בן סירא לא
פרקי ספר בן סירא: א · (במהד' המבוארת) · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא
הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו
מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)
[עריכה]
(א) שֹׁקֵד[1] עָשִׁיר יִמְחֶה שְׁאֵרוֹ, דַּאֲגַת מִחְיָה תַּפְרִיעַ נוּמָה.
(ב) דַּאֲגַת מִחְיָה תַּפְרִיעַ נוּמָה, וּמַחֲלִי חָזָק תַּפְרִיעַ נוּמָה.
(ב*) רֵעַ נֶאֱמָן תָּנִיד חֶרְפָּה, וּמַסְתִּיר סוֹד אוֹהֵב כְּנָפֶשׁ.
(ג) עַמְלֵי עָשִׁיר לְקַבֵּץ הוֹן, וְאִם יָנוּחַ לְקַבֵּל תַּעֲנוּג.
(ד) יָגֵעַ עָנִי לַחֲסַר בֵּיתוֹ, וְאִם יָנוּחַ יִהְיֶה צָרִיךְ.
(*ד) עָמֵל עָנִי לַחֹסֶר כֹּחוֹ, וְאִם יָנוּחַ לֹא נֻחָה לוֹ.
(ה) רוֹדֵף חָרוּץ לֹא יִנָּקֶה, וְאוֹהֵב מְחִיר בּוֹ יִשְׂגֶּה.
(ו) רַבִּים הָיוּ חֲבוּלֵי זָהָב, וְהַבּוֹטֵחַ עַל פְּנִינִים.
(*ו) וְלֹא מָצְאוּ לְהִנָּצֵל מֵרָעָה, וְגַם לְהִוָּשֵׁעַ בְּיוֹם עֶבְרָה.
(ז) כִּי תְּקָלָה הוּא לֶאֱוִיל, וְכָל פּוֹתֶה יִוָּקֵשׁ בּוֹ.
(ח) אַשְׁרֵי אִישׁ נִמְצָא תָּמִים, וְיַחַר מָמוֹן לֹא נָלוּז.
(ט) מִי הוּא זֶה וְנַאַשְׁרֶנּוּ, כִּי הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת בְּעַמּוֹ.
(י) מִי הוּא זֶה שֶׁנִּדְבַּק בּוֹ, וְהָיָה לוֹ שָׁלוֹם, וְהָיָה לוֹ תִּפְאָרָה.
(*י) כִּי בְּרַבּוֹת שְׁלוֹם חַיָּיו, יִהְיֶה לְךָ לְתִפְאֶרֶת.
(י) מִי בֵּרְכוֹ וַיִּשְׁלָם בְּחַיָּיו, הוּא לְךָ לְתִפְאֶרֶת.
(*י) מִי יוּכַל לָסוּר וְלֹא סָר, וּלְהָרֵעַ רָעָה וְלֹא אָבָה.
(יא) עַל כֵּן חָזָק טוּבוֹ, וּתְהִלָּתוֹ יְסַפֵּר קָהָל.
מוּסַר לֶחֶם, וְיַיִן יַחְדָּו.
(יב) בְּנֵי אִם עַל שֻׁלְחָן גָּדוֹל, יָשַׁבְתָּ, אַל תִּפְתַּח עָלָיו גְּרֹנֶךָ.
(יג) אַל תֹּאמַר סְפֹק עָלָיו, זְכֹר כִּי רָעָה עַיִן רָעָה.
(יד) רַע עַיִן שׂוֹנֵא אֵל, וְרַע מִמֶּנּוּ לֹא בָּרָא.
(טז) כִּי זֶה מִפְּנֵי כָּל דָּבָר תָּזוּעַ עָיִן, וּמִפְּנִים דִּמְעָה תִדְמָע.
(יז) רַע מֵעַיִן לֹא חָלַק אֵל, עַל כֵּן מִפְּנֵי כֹל נָס לֵחֹה
(*יז) מָקוֹם יַבִּיט אַל תּוֹשִׁיט יָד, וְאַל תֵּחַד עִמּוֹ בְּטֶנֶא.
(יח) דֵּעָה רֵעֲךָ כְּנַפְשְׁךָ, וּבְכֹל שֶׁשָּׂנֵאתָ הִתְבּוֹנָן.
(יט) הָסֵב כְּאִישׁ אֲשֶׁר נִבְחַר, וְאַל תָּעֵט פֶּן תִּגָּעֵל.
(כ) דַּע שֶׁרֵעֲךָ אִישׁ כָּמוֹךָ, וֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁשָּׁם לְפָנֶיךָ.
(כא) חֲדַל רִאשׁוֹן בַּעֲבוּר מוּסָר, וְלֹא תִּהְיֶה גַּרְגְּרָן פֶּן תִּמָּאֵס.
(כב) וְגַם אִם בֵּין רַבִּים יָשַׁבְתָּ, לִפְנֵי רֵעַ אַל תּוֹשִׁיט יָד.
(כג) הֲלֹא דֵּי אֱנוֹשׁ נָבוֹן מִזְעָר, וְעַל יְצוּעָיו לֹא יַשִּׂיק.
(כד) מַכְאוֹב וּנְדֹד יְשֵׁנָה, וְצַעֵר וְתַשְׁנִיק, וּפְנֵי הֲפוּכוֹת עִם אִישׁ כְּסִיל.
(כה) שְׁנוֹת חַיִּים עַל קֶרֶב צוֹלַּל וְקָם בַּבֹּקֶר וְנַפְשׁוֹ אִתּוֹ.
(כו) שְׁנוֹת חַיִּים עִם אִישׁ נָבוֹן, יָלִין עַד בֹּקֶר וְנַפְשׁוֹ עִמּוֹ.
(כז) [וְאִם יַפְצִירוּ בְּךָ לֶאֱכֹל, סוּר מִן הֵסֵבָּה] וְתִמְצָא נַחַת.
(כח) בְּכָל מַעֲשֶׂיךָ הֱיֵה צָנוּעַ, וְכָל אָסוֹן לֹא יִגַּע בָּךְ.
(כט) וְגַם אִם נֶאֱנַסְתָּהּ, בַּמַּטְעַמִּים קַוֵּה קַוֵּה וְיָנוּחַ לְךָ.
(ל) שְׁמַע בְּנִי וְאַל תָּבוֹז לִי, וּבְאַחֲרִית תַּשִּׂיג אֲמָרָי.
(לא) שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי, וְאַל תַּלְעִיז עָלַי, וּבְאַחֲרִית תִּמְצָא דְּבָרַי.
(לב) טוֹב עַל לֶחֶם תְּבָרֵךְ שָׂפָה, עֵדוּת טוּבוֹ נֶאֱמָנָה.
(לג) רַע עַל לֶחֶם יִרְגַּז בַּשַּׁעַר, רָעַת רוֹעוֹ נֶאֱמָנָה.
(לד) וְגַם עַל הַיַּיִן אַל תִּתְגַּבֵּר, כִּי רַבִּים הִכְשִׁיל תִּירוֹשׁ.
(לה) כּוּר בּוֹחֵן מַעֲשֶׂה לוֹטֵשׁ, כֵּן הַיַּיִן לְמַצּוּת לֵצִים.
(לוֹ) נָבוֹן בּוֹחֵן מַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה, כֵּן שָׂכָר לָרִיב לַצִּים.
(לז) לְמִי הַיַּיִן חַיִּים? לֶאֱנוֹשׁ אִם יַשְׁתֶּנּוּ בְּמַתְּכוּנְתּוֹ.
(לח) מָה חַיִּים חֲסַר הַיַּיִן, שֶׁהוּא מֵרֵאשִׁית לְשִׂמְחָה נוֹצָר.
(לט) שִׂמְחַת לֵב וְשָׂשׂוֹן וְעִדּוּן, יַיִן נִשְׁתֶּה בְּעִתּוֹ וְרָאִי.
(מ) חַיֵּי מָה לַחֲסַר תִּירוֹשׁ, וְהוּא לַגִּיל נֶחֱלַק מֵרֹאשׁ.
(מא) כְּאֵב רֹאשׁ לַעֲנָה וְקָלוֹן, יַיִן נִשְׁתֶּה בְּתַחֲרָה וָכָעַס.
(מב) מַרְבֶּה חֶמֶר לַכְּסִיל מוֹקֵשׁ, מֵחַסֵּר כֹּחַ וּמַסְפִּיק פָּצַע.
(מה) בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן אַל תּוֹכַח רֵעַ, [וְאַל תְּבוֹזֵהוּ בְּשִׂמְחָתוֹ.
(מו) דָּבָר חֶרְפָּה אַל [תֹּאמַר לוֹ, וְלֹא תִּנָּצֶה] אִתּוֹ לְעֵינֵי בְּנֵי אָדָם.
- ^ נ"א: שֹׂקֵר
תרגום בן זאב
[עריכה]דאגה מדאיבה דאגת עשר והדאגה תגיד שנה
דאגת הון תרחיק תנומה וחלי רעה תפרד שנה
עמל עשיר לצבור הון לעת ינוח יאכל טובו
עמל דל לכדי מחסורו וגם בנוחו לא ישיג נחת
כל ימי עני רעים וגם לילותיו עמל ומכאוב
בשפל גגים גגו ובמרום הרים כרמו
ממטר גגים לגגו ומעפר כרמו לכרמים
כי ירעב יחסר לחמו וישבע ישחית מעיו
כל ימיו בלא סדרים פעם מחסור ופעם מותר
אוהב כסף לא יזכה ורודף אחרי בצע חושך מיושר
רבים השגו חיל ובטחו בו ולא פדם ברעה ובקצם לא הצילם
כי הון מכשול לאויל ושונה בו יוקש
אשרי עשיר נקי כפים ואחרי בצעו עיניו לא הלכו
מי זה האיש ונהללנו כי פלא עשה בעמיו
מי נסה בהון וישלם ועשה לו שם תהלה
מי זה מצא ידו לעשוק ולא עשק לעול רעהו ולא עול
טובו יחיל לבטח ותהלתו יתנו בקהל
בני כי תשב ללחם עם עשיר לא תפער לועך בלי חק
אל תאמר לא יספק לי כי רע עין שנא יי
אין רע מרע עין על כן כל דבר תדמע ומפניו תרדנה דמעות
אל תושיט ידך בכל אשר תראה ואל תתרוצץ ברעך בקערה ולא תחטוף חלקך ביד
שים אית רעך כאותך והתבונן בכל אשר תעשה
אכול מאשר הושפ לפניך כאיש מוסר ולא תהיה זולל פן תשנא
השכם אסוף ידך בתחלה מן הקערה ובשבת גדולים אל תהי ידך בה בראשונה
איש טעם יאכל במדה וישתה במשורה ישכב ושנתו ערבה עליו
מתוקה שנת אוכל במדה על משכבו ינוח בקר יקום ולבו טוב עליו
נדד שנה חלי בטן וקרס מעי לממלא בטנו בקר יקום ולבו בל עמו
ואם יפצירו בך לאכול סור מתוך המסבה וינוח לך
שמע בני ואל תבוז לקחי כי באחרית תתבונן בם
בכל מעשיך היה מהיר וחלי לא יקרב אליך יגע בחפצך אז תאיל
טוב עין יברך הלחם ומאת כל ישא תודה
אף ביין אל תתגבר כי בשכר רבים אבדו
כלי צורף בכור יודע ולב אדם כי מלא מסך
יין לאדם מים חיים אם במדה ישתה
מה חיי אדם באין יין כי הוא מראש למשוש נוצר
שמחת לב צהלת פנים שותה יין במדה
ריש וחסק דעת וכשל כח מהלומות ופצעים לסובא
במשתה היין לא תוכח רעך ולא תפריענו בשמחתו
לא תגלה מומיו ואל תנצח באיש והוא לבוש אדום
גם סוד משחקים אל תפר פן תסכן בם
פסוקים
[עריכה]א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא •