בן סירא ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרקי ספר בן סירא: א · (במהד' המבוארת) · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא


הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו

<< · בן סירא · ה · >>

מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)[עריכה]

ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק ה'.

(א) אַל תִּשָּׁעֵן עַל חֵילֶךָ, וְאַל תֹּאמַר יֵשׁ לְאֵל יָדִי.

(ב) אַל תִּשָּׁעֵן עַל כֹּחֶךָ, לָלֶכֶת אַחַר תַּאֲוַת נַפְשֶׁךָ.

(ג) אַל תֵּלֵךְ אַחֲרֵי לִבְּךָ וְעֵינֵיךָ, לָלֶכֶת בַּחֲמוּדוֹת רָעָה.

(ד) אַל תֹּאמַר מִי יוּכַל כֹּחוֹ, כִּי יְהֹוָה מְבַקֵּשׁ נִרְדָּפִים.

(ה) אַל תֹּאמַר חָטָאתִי, וְמַה יֵעָשֶה לִי – מְאוּמָה, כִּי אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם הוּא.

(ו) אַל תֹּאמַר רַחוּם יהוה, וְכָל עֲוֹנוֹתַי יִמְחֶה.

(ז) אֶל סְלִיחָה אַל תִּבְטָח, לְהוֹסִיף עָוֹן עַל עָוֹן.

(ח) וְאָמַרְתָּ רַחֲמָיו רַבִּים, לְרֹב עֲוֹנוֹתַי יִסְלָח.

(ט) כִּי רַחֲמִים וְאַף עִמּוֹ, וְאֶל רְשָעִים יָנוּחַ רָגְזוֹ.

(י) אַל תְּאַחֵר לָשׁוּב אֵלָיו, וְאַל תִּתְעַבֵּר מִיּוֹם אֶל יוֹם.

(יא) כִּי פִתאוֹם יֵצֵא זַעְמוֹ, וּבְעֵת נָקָם תִּסָּפֶה.

(יב) אַל תִּבְטַח עַל נִכְסֵי שֶׁקֶר, כִּי לֹא יוֹעִילוּ בְּיוֹם עֶבְרָה.

(יג) אַל תִּהְיֶה זוֹרֶה לְכָל רוּחַ, וּפוֹנֶה דֶרֶך שִׁבֹּלֶת.

(יד) הֱיֶה סָמוּךְ עַל דַּעְתֶּךָ, וְאֶחָד יְהִי דְבָרֶךָ.

(טו) הֱיֶה מְמַהֵר לְהַאֲזִין, וּבְאֶרֶךְ רוּחַ הָשֵׁב פִּתְגָּם.

(טז) אִם יֵשׁ אִתְּךָ עֲנֵה רֵעֶךָ, וְאִם אַיִן יָדְךָ עַל פִּיךָ.

(יז) כָּבוֹד וְקָלוֹן בְּיַד בּוֹטֵא, וּלְשׁוֹן אָדָם מַפַּלְתּוֹ.

(יח) אַל תִּקָּרֵא בַּעַל שְׁתַּיִם, וּבִלְשׁוֹנְךָ אַל תְּרַגֵּל רֵעַ.

(יט) כִּי עַל גַּנָּב נִבְרְאָה בֹשֶׁת חֶרְפָּה, רֵעֵהוּ – בַּעַל שְׁתַּיִם.

(כ) מְעַט וְהַרְבֵּה אַל תַּשְׁחֵת, וְתַחַת אוֹהֵב אַל תְּהִי שׂוֹנֵא.

תרגום בן זאב[עריכה]

אל תתגר באיש תקיף ממך פן תפול בידו

אל תתגר עם בעל הון פן ישאך משקלו

כי הכסף יסית רבים גם לב שרים יטה

אל תתגר באיש מרון פן תרבה עצים לגחלתו

אל תשחק באיש נקלה פן יבזוך אנשי יקר

לשב מחטאיו אל תזכיר אונו זכור כי כלנו חטאים

על יש זקן בל תלעג זכור כי גם אתה תזקן

על מות שונאך בל יגל לבך זכור כי כלנו מתים

לא תעזוב דברי חכמים כי מהם תאלף חכמה

אל יקל בעיניך כל שיחתם כי בם תקנה דעת להתייצב גם גדולים

אל תבוז לדברי זקנים אשר שמעו מאבותם

כי מהם תשא לקח לתת מענה דעת בעתו

אל תגרה עם בעל אף פן תכוה בחמת אפו

אל תתחרה באיש מתעלל כי צודה הוא לדברי פיך

באיש תקיף ממך לא תשה כסף ואם נשים בו יהי אובד בעיניך

בעד איש תקיף ממך לא תערוב ואם ערבת שלם תשלם

עם שופט אל תדין כי לו המשפט אל אשר יחפוץ יטנו

עם אדם פרא לא תלך בדרך פן תרבה רעתך כי ברוח תאנתו הולך הוא ואתה באולתו תאבד

באיש חמה בל תריב ובמקום ציה לא תלוה לו

כי בשט בנפש דמך בעיניו ובאשר אין מושיע יקטלך

עם פתי אל תמתיק סוד כי לא ידע לכסותו

לא תגלה לבך לכל אדם פן יטיל עליך תגמולו

פסוקים[עריכה]

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז