בן סירא לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקי ספר בן סירא: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא


הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו

<< · בן סירא · לב · >>

מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)[עריכה]

ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק לב.

(א) [ראש נבחרת אל תתרומם, ובראש גדולים אל תשב].

(*א) היה להם כאחד מהם, דאג להם ואחר תסב, הכן מרכם ואחר תרבץ.

(ב) למען תשמח בכבודם, ועל מוסר תשא שכר.

(ג) מלל שב כי הוא לך, והצנא שכל ואל תמנע שיר.

(ד) במקום היין אל תשפוך שיח, ובלא מזמור מה תשפוך שיר, ובל עת מה תתחכם.

(*ד) כחותם על כיס זהב, שיר אל על משתה היין.

(ה) כזמן אודם על ניב זהב, משפט שיר על משתה היין.

(*ה) כרביד זהב ובו נפך וספיר, כך נאים דברים יפים, על משתה היין.

(ו) מלואות פז וחותם ברקת, קול מזמור על נועם תירוש.

(ז) דבר נער אם צריך אתה, בחזק פעמים ושלש אם ישאלך.

(ח) כל לאמר ומעט הרבה, ודמה ליודע ומחריש יחדו.

(ט) בין זקנים אל תתקומם, ושרים אל תרב לטרד.

(*ט) לִפְנֵי בָרָד יִנְצַח בָּרָק, וְלִפְנֵי דַכָּא יִנְצַח חֵן.

(י) לִפְנֵי בָרָד יִנְצַח בָּרָק, וְלִפְנֵי בוֹשׁ יִנְצַח חֵן.

(יא) בעת שלחן אל תרבה דברים, ואם עלה על לבך דבר.

(*יא) בעת מפקד אל תתאחר, פטר לביתך ושלם רצון.

(יב) ושלם רצון ביראת אל, ולא בחסר כל.

(יג) ועל כל אלה ברך עושך, המרוך מטובתו.

(*יג) דורש אל יקוה רצון, ומתלהלה יוקש בו.

(יד) דורש אל יקח מוסר, ומשחרהו ישיג מענה.

(*יד) דורש חפצי אל יקח לקח, ויענהו בתפלתו.

(טו) דורש תורה יפיקנה, ומתלהלה יוקש בו.

(טז) ירא יהוה יבין משפט, ותחבולום מנשף יוציא.

(*טז) יראי יהוה יבינו משפטו, ובחכמות רבות יוציאו מלבם.

(יז) איש חכם יטה תוכחות, ואחר צרכו ימשך נפתה.

(*יז) איש חכם לא יכסה כחמה, ולץ לא ישמר לשונו.

(יח) איש חכם לא יקח שחד, זד ולץ לא ישמור תורה.

(יט) איש חמס לא יקח שכל, וזד לץ לא יקח מצוה.

(*יט) בלא עצה אל תפעל דבר ואחר מעשיך אל תתקצף.

(כ) בדרך מוקשות אל תלך, ואל תתקל בנגף פעמים.

(כא) אל תבטח בדרך מחתף, ובאחריתך השמר.

(כב) אל תבטח בדרך רשעים, ובארחותיך הזהר.

(*כב) בכל דרכיך שמור נפשך, כי כל עושה אלה שומר מצוה.

(כג) בכל מעשיך שמור נפשך, כי עושה זה שומר מצוה.

(כד) נוצר תורה שומר נפשו, ובוטח ביהוה לא יבוש.


תרגום בן זאב[עריכה]

אם רב המסבה נשומות אל תתרומם ובראש גדולים לא תשב היה כאחד מהם

חושה על אודותם ועשה אשר נטל עליך או אז תשב

בכל עמלם תקן ועשה ובשמחתם תחד ועל פניהם תכבד

בין גדולים לא תתגדל ולזקנים ממך אל תבוז

בהועד העדה ישישים בראשם ידברו כי בם עצה ותושיה ולבם יחוה דעת

חדל פיך באין שומעים ולא תשים דברך כבסר

ערום יצפון חכמה ולפי חפצו יכין ארחותיו

דבר ישיש כי לך יאתה ימים בך ידברו

דבר נער לעת תבקש השב דבר בטוב טעם ודעת

רב הענין במעט דברים כמבין דבר ומחריש

לפני רעם ברק ולפני חן ענוה

לעת אכול אל תרבה דברים ולא תהיה ממאחרי שבת

השב רגליך הביתה ועשה חפץ לבך אך ביראת יי

ועל אלה ברך שם יי המשביעך מטובו

ירא יי ישמע מוסר והמטיב דרכו מישר ארחותיו

משחר דתו ימצא טוב והפותר אותה לפי חפצו תהי למוקש

משפטי יי נר לרגלי יראיו ומצעדיהם יכונו

רשע יסלף תורה ובפתרון מעקל יישר ארחותיו

משכיל דעת בל יבז ואם נעלמה ורשע נואש יאמר לבו בגובה אפו בל יחוש

נועץ לפני עשותו לא ינחם אחריו

משים משטר לדבריו בל יהגה טיח תפל

בארח כשל בל תלך ולא תגוף באבן בת שתים ראשים

בארח עול בל תבטח ובדרכך השמר מאד

בכל מעשיך דעה יי עושה זאת נוצר עדותיו

מאמין דת אל נוצר פקדיו ובוטח בו לא ימוט