בן סירא מד
פרקי ספר בן סירא: א · (במהד' המבוארת) · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא
הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו
מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)
[עריכה]((א) אֲהַלְּלָהּ נָא אַנְשֵׁי חֶסֶד, אֲבוֹתֵינוּ בְּדֹרֹתָם.
(ב) רַב כָּבוֹד חָלַק עֶלְיוֹן, וְגָדְלוּ מִיְּמוֹת עוֹלָם.
(ג) דּוֹרִי אֶרֶץ בְּמַלְכוּתָם, וְאַנְשֵׁי שֵׁם בִּגְבוּרָתָם.
(*ג) הַיּוֹעֲצִים בִּתְבוּנָתָם, וְחוֹזֵי כֹּל בִּנְבוּאָתָם.
(ד) שָׂרֵי גּוֹיִם בִּמְזִמָּתָם, וְרוֹזְנִים בְּמֶחְקְרוֹתָם.
(*ד) חַכְמֵי שִׂיחַ בְּסִפְרָתָם, וּמוֹשְׁלִים בִּמִשְׁמְּרוֹתָם.
(ה) חוֹקְרֵי מִזְמוֹר עַל חֹק, נוֹשְׂאֵי מָשָׁל בִּכְתָב.
(ו) אַנְשֵׁי חַיִל וְסוֹמְכֵי כֹּחַ, וְשׁוֹקְטִים עַל מְכוֹנָתָם.
(ז) כָּל אֵלֶּה בְּדוֹרָם, וּמִימֵיהֶם תִּפְאַרְתָּם.
(ח) יֵשׁ מֵהֶם הִנִּיחוּ שָׁם, לְהִשְׁתַּעֲנוֹת בְּנַחֲלָתָם.
(ט) וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר אֵין לוֹ זֵכֶר, וַיִשְׁבְּתוּ כַּאֲשֶׁר שָׁבְתוּ.
(י) כַּאֲשֶׁר לֹא הָיוּ הָיוּ, וּבְנֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם.
(יא) וְאוּלָם אֵלֶּה אַנְשֵׁי חֶסֶד, וְתִקְוָתָם לֹא תִשְׁבֹּת.
(יב) עִם זַרְעָם נֶאֱמָן טוּבָם, וְנַחֲלָתָם לִבְנֵי בְּנֵיהֶם.
(יג) עַד עוֹלָם יַעֲמֹד זִכְרָם, וְצִדְקָתָם לֹא תִּשְׁכַּח.
(יד) גְּוִיָּתָם בְּשָׁלוֹם נֶאֶסְפוּ, וּשְׁמָם חַי לְדוֹר וָדוֹר.
(טו) חָכְמָתָם תְּשַׁנֶּה עֵדָה, וּתְהִלָּתָם יְסַפֵּר קָהָל.
(טז) חֲנוֹךְ נִמְצָא תָּמִים, וְהִתְהַלֵּךְ עִם יהוה, וְנִלְקַח, אוֹת דַּעַת לְדוֹר וָדוֹר.
(יז) נֹחַ צַדִּיק נִמְצָא תָּמִים, לְעֵת כַּלָּה הָיָה תַּחְלִיף.
(*יז) בַּעֲבוּרוֹ הָיָה שְׁאֵרִית, וּבִבְרִיתוֹ חָדַל מַבּוּל.
(יח) בְּאוֹת עוֹלָם נִכְרָת עִמּוֹ, לְבִלְתִּי הַשְׁחִית כָּל בָּשָׂר.
(יט) אַבְרָהָם אַב הֲמוֹן גּוֹיִם, לֹא נִתַּן בִּכְבוֹדוֹ מוּם.
(כ) אֲשֶׁר שָׁמַר מִצְוֹת עֶלְיוֹן, וּבָא בִּבְרִית עִמּוֹ.
(*כ) בִּבְשָׂרוֹ כָּרַת לוֹ חֹק, וּבְנִסּוּי נִמְצָא נֶאֱמָן.
(כא) עַל כֵּן בִּשְׁבוּעָה הֵקִים לוֹ, לְבָרֵךְ בְּזַרְעוֹ גּוֹיִם.
(*כא) לְהַנְחִילָם מִיָם עַד יָם, וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ.
(כב) וְגַם לְיִצְחָק הֵקִים בֵּן, בַּעֲבוּר אַבְרָהָם אָבִיו.
(*כב) בְּרִית כָּל רִאשׁוֹן נַתְיוּ, וּבְרָכָה נָחָה עַל רֹאשׁ יִשְׂרָאֵל.
(כג) וִיכוֹנְנֵהוּ בִּבְרָכָה,, וְיִתֵּן לוֹ נַחֲלָתוֹ.
(*כג) וְיַצִּיבֵהוּ לִשְׁבָטִים, לְחֵלֶק שְׁנֵים עָשָׂר.
(כד) וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ אִישׁ, מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי כָּל חָי.
תרגום בן זאב (=פרק מ"ג)
[עריכה](א) השמים רמים מה נשגבו כגזרת הספיר לטהר.
(ב) זהר השמש גדלו יבשר הוד אורו יגיה תבל.
(ג) ייבש ארץ בצהרים ולפני חמו מי יעמוד.
(ד) כתנור בוער מאש צורף כפלים ילהט שמש הרים.
(ה) יפיק קיטור לוהט ובנגה חציו יעור עין.
(ו) גדול ורב כח עשהו וברוח פיו ירוץ ארח.
(ז) וירח עשה למועדים עתות מחליפות יודיע.
(ח) אותות וזמנים בו ימנו ואור ימעט וירבה בחדש.
(ט) כוכבים יזהירו הרקיע גדודים אין מספר יעדו מרום.
(י) על משמרתם יעמודו ותפקידם לא יעבורון.
(יא) מה אדירים שחקים האלה מה רמו גבהם לאין חקר.
(יב) שור מה מראה הקשת בענן מה נפלאו צבעיו לעין.
(יג) הפותח אוצרו עבים ימהרו כעף על כנפי רוח.
(יד) המביט לארץ ותעשן וישם ערפל חתלתה.
(טו) הצורר מים בשמלה ויצו עליהם לרדת ארצה.
(טז) בעזו יצבור הררי ענן וברקי זעם למשפט ישלח.
(יז) מרעם ורוח מסעה וסער תנוט ארץ והרים ירגזון.
(יח) יפיץ שלג כצמר וישם מים כעין הבדלח.
(יט) המזרה כפור כמלח ומשליך קרחו כפתים
(כ) ישב רוח מצפון וישם מים כעין הבדלח
(כא) יקפיא כנד אגם ונחל ויעטו מעיל קרח כשריון.
(כב) יהפוך רוח מים ימסה קרח ושלג.
(כג) רטפש השרון מטל ותחדש פני האדמה.
(כד) ירטיב צחיח הארץ שיח ונטע יחליפו כח.
(כה) השם חק וגבול לים ויטע איים בתוכו.
(כו) ישקיט כגערתו גליו וכל משברי ים יפצץ.
(כז) יורדי הים באניות המה נפלאותיו יספרו.
(כח) שם יראו גדולים מעשיו התנינים ודגי הים.
(כט) מה אדיר מעשיך יי ברוחך למחז חפצם ילכו.
(ל) מי יעצר כח להגיד פעליך ולבשר נפלאותיך מי יוכל.
(לא) ואם עצמנו לספר כדק מחל וכמר מים.
(לב) מי ראהו כי יגיד גדלו ומי השיגו כי יחוה ערכו.
(לג) אפס קצה ראינו ומעט מזעיר ידענו.
(לד) תכלית תהלתך אל אתה הוא הכל.
(לה) מי חכם ויבן זאת נבון וידענה.
(לו) יי עושה כל ליראיו יתן חכמה.
(לז) איש כלבבו ישכיל ואדם כשכלו יתבונן כי רב ממך לא בקש.
(לח) משכילים ישכילו בם ובוערים ישעו עיניהם.
(לט) ואני יהושע בן סירא מילידי ירושלים חכמה מלבי הוצאתי.
(מ) משלי חכמים וחידותם כתבתי בספר להורותם.
(מא) אשרי הגבר יהגה בם ישכיל ויעשה אותם.
(מב) כי עושה אלה אשריו ואור יי יאיר על נתיבתו.
פסוקים
[עריכה]א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג •