לדלג לתוכן

ביאור:בבלי חגיגה דף כז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת חגיגה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

דרחמנא קרייה 'עץ' [1], דכתיב (יחזקאל מא כב) המזבח עץ שלש אמות גבוה וארכו שתים אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירותיו עץ וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'; פתח במזבח וסיים בשלחן!? רבי יוחנן וריש לקיש, דאמרי תרוייהו: בזמן שבית המקדש קיים - מזבח מכפר על אדם; עכשיו שלחנו של אדם מכפר עליו [2].

כל הכלים שבמקדש יש להם שניים [ושלישים, שאם נטמאו הראשונים - יביאו שניים תחתיהן; כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת, מפני שהן כקרקע - דברי רבי אליעזר]:

מזבח הנחושת - דכתיב (שמות כ כ) מזבח אדמה תעשה לי [וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך] [3];

מזבח הזהב - דכתיב (במדבר ג לא) [ומשמרתם הארן והשלחן] המנורה והמזבחות [וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו]: איתקוש מזבחות זה לזה.

וחכמים אומרים: מפני שהן מצופין:

אדרבה: כיון דמצופין נינהו - מיטמאו [4]!?

אימא 'וחכמים מטמאין מפני שהן מצופין';

ואי בעית אימא - רבנן לרבי אליעזר קאמרי: מאי דעתיך [5], משום דמצופין [6]? מיבטל בטיל צפויין גבייהו [7].

אמר רבי אבהו אמר רבי אליעזר: תלמיד חכם - אין אור של גיהנם שולטת בהן, קל וחומר מסלמנדרא [8]: ומה סלמנדרא - שתולדת אש היא - הסך מדמה אין אור שולטת בו, תלמיד חכם שכל גופן אש, דכתיב (ירמיהו כג כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' [וכפטיש יפצץ סלע] - על אחת כמה וכמה!

אמר ריש לקיש: אין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל, קל וחומר ממזבח הזהב: מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב [9], כמה שנים אין האור שולטת בו [10] - פושעי ישראל שמלאין מצות כרמון, דכתיב (שיר השירים ד ג; ו,ז) כפלח הרמון רקתך [מבעד לצמתך] - אל תקרי רַקָּתֵךְ אלא רקנין שבך - על אחת כמה וכמה.

הדרן עלך חומר בקודש וסליקא לה מסכת חגיגה

הערות

[עריכה]
  1. ^ אף כשהוא מצופה
  2. ^ בהכנסת אורחין
  3. ^ הכתוב קראו 'אדמה' למזבח שמעלין עליו העולות והשלמים, והיינו מזבח הנחשת
  4. ^ דאי לאו מצופה - יש להם לטהרם משום כלי עץ העשוי לנחת
  5. ^ דילפת טעמא מדקרינהו אדמה, הא לאו הכי - טמאין, אף על גב דעשוין לנחת
  6. ^ ובעי למימר שהציפוי מבטלן, והוי להו ככלי מתכות
  7. ^ דרחמנא קרא 'עץ' לכולהו, ובלאו האי קרא נמי לא מקבלי טומאה
  8. ^ חיה הנבראת מן האור, כשבוערין אש במקום אחד שבע שנים תמיד בלי הפסק
  9. ^ דבר מועט
  10. ^ לא חסר זהבה, דנעשה בו נס