בן סירא כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקי ספר בן סירא: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא


הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו

<< · בן סירא · כח · >>

מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)[עריכה]

ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק כח.

(יב) הָיְתָה לְפָנָיו גַחֶלֶת, נָפַח בָּה וּבָעֲרָה.

(יג) רָקַק בָּהּ וְכָבְתָה, [וּשְׁנֵיהֶם מִפִּיךָ הֵם].

(א) אַל תֵּצַר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם.

(ב) שֶׁמָּא מָחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ, נִמְצָא מִצְטָעֵר עַל הָעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

(ג) הַכֹּל שָׁקַלְתִּי בְכַף מֹאזְנַיִם, וְלֹא מָצָאתִי קַל מִסֻבִּין.

(ד) וְקַל מְסֻבִּין, חָתָן הַדָּר בְּבֵית חָמָיו.

(ה) וְקַל מֵחָתָן, אֹרֵחַ מַכְנִיס אֹרֵחַ.

(ו) וְקַל מֵאֹרֵחַ, מֵשִׁיב דָבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע.


תרגום בן זאב[עריכה]

נוטר איבה משחית נפשו ונוקם ברעהו יי ינקום בו

עבור על פשע רעך ויי יעבור על שפעיך

אדם לאדם פוקד עון ומיי יבקש חסד

הוא בן אנוש ולא ירחם ואיך ירחם יי עליו

זכור קצך והעבר שנאה בשאול ובאבדון וחדלת מחטׂא

זכור מצות יי ולא תשנא אחיך לפני אלהים

הרחק מריב דרכך וירחקו חטאים ממך

איש נרגן אוהב ריב אהב מצה הוא בין אחים מדנים ישלח

מרבה עצים מגדיל מדורה ומרבה מדנים מעלה אף

זפת וגפרית יעלו האש בוז וחרפה ירבו זעם

הפח בנץ תצית להב רוק עליו הוא כבה ושתי אלה בפיך המה

דבר קשות יצת מריבה ומענה רך משיב חמה

ואף לשון שלישיה תקלל כי חללים רבים הפילה

לשון שלישיה הוציא עמים לשבי וגרש אותם מעם לעם

הפך מלכים מכסא ונגידים מהיכלים טרד

מקשיב אל לשון רגיל אין שלום במגורו כל ימיו

מכת שבט תעשה פצע ומכת לשון תשבר גרם

רבים חללים הפילה חרב ועצומים מהם הרוגי לשון

אשרי איש נצל ממנה וחכמתו לא נצמתה

בעלה לא משך ובכבלה לא באה רגלו

כי על כבד עלה וכבליה כבלי ברזל

מות מר מותה ויורדי בור טובים ממנה

אל תאחז באור ולא תכוה הפרד מאיש תככים ולא תלכד

עוזבי יי המה יכשלו בה ואש עולם תוקד בם

הן כרמך בסירים תגדור אף כי תשים לפיך דלתים ובריח

כספך וזהבך במאזנים תשקול אך כי תפלס אמרי פיך

חתום כספך ובלום פיך תנצל נפשך מכל מכשול