ויקיטקסט:בן סירא

ספר בן סירא מיוחד מבין הספרים החיצונים בשני דברים:

בכך שהוא מובא בספרות חז"ל ואצל הראשונים בימי הביניים (שאף ניקדו את הגוף העברי של הספר והוסיפו בו טעמים),
ובכך שרוב המקור העברי ממנו התגלה בימינו.

מהדורת ויקיטקסט לספר בן סירא מיועד להכיל את ארבעת המרכיבים הבאים:

את המקור העברי מכתבי יד;
ואת המהדורות שנעשו על בסיס המקור העברי;
את תרגומים לעברית שנעשו עוד לפני שנתגלה המקור העברי, על בסיס תרגום השבעים (יוונית) והפשיטתא (התרגום לארמית-סורית);
ואת הפשיטתא עצמה באותיות עבריות, כפי שכבר נדפסה בחלק מהמהדורות העבריות (בשלמותה או באופן חלקי).

מהדורות על בסיס המקור העברי מכתבי יד

מהדורות דוד כהנא

מהדורת דוד כהנא נדפסה בשנת 1912, המהדורה הראשונה בעברית שמציגה את הספר כולו על בסיס המקור העברי מכתבי היד שנגלו בגניזה הקהירית. דוד כהנא היה חוקר ידוע בזמנו, והוא ביסס את מהדורתו על הפרסומים של המקור העברי מכתבי היד בידיהם של ש"ז שכטר ואחרים; על עיון בתצלומי כתבי היד שקרא מחדש בעצמו; ועל השוואה מחדש לתרגומים העתיקים ליוונית ולארמית-סורית. מהדורתו מנוקדת ונוחה, והיא מתאימה ברוב המכריע של הטקסט למסקנות המחקר עד ימינו.

התרגום לעברית לחלקים החסרים בכתבי היד: בפירושו של כהנא לפסוק הראשון בבן סירא, הוא כתב: "שתי הפרשות הראשונות ופסוקים אחדים מפרשה ג', לא נמצאו בגוף העברי; כדי למלאות את החסר, נעתקו הפרשות האלה לשפת עבר מן ת"י [=תרגום יווני] ות"ס [=תרגום סורי], על ידי החכם ד"ר קאמענעצקי, ואנכי מצאתי לבאר אותן בקצור."

במהדורת ויקיטקסט אנו מציגים את הטקסט המנוקד במהדורת דוד כהנא כפי שהדפיס אותו, עם כמה שינויים קלים כדלהלן:

כהנא הציג את הצלעים המקבילים בכל פסוק בשני טורים. אנו מפרידים בין הצלעים בצורה פשוטה על ידי פסיק. צורה זו מקילה הרבה על עריכתו והגהתו של הטקסט, וגם על קריאתו הרצופה.
פסוק מסתיים בנקודותיים במהדורתו של כהנא; כאן נסיים פסוק בנקודה פשוטה, כמו בתנ"ך המנוקד (בלי טעמי המקרא) בוויקיטקסט.
לפעמים שם כהנא את הטקסט המשוחזר שאינו מופיע בכתבי היד בסוגריים מרובעים [], אבל הוא לא היה עקבי בכך. אנו נסמן את זה באופן עקבי (לכל פסוק או חלק משמעותי מפסוק שאינו קיים בכתבי היד) ע"י סוגריים מרובעים, כדי שהקורא ידע תמיד ומיד אם הוא קורא טקסט שמופיע בכתבי היד או את שחזורו של המהדיר.
כאשר חוקרים אחרים קראו את כתב היד בצורה קצת שונה מכהנא, או כאשר בכתב יד אחר מופיעה גירסה אחרת לפסוק, נציין זאת בדף העריכה לטובת הלומדים המעמיקים ע"י השימוש בתבנית:נוסח. אבל המגמה העיקרית להביא את הספר כפי שהציג אותו דוד כהנא, וכך הוא יופיע על המסך לקורא הרגיל שאינו פותח את דף העריכה.

עוד פרטים:

מספרי הפסוקים בפרקי מהדורת כהנא אינם רצופים כל הזמן, בגלל שהמקור העברי אינו תמיד מתאים לסדר הפסוקים בתרגום היווני (שמספרי הפרקים והפסוקים נעשו על פיו). לכן אנחנו נשאיר את המספרים הלא-תמיד רצופים כפי שהציג אותם כהנא, כדי להקל על השוואת הטקסט העברי לתרגומים בשפות אחרות.
יש כמה מקומות בטקסט שבהם נשמרו חלוקה עתיקה לפרשות על פי העניין, הן על ידי כותרות שמופיעות במקור העברי ו/או בתרגום היווני, והן על ידי רווחים שמופיעים בכתבי היד העבריים. כהנא דן בחלוקה הזאת במבוא שלו, אבל לא הציג את כולן במהדורתו. לכן ציון של התחלת פרשה שאינו מופיע במהדורתו יוצג בסוגריים מרובעים.
שם ה' מובא במהדורת ויקיטקסט כפי שנדפס במהדורת כהנא, וכן לשאר התרגומים והמהדורות של ספר בן סירא: כל אחד כפי שהוא נדפס באותה מהדורה.

עוד היד נטויה להביא בוויקיטקסט גם את פירושו הקצר של דוד כהנא, באופן שאינו מפריע לקריאה הרצופה של הפסוקים.

מהדורת אברהם כהנא

בתוך סדרתו "הספרים החיצונים" (1937). משוחרר לרשות הרבים מאז שנת 2016, וניתן להוסיף אותו לויקיטקסט.

מהדורת מ. צ. סגל

"ספר בן-סירא השלם" (1953).

מהדורת הרטום

בתוך סדרתו "הספרים החיצונים" (1965-69).

תרגומים לעברית מתרגום השבעים (יוונית) ומהפשיטתא (ארמית-סורית)

המגמה להוסיף כמה שיותר תרגומים לעברית שנעשו על פי תרגום השבעים והפשיטתא. עדיפות ראשונה תהיה לפרקים שבהם לא נשתמר המקור העברי, כגון פרקים א', ב', ותחילת פרק ג'. בין התרגומים הישנים:

תרגום בן זאב (1814)

מהדורה מנוקדת ויפה, שכוללת גם את הפשיטתא באותיות עבריות וגם תרגום לגרמנית באותיות עבריות. מהדורה מאוחרת הדפיסה שוב את התרגום לעברית המנוקדת יחד עם תרגום לספרדית (!) באותיות עבריות.

כאן נחליף את סימן האתנחתא בטקסט המודפס בפסיק פשוט, וגם נוסיף פסיק בעצמנו במקומות בודדים שבן זאב לא העיר בהם. את הפסוקים נציג לפי שורות.

תרגום פרנקל (1830)

מהדורה מנוקדת ויפה מתוך סדרתו "כתובים אחרונים", נדפס לראשונה בשנת תק"ץ (1830). מהדורת תרכ"ג (1863) הרבה יותר משוכללת.

כאן נוסיף סימן של פסיק להבדיל את הצלעות המקבילים בפסוקים, ונציג את הפסוקים עצמם לפי שורות. איפה שפרנקל סימן פיסקה חדשה אנחנו

תרגום יהושע העשיל בן שמואל מדוקלא (1842)

מהדורה בלתי-מנוקדת על ידי יהושע העשיל בן שמואל מדוקלא, התרגום מגרמנית (!).

הפשיטתא (התרגום לארמית-סורית)

נביא את הפשיטתא באותיות עבריות לנוחותו של הקורא והלומד העברי. כך היא נדפסה כבר במלואה במהדורתו של בן-זאב, וכרגע מהווה מהדורה זו המקור הנוח ביותר בשביל ויקיטקסט.