קטגוריה:בראשית כד מה

<< | ספר בראשית • פרק כ"ד • פסוק מ"ה | >>

אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא.

אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב וָאֹמַר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא.

המהדורה המוטעמת:

אֲנִי֩ טֶ֨רֶם אֲכַלֶּ֜ה לְדַבֵּ֣ר אֶל־לִבִּ֗י וְהִנֵּ֨ה רִבְקָ֤ה יֹצֵאת֙ וְכַדָּ֣הּ עַל־שִׁכְמָ֔הּ וַתֵּ֥רֶד הָעַ֖יְנָה וַתִּשְׁאָ֑ב וָאֹמַ֥ר אֵלֶ֖יהָ הַשְׁקִ֥ינִי נָֽא׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

אֲנִי֩ אֲנִי֩ - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 589
מורפ': HPp1cs טֶ֨רֶם טֶ֨רֶם - תואר הפועל

צורת יסוד: 2962
מורפ': HD אֲכַלֶּ֜ה אֲכַלֶּ֜ה - פועל, פיעל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 3615
מורפ': HVpi1cs לְדַבֵּ֣ר לְ - מילת יחס
דַבֵּ֣ר - פועל, פיעל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/1696
מורפ': HR/Vpc אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־לִבִּ֗י לִבִּ֗ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 3820 a
מורפ': HNcmsc/Sp1cs וְהִנֵּ֨ה וְ - ו' החיבור
הִנֵּ֨ה - מילית, הצבעה

צורת יסוד: c/2009
מורפ': HC/Tm רִבְקָ֤ה רִבְקָ֤ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 7259
מורפ': HNp יֹצֵאת֙ יֹצֵאת֙ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3318
מורפ': HVqrfsa וְכַדָּ֣הּ וְ - ו' החיבור
כַדָּ֣ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: c/3537
מורפ': HC/Ncfsc/Sp3fs עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־שִׁכְמָ֔הּ שִׁכְמָ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 7926
מורפ': HNcmsc/Sp3fs וַתֵּ֥רֶד וַ - ו' החיבור
תֵּ֥רֶד - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: c/3381
מורפ': HC/Vqw3fs הָעַ֖יְנָה הָ - מילית, ה' הידיעה
עַ֖יְנָ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
ה - סיומת, ה' המגמה

צורת יסוד: d/5869 b
מורפ': HTd/Ncbsa/Sd וַתִּשְׁאָ֑ב וַ - ו' החיבור
תִּשְׁאָ֑ב - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: c/7579
מורפ': HC/Vqw3fs וָאֹמַ֥ר וָ - ו' החיבור
אֹמַ֥ר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw1cs אֵלֶ֖יהָ אֵלֶ֖י - מילת יחס
הָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3fs הַשְׁקִ֥ינִי הַשְׁקִ֥י - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, נקבה, יחיד
נִי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 8248
מורפ': HVhv2fs/Sp1cs נָֽא נָֽא - מילית, זירוז

צורת יסוד: 4994
מורפ': HTe׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

אֲנִי֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) טֶ֨רֶם קדמא (משרת, דרגא 5) אֲכַלֶּ֜ה גרש (שליש, דרגא 4)

לְדַבֵּ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) אֶל־לִבִּ֗י רביעי (משנה, דרגא 3)

וְהִנֵּ֨ה קדמא (משרת, דרגא 5) רִבְקָ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) יֹצֵאת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

וְכַדָּ֣הּ מונח (משרת, דרגא 5) עַל־שִׁכְמָ֔הּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַתֵּ֥רֶד מרכא (משרת, דרגא 5) הָעַ֖יְנָה טפחא (מלך, דרגא 2)

וַתִּשְׁאָ֑ב אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וָאֹמַ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) אֵלֶ֖יהָ טפחא (מלך, דרגא 2)

הַשְׁקִ֥ינִי מרכא (משרת, דרגא 5) נָֽא סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי, וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ, וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב, וָאֹמַר אֵלֶיהָ: 'הַשְׁקִינִי נָא'.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	אֲנָא עַד לָא שֵׁיצִיתִי לְמַלָּלָא בְּלִבִּי וְהָא רִבְקָה נְפַקַת וְקוּלְּתַהּ עַל כַּתְפַּהּ וּנְחַתַת לְעֵינָא וּמְלָת וַאֲמַרִית לַהּ אַשְׁקַנִי כְעַן׃
ירושלמי (יונתן):	אֲנָא עַד לָא פַּסְקִית לְמַלָלָא עִם הִרְהוּרֵי לִבִּי וְהָא רִבְקָה נַפְקַת וּלְגִינְתָהּ עַל כַּתְפָהּ וּנְחָתַת לְעַיְינָא וּמְלַת וַאֲמָרִית לָהּ אַשְׁקִינִי כְדוּן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"טרם אכלה" - טרם שאני מכלה וכן כל לשון הווה פעמים שהוא מדבר בלשון עבר כמו טרם כליתי ופעמים שמדבר בלשון עתיד כמו (איוב א) כי אמר איוב הרי לשון עבר ככה יעשה איוב הרי לשון עתיד ופי' שניהם ל' הווה כי אומר היה איוב אולי חטאו בני וגו' והיה עושה כך

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

טֶרֶם אֲכַלֶּה – טֶרֶם שֶׁאֲנִי מְכַלֶּה. וְכֵן כָּל לְשׁוֹן הוֹוֶה, פְּעָמִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עָבַר וְיָכוֹל לִכְתֹּב "טֶרֶם כִּלִּיתִי". וּפְעָמִים שֶׁמְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עָתִיד, כְּמוֹ (איוב א,ה): "כִּי אָמַר אִיּוֹב" – הֲרֵי לְשׁוֹן עָבַר, "כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב" – הֲרֵי לְשׁוֹן עָתִיד. וּפֵירוּשׁ שְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן הוֹוֶה, כִּי אוֹמֵר הָיָה אִיּוֹב "אוּלַי חָטְאוּ בָנַי..." וְהָיָה עוֹשֶׂה כָּךְ.