בן סירא יא
פרקי ספר בן סירא: א · (במהד' המבוארת) · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא
הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו
מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)
[עריכה]
(א) חָכְמַת דַּל תִּשָּׂא רֹאשׁוֹ, וּבֵין נְדִיבִים תּוֹשִׁיבֶנּוּ.
(ב) אַל תְּהַלֵּלו אָדָם בְּתָאֳרוֹ, וְאַל תְּתַעֵב אָדָם מְכוֹעָר בְּמַרְאֵהוּ.
(ג)אֱלִיל בְּעוֹף דְּבֹרָה וְרֹאשׁ תְּנוּבוֹת פּרִיָהּ.
(ד)מַעֲטֶה אֹבֵד אַל תְּהַתֵּל, וְאַל תְּקַלֵּס בִּמְרִירֵי יוֹם.
(ה) כִּי פְלָאוֹת מַעֲשֵׂי יי, וְנֶעְלָם מֵאָדָם פָּעֳלוֹ.
(ו)רַבִּים נִדְכָּאִים יָשְׁבוּ עַל כִּסֵּא, וּבַל עָלוּ עַל לֵב עָטוּ צְנִיף.
(ז) רַבִּים נִשָּׂאִים נִקְלוּ מְאֹד, וְהִשְׁפִּלוּ יַחַד, וְגַם נִכְבָּדִים נִתְּנוּ בְיָד.
(ח) בְּטֶרֶם תַּחְקוֹר אַל תְּסַלֵּף, בַּקֵּר לְפָנִים וְאַחַר תַּזִּיף.
(ט) בְּנִי אַל תָּשִׁיב דָּבָר טֶרֶם תִּשְׁמָע, וּבְתוֹךְ שִׂיחָה אַל תְּדַבֵּר.
(י)בְּאֵין עַצָּבָה אַל תִּתְחָר, וּבְרִיב זֵדִים אַל תְּקוֹמֵם.
(יא) בְּנִי לָמָּה תַרְבֶּה עֶשְׁקֶךָ, וְאֵין לְהַרְבּוֹת לֹא יִנָּקֶה
(יב)בְּנִי אִם לֹא תָּרוּץ לֹא תגִּיעַ, וְאִם לֹא תְּבַקֵּשׁ לֹא תִמְצָא.
(יג) יֵשׁ עָמֵל וְיָגֵעַ וָרָץ, וּכְדֵי כֵן הוּא מִתְאַחֵר.
(יד) יֵשׁ רֹשֵׁשׁ וְאֹבֵד מְהַלֵּךְ, חֲסַר כֹּל וְיוֹתֵר אִישׁ עָנִי.
(טו) וְעֵין יי צָפַתְהוּ לְטוֹב, וַיְנַעֲרֵהוּ מֵעֲפַר צַחֲנָה.
(טז) נָשָׂא בְּרֹאשׁוֹ וַיְרֹמְמֵהוּ, וַיִּתְמְהוּ עָלָיו רַבִּים.
(יז) טוֹב וְרַע חַיִּים וָמָוֶת, רֵישׁ וְעֹשֶׁר מֵיי הוּא.
(יח) חָכְמָה וְשֶׂכֶל וְהָבִין דָּבָר מֵיי הוּא, חֵטְא וּדְרָכִים יְשָׁרִים מֵיי הוּא.
(יט) שִׂכְלוּת וְחֹשֶׁךְ לְפוֹשְׁעִים נוֹצְרָה, וּמְרֵעִים רָעָה עִמָּם.
(כ) מַתַּן צַדִּיק יַעֲמֹד לִירֵאָיו, וּרְצוֹנוֹ יִצְלַח לָעַד.
(כא) יֵשׁ מִתְעַשּׁר מֵהִתְעַנּוֹת, וְזֶה יְחַיֵּב שְׂכָרוֹ.
(כב) וּבְעֵת יֹאמַר מָצָאתִי נַחַת, וְעַתָּה אֹכַל מִטּוֹבָתִי.
(כג) לֹא יָדַע מָה כִּי בָא חֲלֹף, וַעֲזָבוֹ לְאַחֵר וּמֵת.
(כד) בְּנִי עֲמוֹד בְּחֻקֶּךָ וּבוֹ הִתְהַלֵּךְ, וּבִמְלָאכְתְּךָ הִתְיַשֶּׁן.
(כה)אַל תִּתְמַה בְּעוֹשֵׂי רָע, תָּרוּץ לַיי וְקַוֵּה לְאוֹרוֹ.
(כו) כִּי נֹכַח בְּעֵינֵי יי, בְּפֶתַע פִּתְאֹם לְהַעֲשִׁיר דָּל.
(כז) בִּרְכַּת אֵל גּוֹרָל צַדִּיק, וּבְעֵת תִּקְוָתוֹ תִּפְרָח.
(כח) אַל תֹּאמַר הִנֵּה כִי עָשִׂיתִי חֶפְצִי, וּמֶה עַתָּה יֵעָזֵב לִי.
(כט) אַל תֹּאמַר דַּיִּי לְפָנַי, מַה אָסוֹן יְהִי עָלָי.
(ל) טוֹב יוֹם תִּשָּכַח רָעָה, וְרָע יוֹם תִּשָׁכַח טוֹבָה, וְאַחֲרִית אָדָם תִּהְיֶה עָלָיו.
(לא) עֵת רָעָה תְּשַׁכֵּח תַּעֲנוּג, וְסוֹף אָדָם יַגִּיד עָלָיו.
(לב) בְּטֶרֶם תַּחְקֹר אָדָם אַל תְּאַשְּׁרֵהוּ, כִּי בְּאַחֲרִיתוֹ יְאֻשַּׁר אָדָם.
(לג) לִפְנֵי מָוֶת אַל תְּאַשֶּׁר גָּבֶר, כִּי בְּאַחֲרִיתוֹ יִנָּכֵר אִישׁ.
(לד) [מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ], וְלֹא כָל אִישׁ לְהָבִיא אֶל בַּיִת, [אוֹרְבִים וְכֵן נוֹכְלִים רַבִּים הֵם].
(לה) וּמָה רַבּוּ פִּצְעֵי רוֹכֵל, [הַמַּרְגִּילִים לִדְבַר עֶרְוָה].
(לו) [כְּנִיצוֹץ מַבְעִיר גַּחֶלֶת], כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף, כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה.
(לז) כְּעוֹף אָחוּז בִּכְלוּב לֵב גֵּאֵה, וְכִזְאֵב אֹרֵב לַטֶּרֶף.
(לח) מַה יִּרְבּוּ פִּשְׁעֵי בוֹצֵעַ, כְּכֶלֶב הוּא בָא לְכָל בַּיִת וְחוֹמֵס.
(לט) כֵּן בּוֹצֵעַ בָּא, וּמֵשִׂים רִיב לְכָל שִׁבְתָּם.
(מ) אוֹרֵב הָרוֹכֵל כְּדוֹב לְבֵית לֵצִים, וְכִמְרַגֵּל יִרְאֶה עֶרְוָה.
(מא) טוֹב לְרָע יַהֲפֹךְ נִרְגָּן, וּבְמַחֲמַדֶּיךָ יִתֵּן קָשֶׁר.
(מב) מִנִּיצוֹץ יַרְבֶּה גַחֶלֶת, וְאִישׁ בְּלִיַעַל לְדָם יֶאֱרֹב.
(מג) גּוּר מֵרַע כִּי רַע יוֹלִיד, לָמָּה מוּם עוֹלָם תִּשָּׁא.
(מד) לֹא תִדְבַּק לְרָשָׁע וִיסַלֵּף דַּרְכֶּךָ, וְיַהֲפָכְךָ מִבְּרִיתֶךָ.
(מה) מִשָּׁכֵן זָרִיז זָהִיר דַּרְכֶּךָ, [פֶּן יַפְרִיעַ שַׁלְוָתֶךָ], וִינַכֶּרְךָ בְּמַחֲמַדֶּיךָ.
תרגום בן זאב
[עריכה]חכמת מסכן תרים ראשו ובין נגידים תושיבנו
אל תתהלל איש בתׂאר פניו ולא תבוז אדם כי משחת מראהו
כי מה שאט בעוף הדבורה ומה מתוק פריה
על קרועי בגדים בל תלעג ושאט נפשך על מר נפש
על מעטה הדר בל תתנשא ואם יקרת בל תתרומם
כי נפלאה עצת יי וצפונות מבני אדם עלילותיו
נבזים ושפלים יושיב לכיסא ואשר לא עלו על לב לבשו בגדי חׂפש
ורוזנים בושו חפרו יחדיו ונגידים מגאונם הורדו
עד לא בחנת לא תתערב חקור ובחון ואז תתרע
אל תשיב דבר בטרם תשמע ואל תפר איש בדברו
בריב לא לך לא תתעשק ועם בוגדים אל תשית ידך
בני לא תרבה מעשיך פן תרבה רעתך ואץ להעשיר לא יזכה
בני אם לא תרוץ לא תשיג ואם לא תבקש לא תמצא
יש רק לׂאה ועמל ובכל זאת הוא מתאחר
ויש מתנהל לאטו רפה כח וחסר כל ורב מחסור
חֵפֶץ יי עליו ייטב ופצהו מעפר ומאשפה
הקים ראשו ונשאהו עליו רבים יתמהו
טוב ורע חיים ומות עׂשר ועׂני מיד יי
חכמה ומדע ודעת תורה מתת אלהים רשע וארחות יׂשר ממנו יהיו
בלהות ואפילה לרשע הוכנו ואשר גדלו ברשע ברשע יזקן עמהם
מקוה לישרים מתת אלהים וחפצם יתן לעולם
יש מתעשר ממסכנותו ולא יסכון לו עשרו
כי לעת יאמר אבקשה לי מנוח עתה אראה טוב בעמלי
והוא לא ידע מה אחריתו ועזב לאחרים חילו ומת
בני קום על ארחך והשען מה ואשר בה ושיב בה
אל תקנא באיש און גׂל אל יי וקוה לאורו
מה קרוב בעיני יי להעשיר רש עד ארגיעה
חֵפֶץ אלהים גמול יראיו עד מהרה ישאו פרי
אל תאמר מה בצע באשר יבוא מה יסכון לי עתה
אל תאמר כביר מצאה ידי ואיכה יפקד ממני
בטוב לך ראה ביום רע ובצר לך קוה לטוב
כי לא יבצר מיי להרע ולהיטיב ולגמול על איש כפרי מעלליו
רע רגע אחד משבית כל שמחה ואיש לפיהו נגלה במותו
לא תאשר איש עד יום מותו כי באחריתו יודע בן אדם
מנע רבים מתוך ביתך כי אנשי מרמה רבים
כרשת מזׂרה לצפור לב נבל וכאורב צורה ללכוד עונות רשע
ככלב בכל מקום יבוא יחטוף כן בליעל בכל מקום יבוא יגרה מדון
הופך טוב לרע ובכלי חמדה ישים כשלון
כנצוץ קל מבעיר תבערה ואיש דמים לשפוך דם
גור מאיש רע כי לרע תעתר פן תהיה לדראון עולם
אל תתרע אל בליעל פן ישחית דרכך ויהדפך ממעמדך
אל תשכֵּן זר בתוך ביתך פן יפריע שלותך ויטרדך מגֵו נָוך
פסוקים
[עריכה]א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה •