בן סירא מה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקי ספר בן סירא: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא


הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו

<< · בן סירא · מה · >>

מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)[עריכה]

ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק מ"ה.

(א) אהוב אלהים ואנשים, משה זכרו לטובה.

(ב) ויכבדהו אלהים, ויאמצהו במרומים.

(ג) בדבריו האותות מהרו, ויחזקהו לפני מלך.

(*ג) ויצוהו אל העם, ויראו את כבודו.

(ד) באמונתו ובענותו, בחר בו מכל בשר.

(ה) וישמיעהו את קולו, ויגישהו לערפל.

(*ה) וישם בידו מצוה, תורת חיים ותבונה.

(*ה) ללמד ביעקב חוקיו, ועדותיו ומשפטיו לישראל.

(ו) וירם קדוש את אהרן / למטה לוי, וישימהו לחק עולם.

(ז) ויתן עליו הוד, וישרתהו בכבודו.

(*ז) ויאזרהו בתועפות ראם, וילבישהו פעמונים.

(ח) וילבישהו כליל תפארת, ויפארהו בכבוד ועוז.

(*ח) מכנסים כתנות ומעיל, ויקיפהו פעמונים.

(ט) ורמונים המון סביב, לתת נעינה בצעדיו.

(י) בגדי קודש זהב תכלת, וארגמן מעשה חשב.

(*י) חשן משפט אפוד ואזור, ושני תולעת מעשה אורג.

(יא) אבני חפץ על החשן, פתוחי חותם במלואים.

(*יא) כל אבן יקרה לזכרון, בכתב חרות למספר בני ישראל.

(יב) עטרת פז מעיל ומצנפת, וציץ חרות חותם קדש.

(*יב) הוד כבוד ותהלת עז, מחמד עין ומכלל יופי.

(יג) לפניו לא היה כן, כן לעולם לא ילבשם זר.

(*יג) האמין לו ולבניו כזה, וכן בניו לדורותם.

(יד) מנחתו כליל תקטר, בכל יום צמיד פעמים.

(טו) וימלא משה את ידו, וימשחהו בשמן הקדש.

(*טו) ותהי לו ברית עולם, ולזרעו כימי שמים.

(טז) לשרת ולכהן לו,ולברך את עמו בשמו.

(*טז) ויבחר בו מכל חי, להגיש עלה וחלבים.

(יז) ולהקטיר ריח ניחח ואזכרה, ולכפר על בני ישראל.

(*יז) ויתן לו מצותיו, וימשילהו בחוק ומשפט.

(יח) וילמד את עמו חק, ומשפט את בני ישראל.

(*יח) ויחרו בו זרים, ויקנאו בו במדבר.

(יט) אנשי דתן ואבירם, ועדת קרח בעזוז אפם.

(*יט) וירא יהוה ויתאנף, ויכלם בחרון אפו.

(כ) ויבא להם אות, ויאכלם בשביב אשו.

(*כ) ויוסף לאהרן כבודו, ויתן לו נחלתו.

(כא) ראשית קדש נתן לו לחם, אשי יהוה יאכלון.

(*כא) לחם פנים חלקו, ומתנה לו ולזרעו.

(כב) אך בארצם לא ינחל, ובתוכם לא יחלק נחלה.

(*כב) אשי יהוה חלקו ונחלתו, בתוך בני ישראל.

(כג) וגם פינחס בן אלעזר, בגבורה נחל שלישי.

(*כג) בקנאו לאלוה כל, ויעמוד בפרץ עמו.

(כד) אשר נדבו לבו, ויכפר על בני ישראל.

(*כד) לכן גם לו הכין חק, ברית עולם לכלכל מקדש.

(כה) אשר תהיה לו ולזרעו, כהונה גדולה על עולם.

(*כה) וגם בריתו עם דוד, בן ישי למטה יהודה.

(כו) נחלת אש לפני כבודו, נחלת אהרן לכל זרעו.

(*כו) ועתה ברכו נא, את יהוה הטוב.

(כז) המעטר אתכם כבוד, ויתן לכם חכמת לב.

(*כז) למען לא ישכח טובכם, וגבורתכם לדורות עולם.

תרגום בן זאב (=פרק מ"ד)[עריכה]

ספר בן סירה בתרגומו של יהודה ליב בן זאב (וינה, תקע"ד), פרק מ"ה.

ואף תהלת אבותי אשירה איש איש בדורו

יקר רב ניתן למו ותפארתם לבאי עולם

בנבואתם הגידו אותות ובתבונתם עצה

בחכמה משלו בעם ובדעת נהו מלכים

כבוד בימיהם נחלו ואחריתם לזכר עולם

עצמותם בשלום ינוחו על משכבם ושמם חי לדר ודר

נח איש צדיק תמים בדורותיו היה

בבוא המבול לשחת כל בשר וינצל הוא לפלטת עולם

וישבע יי לבלתי היות עוד מים למבול ברית כרת אתו לבלתי השחית כל בשר

אברהם אב המון גוים התהלך לפני אלהים בתמים

בריתו שם בבשרו ולבבו נאמן בנסיונות

לכן נשבע לו יי כי יתברכו בזרעו כל גויי הארץ

להרבות זרעו כחול הים ולהוריש להם מים ועד ים ומנהר פרת עד אפסי ארץ

אף ליצחק נשבע בעבור אברהם אביו ובכרות אבותיו שם על ראש ישראל אשר קרא בני בכורי

ויקם בריתו אתו לרשת ארץ מגורו ויתנהו אב לשנים עשר שבט