בן סירא מב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקי ספר בן סירא: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא


הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו

<< · בן סירא · מב · >>

אי מות מה מר אתה לאיש עשיר שוקט על נכסיו

לאיש חיל ומצליח דאגה ועצב לבו לא ילחצו וכל מאכל פיו יערב לו

הה מות מה נעמת לאיש נשבר נכה רוח וחדל טוב

לאיש זקן קשה רוח וחסר לחם וכח לעבוד אין

אל תירא מות כי זה חלקך גם קדמונים גם אחרונים לך ידמו קץ כל בשר הוא

הבחפץ יי תגעל ובשאול מי ישאל אם רב ואם מעט ימיך

זרע שנוא בני בליעל כי בבית עוזבי יי גדלו

אב בליעל בניו יבזוהו כי בגללו תקלל חלקם

אוי לו לרשע כי עצב ילונו עד מות והקבר

שם רשעים לאבדון וזכר צדיק לעולם יהיה

קנה לך שם טוב כי הוא ילוך מאלפי זהב וכסף

לרעה נולד רשע חייו ביגון ואחריתו לאבדון

אם רבה הצלחת אדם בימיו הלא קצרים המה ושם טוב עומד לעד

אם רבו שנות זד מה כשרון לו והמה כלא היו

ארוכים הם חיי ישר אם רב ואם מעט ימיו

חכמה נסתרה ואומר טמון מה יועילו גם שניהם

טוב אויל המסתיר אולתו מחכם המסתיר חכמתו

בנו בחוב לך התאמץ ביראת יי פן תרום ותבעט

עשה הטוב ומפני כל אל תבוש

יש בשת לתהלה תהיה ויש בשת לא נאוה

יבושו אב ואם מזנו שר ומושל מכחש

יבוש שופט מהטות משפט יועץ מהכשיל ועם ממרי

ישוב רע מבגוד מעמיתו ושכן מהסיג גבול

יבוש איש מגמול רעה תחת טוב ומהחריש לדורש בשלומו

יבוש הנודב מהכלים במתת ידו והגואל מהעלים עין משארו

יבוש איש מגלות סוד רעהו ורש מנבלה ומספר כזב

אם באלה תבוש ומצאת חן בעיני כל אדם

אך באלה אל תבוש ולא תשא פני כל איש

לשמור מצות יי ועדותיו ולהוכיח נבל על פניו

ליסר בנך במוסר ולחנך אותו במישרים

לשאת לקח מחכמים ולשמוע אמת מפי אומרה

אל תבוש כל מלאכה ולהרגיע בשכרה אם רב ואם מעט

דרשת בשלום איש ומחריש איש חמס הוא

שלום נתת לו ואינו משיב כספך אשר תתן לו איכה ישיב

בת לאביה מטמון שוא ומפחדה לא יישן בלילות

קטנה פן תפתה נערה פן תזנה

גדלה פן תעגן ותחת בעלה פן תשנא

אל תביט באיש אל הוד מראהו ובחברת נשים לא תמתיק מלים

כי סם מבגד יבוא ומלב אשה ערמה

נצור הונך ומאשה מפזרת ונעל בעד חפציך באשר חלו ידים

שימה חשבון לאשר תוציא ותביא מנה וספור אשר תתן ואשר תקח וכל מעשיך בספר יכתבו

תרגום פרנקל[עריכה]

<poem> (א) אֵי מָוֶת מַה מַּר אַתָּה לְאִישׁ עָשִׁיר שׁוֹקֵט עַל נְכָסָיו. (ב) לְאִישׁ חַיִל וּמַצְלִיחַ דְּאָגָה וְעֶצֶב לִבּוֹ לֹא יִלְחָצוּ וְכָל מַאֲכַל פִּיו יֶעֱרַב לוֹ. (ג) הָהּ מָוֶת מַה נָעַמְתָּ לְאִישׁ נִשְׁבָּר נְכֵה רוּחַ וַחֲדַל טוֹב. (ד) לְאִישׁ זָקֵן קְשֵׁה רוּחַ וַחֲסַר לָחֶם וְכֹחַ לַעֲבוֹד אָיִן. (ה) אַל תִּירָא מָוֶת כִּי זֶה חֶלְקֶךָ גַּם קַדְמוֹנִים גַּם אַחֲרוֹנִים לְךָ יִדָּמּוּ קֵץ כָּל בָּשָׂר הוּא. (ו) הַבְּחֵפֶץ יְיָ תִּגְעַל וּבִשְׁאוֹל מִי יִשְׁאַל אִם רַב וְאִם מְעָט יָמֶיךָ. (ז) זֶרַע שָׂנוּא בְּנֵי בְלִיָּעַל כִּי בְּבֵית עוֹזְבֵי יְיָ גֻּדָּלוּ. (ח) אַב בְּלִיַּעַל בָּנָיו יְבַזוּהוּ כִּי בִּגְלָלוֹ תְּקֻלַּל חֶלְקָם. (ט) אוֹי לוֹ לָרָשָׁע כִּי עֶצֶב יְלַוֶּנוּ עַד מוֹת וְהִקָּבֵר. (י) שֵׁם רְשָׁעִים לַאֲבַדּוֹן וְזֵכֶר צַדִּיק לְעוֹלָם יִהְיֶה. (יא) קְנֵה לְךָ שֵׁם טוֹב כִּי הוּא יְלַוֶּךָּ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף. (יב) לָרָעָה נוֹלַד רָשָׁע חַיָּיו בְּיָגוֹן וְאַחֲרִיתוֹ לַאֲבַדּוֹן. (יג) אִם רַבָּה הַצְלָחַת אָדָם בְּיָמָיו הֲלֹא קְצָרִים הֵמָּה וְשֵׁם טוֹב עוֹמֵד לָעַד . (יד) אִם רַבּוּ שְׁנוֹת זֵד מַה כִּשְׁרוֹן לוֹ וְהֵמָּה כֶּלֶא הָיוּ. (טו) אֲרוּכִים הֵם חַיֵי יָשָׁר אִם רַב וְאִם מְעָט יָמָיו. (טז) חָכְמָה נִסְתָּרָה וְאוֹצַר טָמוּן מַה יוֹעִילוּ גַּם שְׁנֵיהֶם. (יז) טוֹב אֱוִיל הַמַּסְתִּיר אִוַּלְתּוֹ מֵחָכָם הַמַּסְתִּיר חָכְמָתוֹ. (יח) בְּנִי בְּחוֹב לְךָ הִתְאַמֵּץ בְּיִרְאַת יְיָ פֶּן תָּרוּם וְתִבְעָט. (יט) עֲשֵׂה הַטּוֹב וּמִפְּנֵי כֹל אַל תֵּבוֹשׁ. (כ) יֵשׁ בֹּשֶׁת לִתְהִלָּה תִהְיֶה וְיֵשׁ בֹשֶׁת לֹא נָאֲוָה. (כא) יֵבוֹשׁוּ אַב וָאֵם מִזְּנוֹת שַׂר וּמוֹשֵׁל מִכָּחֵשׁ. (כב) יֵבוֹשׁ שׁוֹפֵט מֵהַטּוֹת מִשְׁפָּט יוֹעֵץ מֵהִכְשִׁיל וְעַם מִמֶּרִי. (כג) יֵבוֹשׁ רֵעַ מִבְּגוֹד בַּעֲמִיתוֹ וְשָׁכֵן מֵהַסִּיג גְּבוּל. (כד) יֵבוֹשׁ אִישׁ מִגְּמוֹל רָעָה תַּחַת טוֹב וּמֵהַחֲרִישׁ לְדוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ. (כה) יֵבוֹשׁ הַנּוֹדֵב מֵהַכְלִים בְּמַתַּת יָדוֹ וְהַגּוֹאֵל מֵהַעֲלִים עַיִן מִשְּׁאֵרוֹ. (כו) יֵבוֹשׁ אִישׁ מִגְּלוֹת סוֹד רֵעֵהוּ וְרָשׁ מִנְּבָלָה וּמְסַפֵּר מִכָּזָב. (כז) אִם בָּאֵלֶּה תֵּבוֹשׁ וּמָצָאתָ חֵן בְּעֵינֵי כָּל אָדָם. (כח) אַךְ בָּאֵלֶּה אַל תֵּבוֹשׁ וְלֹא תִשָּׂא פְּנֵי כָל אִישׁ. (כט) לִשְׁמוֹר מִצְוֹת יְיָ וְעֵדוֹתָיו וּלְהוֹכִיחַ נָבָל עַל פָּנָיו. (ל) לְיַסֵּר בִּנְךָ בְּמוּסָר וּלְחַנֵּךְ אוֹתוֹ בְּמֵישָׁרִים. (לא) לָשֵׂאת לֶקַח מֵחֲכָמִים וְלִשְׁמוֹעַ אֱמֶת מִפִּי אוֹמְרָהּ. (לב) אַל תֵּבוֹשׁ כָּל מְלָאכָה וּלְהַרְגִּיעַ בִּשְׂכָרָהּ אִם רַב וְאִם מְעָט. (לג) דָרַשְׁתָּ בִּשְׁלוֹם אִישׁ וּמַחֲרִישׁ אִישׁ חָמָס הוּא . (לד) שָׁלוֹם נָתַתָּ לוֹ וְאֵינוֹ מֵשִׁיב כַּסְפְּךָ אֲשֶׁר תִּתֶּן לוֹ אֵיכָה יָשִׁיב . (לה) בַּת לְאָבִיהָ מַטְמוֹן שָׁוְא וּמִפַּחְדָּהּ לֹא יִישַׁן בַּלֵּילוֹת. (לו) קְטַנָּה פֶּן תְּפֻתֶּה נַעֲרָה פֶּן תִּזְנֶה. (לז) גָּדְלָה פֶּן תֵּעָגֵן וְתַחַת בַּעְלָהּ פֶּן תִּשָׂנֵא. (לח) אַל תַּבִּיט בְּאִישׁ אֶל הוֹד מַרְאֵהוּ וּבְחֶבְרַת נָשִׁים לֹא תַּמְתִּיק מִלִּים. (לט) כִּי סָם מִבֶּגֶד יָבוֹא וּמִלֵּב אִשָּׁה עָרְמָה. (מ) נְצֹר הוֹנְךָ מֵאִשָּׁה מְפַזָּרֶת וּנְעַל בְּעַד חֲפָצֶיךָ בַּאֲשֶׁר חָלוּ יָדָיִם. (מא) שִׂימָה חֶשְׁבּוֹן לַאֲשֶׁר תּוֹצִיא וְתָבִיא מְנֵה וּסְפֹר אֲשֶׁר תִּתֵּן וַאֲשֶׁר תִּקַּח וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בְּסֵפֶר יִכָּתֵבוּ.