בן סירא לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרקי ספר בן סירא: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא


הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו

<< · בן סירא · לח · >>

מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)[עריכה]

ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק לח.

(א) רעי רופא לפני צרכו, כי עם אותו חלק אל.

(ב) מאת אל יחכם רופא, ומאת מלך ישא משאות.

(ג) דעת רופא תרים קרנו, ולפני נדיבים יתיצב.

(ד) אל מארץ מצוציא תרופות, וגבר מבין אל ימאס בם.

(ה) הלא בעץ המתיקו מים, בעבור להודיע כל אנוש כחו.

(ו) ויתן לאנוש בינה, להתפאר בגבורתו.

(ז) בהם רופא יניח מכאוב, וכן רוקח עושה מרקחת.

(ח) למען לא ישבות מעשהו, ותושיה מבני אדם.

(ט) בני בחולי על תתעבר, התפלל אל אל כי הוא ירפא.

(י) נום מעול ומהכר פנים, ומכל פשעים טהר לב.

(יא) הגש ניחוח אזכרה, ודשן ערוך בכנפי הוניך.

(יב) וגם לרופא תן מקום, ולא ימוש כי גם בו צורך.

(יג) כי יש עתם אשר בידו מצלחת, כי גם הוא אל אל יעתיר.

(יד) אשר יצלח לו פשרה, ורפאות למען מחיה.

(טו) אשר חואט לפני עושהו, יתנכר לפני רופא.

(טז) בני על המת הזיב דמעה, התמרר וגהה קינה.

(יז) כמשפטו אסוף שארו, ואל תתעלם בגויעתו.

(*יז) המר בני והתם מספד, ושית אבלו כיוצא בו.

(**יז) יום ושנים בעבור דמעה, הנחם בעבור עון.

(יח) מדין יוצא אסון, כן רע לבב יכלה עצבה.

(יט) אל תשים אליו לב עוד, פרע זכרו וזכור אחרית.

(כ) זכור חקו כי הוא חקך, לו אתמול ולך היום.

(כא) אל תזכרנו כי אין לו תקוה, מה תועיל ולך תרע.

(כב) מושבת מתו שבת זכרו, והנחם עם צאת נפשו.


{רווח גדול במקור}


(כג) חכמת סופר תרבה חכמה, וחסר עסק הוא יתחכם.

(כד) מה יתחכם תומך מלמד, ומתפאר בחתנית מסעיר.

(כה) אלוף ינהג ישובב לשדד בשור, ושעיותיו עם בני בקר.

(כו) ושקידתו לכלות מרבק, לב ישית לשדד בתלמים.

(כז) אף עשה חרש וחשב, אשר לילה כיום יגיע.

תרגום בן זאב[עריכה]

כבד הרופא טרם יבקש לך כי מאל הוא

יי יתן לרופא חכמה ומשאת מאת פני מלך יקח

חכמת הרופא תרוממנהו גדולים עליו יתפלאו

אלהים יצר סמים למרפא ונפש דעת לא תקוץ בם

הלא בעץ המתיק יי מים המרים למען הכר כחו

יי חונן לבני אדם כח מרפא בו נפלאותיו יהללו

עשבי מזור מארץ הצמיח בם ירפאו מכאובות

הרוקח ימלח אותם מעשה בלילה ומלאכתו לא תכלה

בני אל ירך לבך במחלתך העתר ליי וירפאך

עזוב עון והיטיבה דרך וטהר לבך מפשע

אז שלח לרופא וקראהו כי במלאכות יי יבוא אליך

כי יבקש ליי למען תצלח מעשהו לחיותך מחלי וגוך יחלים

החוטא לאלהים ביד הרופא ינתן ושם בלבו ימצא מזור

בני למת בכה תבכה והורד דמעות על מותו

אסוף גויתו כיקרו וקבר אותו לפי ערכו

ספוד וקננה עליו יום או יוםמים ככבודו ואחר תנחם

כי ברוב יגון מחלה ומספד מר יענה כח

אל תמגן למרודה לבך והסר תוגה מנפשך

כי אין משאול השב ולמה תאבד חייך בלא יומו

זכור כי אחריתך כאחריתו היום זה מחר אחר

לכן בנוחו גם זכרונו ינוח ובצאת נפשו השקט לבך

אל תבטח בהון אין מבטח בו כעוף השמים הוא פורח אנה ואנה

כדבורה עוקצת לאחד ולאחר תתן דבש כן הון האחד ישמח בו ואחר יעצב בו