ביאור:בבלי חגיגה דף יט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת חגיגה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

כאן למעשר ^[1].

ומנא תימרא דחולין לא בעו כוונה?

דתנן [מקוואות פ"ה מ"ו]: גל שנתלש ובו ארבעים סאה ונפל על האדם ועל הכלים - טהורין; קתני אדם דומיא דכלים: מה כלים דלא מכווני - אף אדם דלא מכוין.

וממאי?: דלמא ביושב ומצפה אימתי יתלש הגל עסקינן, וכלים דומיא דאדם: מה אדם דבר כוונה אף כלים דמכוין להו.

וכי תימא ביושב ומצפה, מאי למימרא?

סלקא דעתך אמינא ליגזור דלמא אתי למיטבל בחרדלית של גשמים ^[2], אי נמי נגזור ראשין ^[3] אטו כיפין ^[4] - קא משמע לן דלא גזרינן.

ומנא תימרא דלא מטבילין בכיפין?

דתניא [תוספתא מקואות פ"ד, צירוף של משנה ה ומשנה ד [צוקרמאנדל]]: 'מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, לפי שאין מטבילין באויר ^[5]'.

אלא מהא [ההוכחה שלחולין אין צורך בכוונה בטבילה] דתנן [מכשירין פ"ד מ"ז]: 'פירות שנפלו לתוך אמת המים, ופשט מי שידיו טמאות ונטלן - ידיו טהורות ^[6] ופירות אינן ב'כי יותן' ^[7], ואם בשביל שיודחו ידיו ^[8] - ידיו טהורות והפירות הרי הן ב'כי יותן' ^[9]'.

איתיביה רבה לרב נחמן: הטובל לחולין והוחזק לחולין - אסור למעשר [חגיגה פ"ב מ"ו]; הוחזק – אִין ^[10], לא הוחזק – לא!

הכי קאמר: אף על פי שהוחזק לחולין - אסור למעשר.

איתיביה: טָבַל ^[11] ולא הוחזק - כאילו לא טבל; מאי?: לאו כאילו לא טבל כלל!

לא, כאילו לא טבל למעשר אבל טבל לחולין.

הוא סבר דחי קא מדחי ליה, נפק דק ואשכח דתניא: טבל ולא הוחזק - אסור למעשר ומותר לחולין.

אמר רבי אלעזר: טבל ועלה ^[12] - מחזיק עצמו ^[13] לכל מה שירצה.

מיתיבי: עודהו רגלו אחת במים - הוחזק לדבר קל מחזיק עצמו לדבר חמור ^[14]; עלה - שוב אינו מחזיק; מאי, לאו 'אינו מחזיק כלל'? ^[15]!

לא: עודהו - אף על פי שהוחזק – מחזיק; עלה - אם לא הוחזק ^[16] מחזיק ^[17], ואם הוחזק ^[18] - אינו מחזיק ^[19];

מאן תנא עודהו רגלו אחת במים ^[20]?

אמר רבי פדת: רבי יהודה היא, דתנן [מקוואות פ"ז מ"ו]: מקוה שנמדד ויש בו ארבעים סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו זה אחר זה, הראשון טהור והשני טמא ^[21]; אמר רבי יהודה: אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים - אף השני טהור.

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מחלוקת ^[22] במעלות דרבנן ^[23], אבל מטומאה לטהרה - דברי הכל השני טמא, והיינו דרבי פדת ^[24].

איכא דאמרי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מחלוקת מטומאה לטהרה, אבל במעלות דרבנן דברי הכל אף השני טהור, ופליגא דרבי פדת ^[25].

אמר עולא: בעי מיניה מרבי יוחנן: לרבי יהודה, מהו להטביל מחטין וצינוריות ^[26] בראשו של ראשון ^[27]?: גוד אחית אית ליה לרבי יהודה, גוד אסיק לית ליה? או דלמא גוד אסיק נמי אית ליה?

אמר ליה: תניתוה: שלש גממיות ^[28] בנחל ^[29], העליונה, התחתונה והאמצעית ^[30]: העליונה והתחתונה של עשרים עשרים סאה, והאמצעית של ארבעים סאה, וחרדלית של גשמים עוברת ביניהן ^[31]: רבי יהודה אומר: מאיר היה אומר: מטביל בעליונה ^[32]!

והתניא ^[33]: 'רבי יהודה אומר:

עמוד ב

מאיר היה אומר מטביל בעליונה, ואני אומר בתחתונה ולא בעליונה' ^[34]!

אמר ליה: אי תניא ^[35] – תניא ^[36]. ^[37]

הטובל לחולין והוחזק לחולין [אסור למעשר]:

מני מתניתין?

רבנן היא, דשני להו בין חולין למעשר ^[38].

אימא סיפא: 'בגדי עם הארץ מדרס לפרושין, בגדי פרושין מדרס לאוכלי תרומה ^[39]' - אתאן לרבי מאיר, דאמר חולין ומעשר כהדדי נינהו; רישא רבנן וסיפא רבי מאיר?

אִין, רישא רבנן וסיפא רבי מאיר.

רב אחא בר אדא מתני לה בסיפא חמש מעלות ^[40], ומוקי לה כולה כרבנן.

אמר רב מרי: שמע מינה חולין שנעשו על טהרת הקודש - כקודש דמו ^[41].

ממאי?

הערות

^ למעשר בעי כוונה, וכל שכן בתרומה; הכי גרסינן: 'מה כלים דלא מיכווני - אף אדם נמי דלא מיכוון'
^ ששוטפת ויורדת ממקום גבוה ויש בה ארבעים סאה, והטובל בה לא עלתה לו טבילה משום דמקום קטפרס הוא: מקום זקוף יותר מדאי, וארבעים סאה שבו אינן במקום אחד, ותנן: הנצוק והקטפרס אינו חיבור (טהרות פרק ח משנה ט), ואף אם אינו קטפרס נמי אין טובלין בו, לפי שאין מי גשמים מטהרים דרך זחילתן - עד שיהו נקוין דרך אשבורן, דתניא בתורת כהנים [ספרא שמיני פרשתא ט מ"ג]: אי מה מעיין מטהר בזוחלין - אף מקוה מטהר בזוחלין - תלמוד לומר: אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור (ויקרא יא לו) המעיין מטהר בזוחלין, והמקוה באשבורן; ורבינו האי גריס 'הרדלית'
^ אחד מראשי הגל כשהוא מגיע לארץ
^ אמצעיתו של גל, שעומד באויר כמין כיפה, ואם הושיט כלים למעלה והטבילן בכיפה - אינה טבילה, כדמפרש ואזיל
^ שלא אמרה תורה מקוה של אויר לטבילה
^ אף על פי שלא נתכוון
^ דבעינן גבי הכשר 'יותן דומיא דכי יתן' (ויקרא יא לח): דניחא ליה
^ נתכוון ליטול פירות
^ ומקבלין טומאה מעכשיו; וכיון דנתכוון להדיח ידיו - גלי דעתיה דניחא ליה בהך נפילה, שעל ידיה הדיח ידיו
^ אם נתכוון הוא דהויא טבילה לחולין
^ ויצא ועלה מן המים
^ ויצא ועלה מן המים
^ בטבילה שטבל כבר
^ לכל מה שירצה
^ כלומר: בין שהחזיק עצמו בשעת טבילה בדבר קל, בין שלא החזיק עצמו לכלום - שוב אינו מחזיק
^ לשום דבר, שטבל סתם
^ לכל מה שירצה
^ אבל אם הוחזק לקל
^ אינו מוחזק לחמור, דהא אינתיק ליה לדבר קל
^ מאן תנא דמשום עודנו במים חשיב ליה כתחילת טבילה, ואף על פי שהוחזק - מחזיק
^ שהרי חסר השיעור במים שעל הראשון
^ דרבי יהודה ורבנן
^ כשהיתה טבילתו בשביל אחת ממעלות של חכמים, כגון האונן והמחוסר כפורים שצריכין טבילה לקודש, ואינו טמא טומאה דאורייתא - בההיא קאמר רבי יהודה דמהני ליה רגליו של ראשון נוגעות במים, דאמרינן 'גוד אחית': מים שעליו כאילו הן במקוה
^ דאוקי לעיל הא דעודיהו כרבי יהודה ולא כרבנן - אלמא לרבנן אפילו לגבי מעלות לא מהני עודיהו, דהא חזקה דאמר 'הוחזק לקל אסור לחמור' - מעלות נינהו
^ הכא גרסינן: ופליגא דרבי פדת: דאילו לרב נחמן הא דעודיהו הוחזק לקל הוחזק לחמור - דברי הכל הוא, דהא לא פליגי רבנן עליה דרבי יהודה אלא מטומאה דאורייתא לטהרה
^ שטווין בו זהב, ועשוין כמין מזלג קטן מאד
^ בעודו במים
^ גומות
^ שיפולי הרים שקורין וולור"א בלעז [בקיעים בקרקע] וכן 'נחל איתן' 'נחל ארנון' [שזורמים שם מים תמיד]
^ שנחל - מדרון משופע הוא
^ ומחברתן
^ הכי גרסינן: מאיר היה אומר מטבילין בעליונה - ולא גרס: 'מכלל דרבי יהודה', והכי פירושו: רבי יהודה אומר: מאיר היה אומר מטבילין בעליונה, דאמר גוד אסיק את מי אמצעיתה למעלה על יד חרדלית של גשמים, להכשיר את העליונה, וכל שכן דמטבילין בתחתונה, דכיון דאית ליה גוד אסיק - כל שכן דאית ליה גוד אחית; ומדלא קתני 'ואני חולק עליו לומר כך וכך' - שמע מינה דרבי יהודה כרבי מאיר סבירא ליה
^ דחלוק עליו, והכי גרסינן
^ אלמא: פליג עליה
^ בהדיא דחולקין
^ ונלך אחריה, וחוזר אני בי
^ ובלשון הכתוב בספרים איני יכול להעמידה, דאם כן מתנייתא קשיין אהדדי, ומאי חזית דציית לבתרייתא?
^ דפליגי עליה [(לעיל דף יח,ב)] דרבי מאיר בכל הטעון ביאת מים מדברי סופרים, ואסרוהו במעשר
^ ולא אמר 'מדרס למעשר'
^ פרושים, ואוכלי מעשר, ואוכלי תרומה ואוכלי קודש, וחטאת
^ אדם הרגיל לאכול קדשים - מקבל עליו לאכול חוליו בטהרת הקודש, כדי שיהו בני ביתו זהירין ובקיאין בטהרת הקודש

[1] למעשר בעי כוונה, וכל שכן בתרומה; הכי גרסינן: 'מה כלים דלא מיכווני - אף אדם נמי דלא מיכוון'

[2] ששוטפת ויורדת ממקום גבוה ויש בה ארבעים סאה, והטובל בה לא עלתה לו טבילה משום דמקום קטפרס הוא: מקום זקוף יותר מדאי, וארבעים סאה שבו אינן במקום אחד, ותנן: הנצוק והקטפרס אינו חיבור (טהרות פרק ח משנה ט), ואף אם אינו קטפרס נמי אין טובלין בו, לפי שאין מי גשמים מטהרים דרך זחילתן - עד שיהו נקוין דרך אשבורן, דתניא בתורת כהנים [ספרא שמיני פרשתא ט מ"ג]: אי מה מעיין מטהר בזוחלין - אף מקוה מטהר בזוחלין - תלמוד לומר: אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור (ויקרא יא לו) המעיין מטהר בזוחלין, והמקוה באשבורן; ורבינו האי גריס 'הרדלית'

[3] אחד מראשי הגל כשהוא מגיע לארץ

[4] אמצעיתו של גל, שעומד באויר כמין כיפה, ואם הושיט כלים למעלה והטבילן בכיפה - אינה טבילה, כדמפרש ואזיל

[5] שלא אמרה תורה מקוה של אויר לטבילה

[6] אף על פי שלא נתכוון

[7] דבעינן גבי הכשר 'יותן דומיא דכי יתן' (ויקרא יא לח): דניחא ליה

[8] נתכוון ליטול פירות

[9] ומקבלין טומאה מעכשיו; וכיון דנתכוון להדיח ידיו - גלי דעתיה דניחא ליה בהך נפילה, שעל ידיה הדיח ידיו

[10] אם נתכוון הוא דהויא טבילה לחולין

[11] ויצא ועלה מן המים

[12] ויצא ועלה מן המים

[13] בטבילה שטבל כבר

[14] לכל מה שירצה

[15] כלומר: בין שהחזיק עצמו בשעת טבילה בדבר קל, בין שלא החזיק עצמו לכלום - שוב אינו מחזיק

[16] לשום דבר, שטבל סתם

[17] לכל מה שירצה

[18] אבל אם הוחזק לקל

[19] אינו מוחזק לחמור, דהא אינתיק ליה לדבר קל

[20] מאן תנא דמשום עודנו במים חשיב ליה כתחילת טבילה, ואף על פי שהוחזק - מחזיק

[21] שהרי חסר השיעור במים שעל הראשון

[22] דרבי יהודה ורבנן

[23] כשהיתה טבילתו בשביל אחת ממעלות של חכמים, כגון האונן והמחוסר כפורים שצריכין טבילה לקודש, ואינו טמא טומאה דאורייתא - בההיא קאמר רבי יהודה דמהני ליה רגליו של ראשון נוגעות במים, דאמרינן 'גוד אחית': מים שעליו כאילו הן במקוה

[24] דאוקי לעיל הא דעודיהו כרבי יהודה ולא כרבנן - אלמא לרבנן אפילו לגבי מעלות לא מהני עודיהו, דהא חזקה דאמר 'הוחזק לקל אסור לחמור' - מעלות נינהו

[25] הכא גרסינן: ופליגא דרבי פדת: דאילו לרב נחמן הא דעודיהו הוחזק לקל הוחזק לחמור - דברי הכל הוא, דהא לא פליגי רבנן עליה דרבי יהודה אלא מטומאה דאורייתא לטהרה

[26] שטווין בו זהב, ועשוין כמין מזלג קטן מאד

[27] בעודו במים

[28] גומות

[29] שיפולי הרים שקורין וולור"א בלעז [בקיעים בקרקע] וכן 'נחל איתן' 'נחל ארנון' [שזורמים שם מים תמיד]

[30] שנחל - מדרון משופע הוא

[31] ומחברתן

[32] הכי גרסינן: מאיר היה אומר מטבילין בעליונה - ולא גרס: 'מכלל דרבי יהודה', והכי פירושו: רבי יהודה אומר: מאיר היה אומר מטבילין בעליונה, דאמר גוד אסיק את מי אמצעיתה למעלה על יד חרדלית של גשמים, להכשיר את העליונה, וכל שכן דמטבילין בתחתונה, דכיון דאית ליה גוד אסיק - כל שכן דאית ליה גוד אחית; ומדלא קתני 'ואני חולק עליו לומר כך וכך' - שמע מינה דרבי יהודה כרבי מאיר סבירא ליה

[33] דחלוק עליו, והכי גרסינן

[34] אלמא: פליג עליה

[35] בהדיא דחולקין

[36] ונלך אחריה, וחוזר אני בי

[37] ובלשון הכתוב בספרים איני יכול להעמידה, דאם כן מתנייתא קשיין אהדדי, ומאי חזית דציית לבתרייתא?

[38] דפליגי עליה [(לעיל דף יח,ב)] דרבי מאיר בכל הטעון ביאת מים מדברי סופרים, ואסרוהו במעשר

[39] ולא אמר 'מדרס למעשר'

[40] פרושים, ואוכלי מעשר, ואוכלי תרומה ואוכלי קודש, וחטאת

[41] אדם הרגיל לאכול קדשים - מקבל עליו לאכול חוליו בטהרת הקודש, כדי שיהו בני ביתו זהירין ובקיאין בטהרת הקודש

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]