בן סירא ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקי ספר בן סירא: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא


הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו

<< · בן סירא · ז · >>

מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)[עריכה]

ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק ז'.

(א) אַל תַּעַשׂ רָעָה וְאַל יַשִּׂיגְךָ רָעָה, הַרְחֵק מֵעָוֹן וְיֵט מִמְּךָ.

(ב) אַל תִּזְרַע חֲרוּשֵׁי עָוֶל עַל אָח, פֶּן תִּקְצְרֵהוּ שִׁבְעָתָיִם.

(ג) אַל תְּבַקֵּשׁ מֵאֵל מֶמְשֶׁלַת, וְכֵן מִמֶּלֶךְ מוֹשַׁב כָּבוֹד.

(ד) אַל תִּצְטַדֵּק לִפְנֵי מֶלֶךְ, וּמִפְּנֵי מֶלֶךְ אַל תִּתְבּוֹנֵן.

(ה) אַל תְּבַקֵּשׁ לִהְיוֹת מוֹשֵׁל, אִם אֵין לְךָ חַיִל לְהַשְׁבִּית זָדוֹן.

(ו) פֶּן תָגוּר מִפְּנֵי נָדִיב, וְנָתוּן בֶּצַע בִּתְמִימִיךָ.

(ז) אַל תַּרְשִׁיעֲךָ בַּעֲדַת שַׁעֲרֵי אֵל, וְאַל תַּפִּילְךָ בַּקְּהִלָּה.

(ח) אַל תִּקְשׁוֹר לְשָׁנוֹת חֵטְ, כִּי בְאַחַת לֹא תִנָּקֶה.

(ט) אַל תָּאִיץ בַּצָּבָא, מְלֶאכֶת עֲבֹדָה הִיא מֵאֵל נֶחֱלָקָה.

(י) אַל תִּתְקַצֵּר בַּתְּפִלָּה וּבִצְדָקָה אַל תִּתְעַבָּר.

(יא) אַל תִּבֶז לֶאֱנוֹשׁ בְּמַר רוּחַ, זְכוֹר כִּי יֵשׁ מֵרִים וּמַשְׁפִּיל.

(יב) אַל תַּחֲרוֹשׁ חָמָס עַל אָח, וְכֵן עַל רֵעַ וְחָבֵר יַחְדָּו.

(יג) אַל תַּחְפֹּץ לְכַחֵש עַל כָּחַש, כִּי תִקְוָתוֹ לֹא תִנְעָם.

(יד) אַל תְּסַוֵּר בַּעֲדַת שָׂרִים, וְאַל תִּישֶׁן דָּבָר בַּתְּפִלָּה.

(טו) אַל תַּחְשׁוֹבְךָ בָּמֳתֵי עָם, זְכוֹר עִבָּרוֹן לֹא יִתְעַבָּר.

(טז) מְאֹד מְאֹד הַשְׁפִּיל גַּאֲוָה, כִּי תִקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה.

(יז) אַל תָּאִיץ לֵאמֹר לִי - פָרֶץ, גֹּל אֶל אֵל וּרְצֵה דַרְכּוֹ.

(יח) אַל תָּמִיר אוֹהֵב בִּמְחִיר, וְאָח תָּלוּי בִּזְהַב אוֹפִיר.

(יט) אַל תִּמְאַס אִשָּׁה מַשְׁכֶּלֶת, וְטוֹבַת חֵן מִפְּנִינִים.

(כ) אַל תָּרֵעַ עוֹבֵד אֱמֶת, וְכֵן שׁוֹמֵר נוֹחֵן נַפְשׁוֹ.

(כא) עֶבֶד מַשְׂכִּיל חַבֵּב כְּנֶפֶש, וְאַל תִּמְנַע מִמֶּנוּ חֹפֶשׁ.

(כב) בְּהֵמָה לְךָ רְאֵה עֵינֶיךָ, וְאִם אֻמָּנָה הִיא הַעֲמִידָהּ.

(כג) בָּנִים לְךָ יַסֵּר אוֹתָם, וְשָׂא לָהֶם נָשִׁים בִּנְעוּרֵיהֶם.

(כד) בָּנוֹת לְךָ נְצוֹר שְׁאֵרָם, וְאַל תָּאִיר אֲלֵיהֶם פָּנִים.

(כה) הוֹצֵא בַת וְיֵצֵא עֵסֶק, וְאֶל גֶּבֶר נָבוֹן חַבְּרָהּ.

(כו) אִשָּׁה לְךָ אַל תְּתַעֲבֶהָ, וּשְׂנוּאָה אַל תַּאֲמֵן בָּהּ.

(כז) [בְּכָל לִבְּךָ כַּבֵּד לְאָבִיךָ, וְאֵם יוֹלַדְתְּךָ אַל תִּשֶּׁה.

(כח) זְכוֹר לוּלֵי הֵם, לֹא בָאתָ לָעוֹלָם.

וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם, שֶׁהֵם גּוֹמְלִים לָךְ].

(כט) בְּכָל לִבְּך פְּחַד אִל, וְאֶת כֹּהֲנָיו הַקְדִישׁ.

(ל) בְּכָל מְאֹדְךָ אֱהוֹב עוֹשֶׂךָ, וְאֶת מְשָׁרְתָיו לֹא תַעֲזֹב.

(לא) כַּבֵּד אֵל וַהֲדַר כֹּהֵן, וְתֵן חֶלְקָם כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתָה.

(לב) לֶחֶם אַבִּירִים וּתְרוּמַת יָד, זִבְחֵי צֶדֶק וּתְרוּמַת קֹדֶשׁ.

(לג) וְגַם לְאֶבְיוֹן הוֹשִׁיט יָד, לְמַעַן תִּשְׁלַם בִּרְכָתֶךָ.

(לד) תֵּן מַתָּן לִפְנֵי כָל חָי, וְגַם מִמֵּת אַל תִּמְנַע חָסֶד.

(לה) אַל תִּתְאַחֵר מִבּוֹכִים, וְעִם אֲבֵלִים תִּתְאַבָּל.

(לו) אַל תִּשָּׂא לֵב מֵאוֹהֵב, כִּי מִמֶּנוּ תֵּאָהֵב.

(לז) בְּכָל מַעֲשֶׂיךָ זְכוֹר אַחֲרִית, וּלְעוֹלָם לֹא תַשְׁחֵת.

תרגום בן זאב[עריכה]

אם אתה לא תעשה הרעה לא תאנה אליך רעה

הרחק מרשע וירחק הוא ממך

לא תזרע על תלמי און פן תקצור תבואתה שבעתים

לא תבקש שלטון מלפני יי ויקר וגדֻלה מלפני מלך

אל תהי זך לפני להים וחכם לפני מלך

אל תבקש לשפוט אם אין לאל ידך לעצור בעול פן תשא פני עשיר ושחת צדקתך

אל תאשם נפשך בקהל עם ובהתעשקם לא תתערב

לא תשנה לחטא חטאה כי באחת לא נקית

אל תאמר ברוב עולה ארצנו ועל פשעי ירח מנחה

בצר לא תערוך שועך ובצדקה אל תתמהמה לא תאחר פקודתך

אל תלעג אל מר נפש כי יש מרים ומשפיל

לא תחרוש רעה על אחיך ולא על אוהבך ולא על עמיתך

אל תאות אל כל דבר כזב כי אחריתו לא טוב

אל תרבה שיח בקהל זקנים ולא תכביר מלים בתפִלתך טוב מעט בתם לבב מהפצר שיח בלא דעת

אל תתכוסס בהמון מרעים וזכור כי יי יפקוד על עונך

בעמל יגיעך על תקוץ ניר נירך בעצבון ולא תגעל כי אלהים עשהו

מאד מאד השפל רוחך כי אחרית כל אנוש רמה

לא תחליף אחיך בכסף ורעך בזהב אופיר

אשת חן וטובת לב בל תמיר בפנינים

עבד נאמן לא תלחץ ולא תונה שכיר בעמל נפשו

עבד משכיל אהוב כנשפך ולא תמנענו מצאת לחפשי

אם מקנה לך שמרהו ואם יסכון לך חוס עליו

בנים יש לך יסר אותם והשיא להם נשים בנעֻריהם

בנות יש לך נצור בשרן ולא תיטיב להן פניך

הוצא בת ויצא עׂשק ולאיש ישר תשיאה

אשה אוהבת לך לא תעזוב ואם רעה היא אל תאמין בה

כבד אביך בכל לבך ואם יולדתך לא תֶשֶה

זכור כי בלעדיהם לא היית ובמה תגמול על אשר טפחוך ורבוך

ירא יי בכל לבך וכבד כהניו יקר אל זה בראך ולא תעזוב משרתיו

הודה לו וכבד כהניו והב למו מנתם כאשר צֻויתָ ללחם קרבנך וראשית ידך

ואף לעני תפרוש כפך למען תברך בכל משלח ידך

הפק רצונך לכל חי ואף למתים תעשה חסד

אל תעזוב דמעות אונן וכאין מנחם ועם אבלים תתאבל

לא תכלא רגלך מפקׂד דוֶה על ערשו כי בגלל הדבר הזה תמצא חסד

בכל מעשיך זכור אחריתו ולא תחטא לעולם