב אחד אומר (יחזקאל א י) ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאל לארבעתן [ופני נשר לארבעתן], וכתיב (יחזקאל י יד) וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר, ואילו שור לא קא חשיב!?
אמר ריש לקיש: יחזקאל ביקש עליו רחמים והפכו לכרוב, אמר לפניו: ריבונו של עולם! קטיגור יעשה סניגור [33]?
מאי 'כרוב'?
אמר רבי אבהו: כרביא [34] שכן בבבל קורין לינוקא 'רביא'.
אמר ליה רב פפא לאביי: אלא מעתה, דכתיב 'פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר' היינו 'פני כרוב' היינו 'פני אדם' [35]?
אפי רברבי ואפי זוטרי [36].
כתוב אחד אומר (ישעיהו ו ב: שרפים עמדים ממעל לו) שש כנפים שש כנפים לאחד [בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף] וכתוב אחד אומר (יחזקאל א ו) וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם!?
לא קשיא: כאן בזמן שבית המקדש קיים, כאן בזמן שאין בית המקדש קיים: כביכול שנתמעטו כנפי החיות [37].
הי מינייהו אימעוט?
אמר רב חננאל אמר רב: אותן שאומרות שירה בהן: כתיב הכא (ישעיהו ו ב: שרפים עמדים ממעל לו) שש כנפים שש כנפים לאחד [בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו] ובשתים יעופף [38] וקרא זה אל זה ואמר [קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו] [39] וכתיב (משלי כג ה) התעיף עיניך בו ואיננו [כי עשה יעשה לו כנפים כנשר ועיף יעוף השמים]!
ורבנן אמרי: אותן שמכסות בהן רגליהם, שנאמר (יחזקאל א ז) ורגליהם רגל ישרה [וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל], ואי לאו דאימעוט - מנא הוה ידע?
דלמא דאיגלאי וחזיא ליה, דאי לא תימא הכי 'ודמות פניהם פני אדם' הכי נמי דאימעוט! אלא דאיגלאי וחזיא ליה - הכא נמי דאיגלאי וחזיא ליה.
הכי? השתא: בשלמא אפיה - אורח ארעא לגלויי קמיה רביה, כרעיה לאו אורח ארעא לגלויי קמיה רביה!
כתוב אחד אומר (דניאל ז י: נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי) אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון [דינא יתב וספרין פתיחו] וכתוב אחד אומר (איוב כה ג) היש מספר לגדודיו [ועל מי לא יקום אורהו] ?
לא קשיא: כאן בזמן שבית המקדש קיים, כאן בזמן שאין בית המקדש קיים [40], כביכול שנתמעטה פמליא של מעלה [41].
תניא: רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסאי: 'אלף אלפין ישמשוניה' - מספר גדוד אחד, ולגדודיו אין מספר [42]!
ורבי ירמיה בר אבא אמר: 'אלף אלפין ישמשוניה' – לנהר דינור [43], שנאמר (דניאל ז י) נהר דינור נגד ונפק מן קדמוהי אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון [דינא יתב וספרין פתיחו]ר, מהיכן נפיק?
מזיעתן של חיות;
ולהיכן שפיך?
אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: על ראש רשעים בגיהנם, שנאמר (ירמיהו כג יט) הנה סערת ה' חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול;
ורב אחא בר יעקב אמר: על 'אשר קומטו' [44], שנאמר [45] (איוב כב טז) אשר קומטו ולא עת נהר יוצק יסודם [46].
תניא: 'אמר רבי שמעון החסיד: אלו תשע מאות ושבעים וארבע דורות שקומטו להיבראות [47]
הערות
[עריכה]- ^ במובדל ומופרש ממך: שלא רצה הקדוש ברוך הוא לגלות לך
- ^ נבוכדנצר
- ^ לשון נקיה היא, כלומר: על עצמו, ולא עלי
- ^ עובי פרסותיהן
- ^ אסתיורא, שקורין קביליי"א בלעז
- ^ 'שוק' הוא עצם הנמכר עם הרגל
- ^ 'רכוב' הוא עצם הירך הסמוך לשוק, ירך הוא עצם הקולית התקוע במתנים
- ^ ראשי פרשיות שבה
- ^ ואינו מיקל את ראשו
- ^ תרתי בעינן
- ^ כגון מעשה המרכבה, וספר יצירה, ומעשה בראשית - והיא ברייתא
- ^ לקמן מפרש להו
- ^ לא זקנתי, ובעינן לבו דואג
- ^ 'מעשה המרכבה' ו'מעשה בראשית' - ברייתות הן
- ^ סתרו של עולם, כמו: 'רישא בכבשא' (חולין צג ב); 'בהדי כבשי דרחמנא למה לך' (ברכות י א); 'ממני יצאו כבושין' (מכות כג ב)
- ^ כבר שנינו
- ^ אם עד כאן שניתם - הרבה שניתם, ששני מקראות הללו, שהן: וארא כעין החשמל (יחזקאל א כז) וגו' כמראה הקשת וגו' (יחזקאל א כח) - הם שהקפידו עליהם חכמים מלדורשם, שהן מדברין בצורת שכינה ומראהו
- ^ 'מיתיבי' גרסינן, ולא גרסינן: ומי הוי מעשה המרכבה עד הכא
- ^ ולא הוא בכלל
- ^ עד התיבה הזו, והיא בכלל לידרש
- ^ כלומר, הכי קאמר: עד היכן מעשה מרכבה שנתנו לדרוש? - עד 'וארא' או עד 'החשמל', ומשם עד 'ויאמר' - הן הן מעשה מרכבה שהקפידו עליהן חכמים
- ^ שיש בסופו דברים בקרבנות שסותרין דברי תורה
- ^ להדליק
- ^ לדרוש מהו
- ^ אש יוצא מדיבורן
- ^ מוציאות ראשן מתחת הרקיע הנטוי למעלה מראשיהן, וחוזרות ומכניסות אותן ממורא השכינה במהירות, כריצה ושיבה של להב היוצא מפי הבזק; הכבשן - ששורפין בו אבנים לסיד, ו'בזק' - לשון שברי שברים הוא: שהאור יוצא בין אבן לאבן, כדתנן בעירובין (פ"י מ"יד; בבלי קד,א): בוזקין מלח על גבי הכבש שלא יחליקו הכהנים
- ^ דרך מזקקי זהב: לנקוב כלי חרס נקבים נקבים, וכופין אותו על גבי גחלים, שהזהב נתון בהן בתוך כתישת החרסים של לבנים על גבי חרס, ולהב יוצא למעלה דרך נקבי הכלי, והוא עשוי גוונים גוונים, ותמיד יוצא ונכנס
- ^ מבבל, שהוא בצפון, שנאמר מצפון תפתח הרעה (ירמיהו א יד)
- ^ גירסת רש"י: מאי בעיא התם - למה הלכה לבבל?
- ^ כששרתה עליו רוח הקדש, כמה שנאמר ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא וגו' (ישעיהו ו)
- ^ אלא שלא חש (ישעיהו ו) לפרש את הכל, שהיה בן מלכים וגדל בפלטין, ובן כרך הרואה את המלך אינו נבהל ואינו תמה, ואינו חש לספר
- ^ ואלו ארבעתן בכסא, והוא למעלה מהן
- ^ קטיגור - שונא, סניגור - אוהב, מליץ יושר; אנו צריכין שיבקשו מרכבותך עלינו רחמים, והשור - קטיגור הוא
- ^ פני תינוק
- ^ מה הן פני כרוב מה הן פני אדם, וכי לא אחד הן
- ^ האחד פני גדול והאחד פני קטן
- ^ בימי ישעיה היה המקדש קיים במכונו, ובימי יחזקאל כבר הגיע זמן שיחרב, ונתמעטה פמליא של מעלה
- ^ וסמיך ליה [בפסוק ג]
- ^ אלמא הנך נינהו דאמרי בהו שירה: שמקשקשות בקול כנפיהם, ובהנך כתיב ואיננו גבי התעיף:
- ^ בימי דניאל כבר חרב הבית
- ^ אף כלפי צבא שכינה הוזקקנו לומר כך, כמו בבשר ודם, שיכול לומר בו מיעוט
- ^ אלף אלפין - הוא מספר של כל גדוד וגדוד, אבל אין מספר כמה גדודין יש
- ^ דהאי קרא נמי גבי נהר דינור כתיב
- ^ על תתקע"ד דורות שהעביר מן העולם קודם מתן תורה ולא בראן, כדקתני לקמן, ונתנן בגיהנם, ועליהם נופל
- ^ בהן
- ^ 'ונהר יוצק יסודם', והיינו נהר דינור, שמוצק עליהם
- ^ נגזרו להיבראות, לשון ותקמטני לעד היה [איוב ט"ז,ח]