בן סירא ב
פרקי ספר בן סירא: א · (במהד' המבוארת) · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא
הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו
מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)
[עריכה]המקור העברי חסר בפרק זה.
(א) [בְּנִי אִם תִּקְרַב לַעֲבוֹד אֶת יְהֹוָה, הָכֵן נַפְשְׁךָ לְכָל נִסָּיוֹן.]
(ב) [הָכֵן לִבְּךָ וְהִתְחַזֵּק, וְאַל תִּבָּהֵל בְּיוֹם אֵד.]
(ג) [הִדָּבֵק בּוֹ וְאַל תָּסוּר, לְמַעַן תִּגְדַּל בְּאַחֲרִיתֶךָ.]
(ד) [כָּל הַבָּא עָלֶיךָ קַבֵּל, וּבְשִׁבְרְךָ הַאֲרֵךְ רוּחַ.]
(ה) [כִּי בָאֵשׁ יִבָּחֵן זָהָב, וּבְנֵי אָדָם בְּכוּר עֹנִי.]
(ו) [הַאֲמֵן בּוֹ וְהוּא יַחֲזִיק בְּךָ, יַשֵּׁר אָרְחוֹתֶיךָ וְקַוֵּה אֵלָיו.]
(ז) [יִרְאֵי יְהֹוָה חַכּוּ לְחַסְדּוֹ, וְאַל תִּטּוּ פֶּן תִּפֹלוּ.]
(ח) [יִרְאֵי יְהֹוָה הַאֲמִינוּ בּוֹ, וְהוּא לֹא יָלִין שְׂכַרְכֶם.]
(ט) [יִרְאֵי יְהֹוָה קַוּוּ לְטוֹב, וּלְשִׁמְחַת עוֹלָם וָחֶסֶד.]
(י) [הַבִּיטוּ לְדוֹרוֹת רִאשׂוֹנִים, מִי הֶאֱמִין בַּיהֹוָה וַיֵּבוֹשׁ.]
(*י) [אוֹ מִי בָּטַח בּוֹ וְנֶעֱזַב, אוֹ מִי קָרָא אֵלָיו וְלֹא נֶעֱנָה.]
(יא) [כִּי רָחוּם וְחַנּוּן יְהֹוָה, וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹת וּמוֹשִׁיעַ בְּעֵת צָרָה.]
(יב) [אוֹי לְרַכֵּי לֵב וּרְפֵה יָדָיִם, וְלָרָשָׁע עִקֵּשׁ דְּרָכַיִם.]
(יג) [אוֹי לְלֵב אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין, וְאַף הוּא לֹא יָקוּם.]
(יד) [אוֹי לָכֶם אוֹבְדֵי תִּקְוָה, וּמַה תַּעֲשׂוּ בִּפְקוֹד יְהֹוָה.]
(טו) [יִרְאֵי יְהֹוָה לֹא יַמְרוּ בִּדְרָכָיו, וְאוֹהֲבָיו יִצְרוּ אָרְחוֹתָיו.]
(טז) [יִרְאֵי יְהֹוָה יְבַקְּשׁוּ רְצוֹנוֹ, וְאֹהֲבָיו יִלְמְדוּ תוֹרָתוֹ.]
(יז) [יִרְאֵי יְהֹוָה יָכִינוּ לְבָבָם, וּלְפָנָיו יַכְנִיעוּ רוּחָם.]
(יח) [נִפֹּל בְּיַד יְהֹוָה וְלֹא בְּיַד אָדָם, כִּי כְּגָדְלוֹ כֵּן חַסְדּוֹ.]
תרגום בן זאב
[עריכה]
(א) בְּנִי בְּגִשְׁתְּךָ לַעֲבוֹדַת יְיָ, הִכּוֹן נַפְשְׁךָ לַמַּסוֹת.
(ב) הַחֲזֵק בּוֹ וְלֹא תַרְפֶּינוּ, לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאָרְחוֹתֶיךָ.
(ג) כַּלְכֵּל לִבְּךָ בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲבוֹר עָלֶיךָ, וּנְצוֹר רוּחֲךָ בְּרָעָה וּבְיָגוֹן.
(ד) הַאֲמֵן בַּיְיָ וְהוּא יַעְזְרֶךָּ, בְּטַח בּוֹ וְהוּא יְיַשֵּׁר אָרְחוֹתֶיךָ.
(ה) כִּי זָהָב בָּאֵשׁ יִבָּחֵן, וּבֶן אָדָם בְּכוּר עֹנִי.
(ו) יִרְאֵי יְיָ חַכּוּ לִתְשׁוּעָתוֹ, וְלֹא תְּמַהֲרוּ פֶּן־תִּפֹּלוּ.
(ז) יִרְאֵי יְיָ הַאֲמִינוּ־בוֹ, וְהוּא לֹא יַעֲשֹׁק פְּעֻלַּתְכֶם.
(ח) יִרְאֵי יְיָ הוֹחִלוּ לִתְשׁוּעָתוֹ, לְחֶדְוַת עוֹלָמִים וּלְחַסְדּוֹ.
(ט) זִכְרוּ נָא לְיָמִים הָרִאשׁוֹנִים, הִתְבּוֹנְנוּ לִימֵי קֶדֶם וּרְאוּ.
(י) מִי הֶאֱמִין בַּיְיָ וְנֶעֱזָב אוֹ מִי בָטַח בּוֹ וְיֵבוֹשׁ, וּמִי קָרָא אֵלָיו וְלֹא עָנָהוּ.
(יא) כִּי חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ עוֹנֶה וּמַצִּיל בְּכָל צָרָה, וְשׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ.
(יב) לֵב נָמֵס וְיָדַיִם רָפוֹת, אָדָם פּוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי סְעִפִּים.
(יג) אֵי לוֹ אִישׁ לֹא נָכוֹן לִבּוֹ בַּיְיָ, וְאַף הוּא לֹא יָקוּם.
(יד) אֵי לוֹ אִישׁ רָפְתָה רוּחוֹ, וּמַה יַעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדַּת יְיָ.
(טו) יִרְאֵי יְיָ יִשְׁמְרוּ דְּבָרָיו, וְאוֹהֲבָיו נוֹצְרֵי עֵדוֹתָיו.
(טז) יִרְאֵי יְיָ יְבַקְשׁוּ רְצוֹנוֹ, וְאֹהֲבָיו יֶאֶלְפוּ חֻקּוֹתָיו.
(יז) יְרֵא יְיָ יִרְבֶּה הוֹן, וְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לִבְרָכָה.
(יח) יְרֵא יְיָ נָכוֹן לִבּוֹ, וְעוֹזְבוֹ רוּחוֹ נְכֵאָה.
(*) יִרְאֵי יְיָ יָכִינוּ לְבָבָם לְפָנָיו וְיַכְנִיעוּ רוּחָם.
(*) לֵאמֹר: טוֹב לִנְפּוֹל בְּיַד יְיָ מִנְפוֹל בְּיַד אָדָם.
(כ) כִּי כְגָדְלוֹ כֵּן רַחֲמָיו, וְכִשְׁמוֹ כֵּן עֲלִילוֹתָיו.
תרגום פרנקל
[עריכה]
(א) בני אם הכינות ליי לבך תיכון נפשך למסות.
(ב) הישמר לך והיה תמים ובעת צרה אל תיבהל ברוחך.
(ג) החזק בתומתך ואל תיטוש ותחליף כוח ותתחזק.
(ד) אל כל משא כלכל לבך וקבל ברצון כל רעה.
(ה) כי הזהב באש יבחן וידידי אל בכור העני.
(ו) גל אל יי דרכך ובטח עליו והוא יעשה.
(ז) יראי יי הוחילו לחסדו ואל תמושו פן תיפלו.
(ח) דומו ליי והתחוללו לו כי יש שכר לפעולתכם.
(ט) יראי יי חכו לתשועתו ותפיקו חסד ורחמים וחיי עולם.
(י) שאלו נא לדור ראשון והתבוננו מי הוא בוטח אבד.
(יא) מי החזיק ביראתו וימוט מי קרא אליו ונעזב.
(יב) כי אל רחום וחנון יי נושא עוון ופשע ומכל צרה יפלט.
(יג) אוי לרפא לב לא אומץ בו אוי לרפא יד ולמרע פוסח על שתי סעיפים.
(יד) אוי ללב נמס אין אמון בו כי רחם לא ירחם.
(טו) אוי ללא מחזיק בתומתו כי מה יעשה ליום פקודה.
(טז) יראי יי יאמינו בדבריו ואוהביו יצרו עדותיו.
(יז) יראי יי יבקשו רצונו ויודעיו ישתעשעו בתורתו.
(יח) יראי יי יכינו לבבם, יכניעו רוחם ויאמרו.
(יט) טוב לנפול ביד יי מנפול בידי אדם כי רוב רחמיו כרוב גדלו.
פשיטתא (התרגום העתיק לארמית-סורית)
[עריכה]ע"פ מהדורת בן זאב
[עריכה]
(א) ברי אן קרבת לדחלתא דאלהא, אשלמה נפשך לכל נסיונין:
(ב) אתדבק בה ולא תרפיה, מטל דתתחכם באורחתך:
(ג) כל דאתא עליך קבל, ובמרעא ובמכסנותא אגר רוחך:
(ד) הימן באלהא והו נהוא לך עדורא, סבר בה והו נתרוץ אורחתך:
(ה) מטל דבנורא מתבקא דהבא, ובר אנשא בכורא דמסכנותא:
(ו) דחלוהי דמריא סברו לטובה, ולא תשתוחרון דלמא תפלון:
(ז) דחלוהי דמריא הימנו בה, דעקתא
פסוקים
[עריכה]א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח •