בן סירא מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקי ספר בן סירא: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא


הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו

<< · בן סירא · מד · >>

מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)[עריכה]

ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק מ"ד.

(א) אהללה נא אנשי חסד, אבותינו בדורותם.

(ב) רב כבוד חלק עליון, וגדלו מימות עולם.

(ג) דורי ארץ במלכותם, ואנשי שם בגבורתם.

(*ג) היועצים בתבונתם, וחוזי כל בנבואתם.

(ד) שרי גוים במזמתם, ורוזנים במחקרותם.

(*ד) חכמי שיח בספרתם, ומושלים במשמרותם.

(ה) חוקרי מזמור על חוק, נושאי משל בכתב.

(ו) אנשי חיל וסמכי כח, ושוקטים על מכונתם.

(ז) כל אלה בדורם, ומימיהם תפארתם.

(ח) יש מהם הניחו שם, להשתענות בנחלתם.

(ט) ויש מהם אשר אין לו זכר, וישבתו כאשר שבתו.

(י) כאשר לא היו היו, ובניהם מאחריהם.

(יא) וולם אלה אנשי חסד, ותקותם לא תשבת.

(יב) עם זרעם נאמן טובם, ונחלתם לבני בניהם.

(יג) עד עולם יעמד זכרם, וצדקתם לא תשכח.

(יד) גויתם בשלום נאספו, ושמם חי לדור ודור.

(טו) חכמתם תשנה עדה, ותהלתם יספר קהל.

(טז) חנוך נמצא תמים, והתהלך עם יהוה, ונלקח, אות דעת לדור ודור.

(יז) נח צדיק נמצא תמים, לעת כלה היה תחליף.

(*יז) בעבורו היה שארית, ובבריתו חדל מבול.

(יח) באות עולם נכרת עמו, לבלתי השחית כל בשר.

(יט) אברהם אב המון גוים, לא נתן בכבודו מום.

(כ) אשר שמר מצות עליון, ובא בברית עמו.

(*כ) בבשרו כרת לו חק, ובניסוי נמצא נאמן.

(כא) על כן בשבועה הקים לו, לברך בזרעו גוים.

(*כא) להנחילם מים עד ים, ומנהר עד אפסי ארץ.

(כב) וגם ליצחק הקים בן, בעבור אברהם אביו.

(*כב) ברית כל ראשון נתיו, וברכה נחה על ראש ישראל.

(כג) ויכוננהו בברכה, ויתן לו נחלתו.

(*כג) ויציבהו לשבטים, לחלק שנים עשר.

(כד) ויוצא ממנו איש, מוצא חן בעיני כל חי.

תרגום בן זאב (=פרק מ"ג)[עריכה]

ספר בן סירה בתרגומו של יהודה ליב בן זאב (וינה, תקע"ד), פרק מ"ד.

(א) השמים רמים מה נשגבו כגזרת הספיר לטהר.

(ב) זהר השמש גדלו יבשר הוד אורו יגיה תבל.

(ג) ייבש ארץ בצהרים ולפני חמו מי יעמוד.

(ד) כתנור בוער מאש צורף כפלים ילהט שמש הרים.

(ה) יפיק קיטור לוהט ובנגה חציו יעור עין.

(ו) גדול ורב כח עשהו וברוח פיו ירוץ ארח.

(ז) וירח עשה למועדים עתות מחליפות יודיע.

(ח) אותות וזמנים בו ימנו ואור ימעט וירבה בחדש.

(ט) כוכבים יזהירו הרקיע גדודים אין מספר יעדו מרום.

(י) על משמרתם יעמודו ותפקידם לא יעבורון.

(יא) מה אדירים שחקים האלה מה רמו גבהם לאין חקר.

(יב) שור מה מראה הקשת בענן מה נפלאו צבעיו לעין.

(יג) הפותח אוצרו עבים ימהרו כעף על כנפי רוח.

(יד) המביט לארץ ותעשן וישם ערפל חתלתה.

(טו) הצורר מים בשמלה ויצו עליהם לרדת ארצה.

(טז) בעזו יצבור הררי ענן וברקי זעם למשפט ישלח.

(יז) מרעם ורוח מסעה וסער תנוט ארץ והרים ירגזון.

(יח) יפיץ שלג כצמר וישם מים כעין הבדלח.

[...]

(כא) יקפיא כנד אגם ונחל ויעטו מעיל קרח כשריון.

(כב) יהפוך רוח מים ימסה קרח ושלג.

(כג) רטפש השרון מטל ותחדש פני האדמה.

(כד) ירטיב צחיח הארץ שיח ונטע יחליפו כח.

(כה) השם חק וגבול לים ויטע איים בתוכו.

(כו) ישקיט כגערתו גליו וכל משברי ים יפצץ.

(כז) יורדי הים באניות המה נפלאותיו יספרו.

(כח) שם יראו גדולים מעשיו התנינים ודגי הים.

(כט) מה אדיר מעשיך יי ברוחך למחז חפצם ילכו.

(ל) מי יעצר כח להגיד פעליך ולבשר נפלאותיך מי יוכל.

(לא) ואם עצמנו לספר כדק מחל וכמר מים.

(לב) מי ראהו כי יגיד גדלו ומי השיגו כי יחוה ערכו.

(לג) אפס קצה ראינו ומעט מזעיר ידענו.

(לד) תכלית תהלתך אל אתה הוא הכל.

(לה) מי חכם ויבן זאת נבון וידענה.

(לו) יי עושה כל ליראיו יתן חכמה.

(לז) איש כלבבו ישכיל ואדם כשכלו יתבונן כי רב ממך לא בקש.

(לח) משכילים ישכילו בם ובוערים ישעו עיניהם.

(לט) ואני יהושע בן סירא מילידי ירושלים חכמה מלבי הוצאתי.

(מ) משלי חכמים וחידותם כתבתי בספר להורותם.

(מא) אשרי הגבר יהגה בם ישכיל ויעשה אותם.

(מב) כי עושה אלה אשריו ואור יי יאיר על נתיבתו.