ביאור:בבלי חגיגה דף כז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת חגיגה:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
דרחמנא קרייה 'עץ' [1], דכתיב (יחזקאל מא כב) המזבח עץ שלש אמות גבוה וארכו שתים אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירותיו עץ וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'; פתח במזבח וסיים בשלחן!? רבי יוחנן וריש לקיש, דאמרי תרוייהו: בזמן שבית המקדש קיים - מזבח מכפר על אדם; עכשיו שלחנו של אדם מכפר עליו [2].
כל הכלים שבמקדש יש להם שניים [ושלישים, שאם נטמאו הראשונים - יביאו שניים תחתיהן; כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת, מפני שהן כקרקע - דברי רבי אליעזר]:
מזבח הנחושת - דכתיב (שמות כ כ) מזבח אדמה תעשה לי [וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך] [3];
מזבח הזהב - דכתיב (במדבר ג לא) [ומשמרתם הארן והשלחן] המנורה והמזבחות [וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו]: איתקוש מזבחות זה לזה.
וחכמים אומרים: מפני שהן מצופין:
אדרבה: כיון דמצופין נינהו - מיטמאו [4]!?
אימא 'וחכמים מטמאין מפני שהן מצופין';
ואי בעית אימא - רבנן לרבי אליעזר קאמרי: מאי דעתיך [5], משום דמצופין [6]? מיבטל בטיל צפויין גבייהו [7].
אמר רבי אבהו אמר רבי אליעזר: תלמיד חכם - אין אור של גיהנם שולטת בהן, קל וחומר מסלמנדרא [8]: ומה סלמנדרא - שתולדת אש היא - הסך מדמה אין אור שולטת בו, תלמיד חכם שכל גופן אש, דכתיב (ירמיהו כג כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' [וכפטיש יפצץ סלע] - על אחת כמה וכמה!
אמר ריש לקיש: אין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל, קל וחומר ממזבח הזהב: מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב [9], כמה שנים אין האור שולטת בו [10] - פושעי ישראל שמלאין מצות כרמון, דכתיב (שיר השירים ד ג; ו,ז) כפלח הרמון רקתך [מבעד לצמתך] - אל תקרי רַקָּתֵךְ אלא רקנין שבך - על אחת כמה וכמה.
הדרן עלך חומר בקודש וסליקא לה מסכת חגיגה
הערות[עריכה]
- ^ אף כשהוא מצופה
- ^ בהכנסת אורחין
- ^ הכתוב קראו 'אדמה' למזבח שמעלין עליו העולות והשלמים, והיינו מזבח הנחשת
- ^ דאי לאו מצופה - יש להם לטהרם משום כלי עץ העשוי לנחת
- ^ דילפת טעמא מדקרינהו אדמה, הא לאו הכי - טמאין, אף על גב דעשוין לנחת
- ^ ובעי למימר שהציפוי מבטלן, והוי להו ככלי מתכות
- ^ דרחמנא קרא 'עץ' לכולהו, ובלאו האי קרא נמי לא מקבלי טומאה
- ^ חיה הנבראת מן האור, כשבוערין אש במקום אחד שבע שנים תמיד בלי הפסק
- ^ דבר מועט
- ^ לא חסר זהבה, דנעשה בו נס