בן סירא מז
פרקי ספר בן סירא: א · (במהד' המבוארת) · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא
הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו
מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)
[עריכה]
(א) וְגַם אַחֲרָיו עָמַד נָתָן, לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי דָּוִד.
(ב) כִּי כְּחֵלֶב מוּרָם מִקֹּדֶשׁ, כֵּן דָּוִד מִיִּשְׂרָאֵל.
(ג) לִכְפִירִים שָׁחַק כִּגְדִי, וּלְדֻבִּים כִּבְנֵי בָּשָׁן.
(ד) בִּנְעוּרָיו הִכָּה גִּבּוֹר, וַיָּסַר חֶרְפַּת עוֹלָם.
(*ד) בַּהֲנִיפוֹ יָדוֹ עַל קֶלַע, וַיְשַׁבֵּר תִּפְאֶרֶת גָּלְּיָת.
(ה) כִּי קָרָא אֶל אֵל עֶלְיוֹן, וְיִתֵּן בִּימִינוֹ עֹז.
(*ה) לַהֲדֹף אֶת אִישׁ יוֹדֵעַ מִלְחָמוֹת, וּלְהָרִים אֶת קֶרֶן עֲמוֹ.
(ו) עַל כֵּן עָנוּ לוֹ בָּנוֹת, וִיכַנּוּהוּ בִּרְבָבָה.
(*ו) בַּעֲטוֹתוֹ צָנִיף נִלְחָם, וּמִסָּבִיב הִכְנִיעַ צָר.
(ז) וַיִּתֵּן בַּפְּלִשְׁתִּים עָרִים, וְעַד הַיּוֹם שָׁבַר קַרְנָם.
(ח) בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ נָתַן הוֹדוֹת, לָאֵל עֶלְיוֹן בְּאִמְרֵי כָּבוֹד.
(*ח) בְּכָל לִבּוֹ אוֹהֵב עֹשֵׂהוּ, וּבְכָל יוֹם הוֹדָה לוֹ בִּזְמִירוֹת.
(ט) נְגִנּוֹת שִׁיר הֵכִין לִפְנֵי מִזְבֵּחַ, וְקוֹל מִזְמוֹר וּנְבָלִים תִּקֵּן.
(י) וְיִתֵּן לְחַגִּים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, הוֹד פְּאֵר וְכָבוֹד.
(*י) בְּהַלְּלוֹ אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ, לִפְנֵי בֹּקֶר יָרֹן מִשְׁפָּט.
(יא) גַּם יהוה הֶעֱבִיר פִּשְׁעוֹ, וַיָּרֶם לְעוֹלָם קַרְנוֹ.
(*יא) וְיִתֵּן לוֹ חוֹק מַמְלֶכֶת, וְכִסְאוֹ הֵכִין עַל יְרוּשָׁלַיִם.
(יב) וּבַעֲבוּרוֹ עָמַד אַחֲרָיו, בֵּן מַשְׂכִּיל שׁוֹכֵן לָבֶטַח.
(יג) שְׁלֹמֹה מָלַךְ בִּימֵי שֶׁלָּוָה, וְאֵל הִנִּיחַ לוֹ מִסָּבִיב.
(יד) אֲשֶׁר הֵכִין בַּיִת לִשְׁמוֹ, וַיַּצֵּב לָעַד מִקְדָּשׁ.
(טו) מַה חָכְמַת בִּנְעוּרֶיךָ, וְתִצֹּף כַּיְאֹר מוּסָר.
(טז) אֶרֶץ כִּסִּיתָ בְּחָכְמָתֶךָ, וּתְּקַלֵּס בַּמָּרוֹם שִׁירָה.
(יז) בְּשִׁיר מָשָׁל חִידָה וּמְלִיצָה, עַמִּים הַסְעָרָתָהּ.
(יח) נִקְרֵאתָ בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד, הַנִּקְרָא עַל יִשְׂרָאֵל.
(*יח) וְתִצְבֹּר כַּבַּרְזֶל זָהָב, וּכְעֹפֶרֶת הִרְבֵּית כָּסֶף.
(יט) וַתִּתֶּן לְנָשִׁים כִּסְלֶךָ, וְתַמְשִׁילֵם בִּגְוִיָּתֶךָ.
(כ) וַתִּתֶּן מוּם בִּכְבֹדֶךָ, וּתְחַלֵּל אֶת יְצוּעֶיךָ.
(*כ) לְהָבִיא אַף עַל צֶאֱצָאֶיךָ, וַאֲנָחָה עַל מִשְׁכָּבְךָ.
(כא) לְחַלֵּק הָעָם לִשְׁנֵי שְׁבָטִים, וּמֵאֶפְרַיִם מַמְלֶכֶת חָמָס.
(כב) אֲבָל אֵל לֹא יִטּוֹשׁ חֶסֶד, וְלֹא יַפִּיל מִדְּבָרָיו אָרְצָה.
(*כב) לֹא יַכְרִית לִבְחִירָיו נִין וָנֶכֶד, וְזֶרַע אוֹהֲבָיו לֹא יַשְׁמִיד.
(כג) וְיִתֵּן לְיַעֲקֹב שְׁאֵרִית, וּלְבֵית דָּוִד מִמֶּנּוּ שֹׁרֶשׁ.
(*כג) וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה מְיֻשָּׁשׁ, וְיַעֲזֹב אַחֲרָיו מָנוֹן.
(כד) רְחַב אִוֶּלֶת וְחָסֵר בִּינָה, רְחַבְעָם הִפְרִיעַ בַּעֲצָתוֹ עַם.
(*כד) עַד אֲשֶׁר קָם, אַל יְהִי לוֹ זֵכֶר.
(*כד) יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, אֲשֶׁר חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.
(כה) וְיִתֵּן לְאֶפְרַיִם מִכְשׁוֹל, לַהֲדִיחָם מֵאַדְמָתָם.
(*כה) וַתִּגְדַּל חַטָּאתוֹ מְאֹד, וּלְכֹל רָעָה הִתְמַכֵּר.
תרגום בן זאב (=פרק מ"ו)
[עריכה]
איש גבור חיל יהושע בן-נון הלך בדרכי משה אדוניו
בידיו נתן יי תשועה לבחיריו צריו הכניע והוריש לבני ישראל ארץ חמדה
מה עז חילו כאשר נטה הכידון אשר בידו על ערי האויב
מי יכל להתיצב אתו כי יי עובר לפניו
בדבר פיו ידום השמש ויהי יום אחד יומים
כי התפלל אל יי וענהו וימטר על שונאיו ברד ואבני אלגביש
וידעו כל העמים יד יי כי הוא נלחם לישראל
גם בימי משה טוב בעמו עשה הוא וכלב בן יפנה לשכך תלונות העם ויהפכו לטובה רעת מוציאי דבת הארץ
והם לבדם נשארו משש מאות אלף איש לבא לרשת ארץ זבת חלב ודבש
ויתן לכלב כח וחיל עד זקנה ושיבה ללכד הרים לרשת ארץ לבניו
למען ידע זרע יעקב כי ישרים דרכי יי ומשפטיו
גם השופטים איש איש בשמו אשר לא נפתה לבם לסור מאחרי יי זכרם לברכה
שמואל בחיר יי ונביא נאמן בדבר פיו הקים מלכים בישראל ומושלים בעמו משח
משפט אלהיו הורה ליעקב ולקח טוב הביע לישראל
גם הוא הכה שונאיו בכל אשר יפנה לעת העלותו טלה חלב
וירעם מן השמים יי ובחזיזים נוראים קולו השמיע
ויך כל מושלי צור וכל סרני פלשת הכרית
ולעת מותו העיד נגד יי ונגד משיחו כי שחר וכפר מאיש לא לקח וצדקתו ענו בו
גם אחרי מותו קולו מארץ השמיע להגיד למלך דרכו ולהזהיר עם על חטאיו
פסוקים
[עריכה]א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •