בן סירא נא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקי ספר בן סירא: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא


הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו

<< · בן סירא · נא

מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)[עריכה]

ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק נ"א.
[הלל (רווח בכתב היד ובמהדורת כהנא)]

(א) אֲהַלְלֶךָּ אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹדְךָ אֱלֹהֵי אָבִי.

(*א) אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ מָעוֹז חַיַּי, כִּי פָדִיתָ מִמָּוֶת נַפְשִׁי.

(ב) חָשַׂכְתָּ בְשָׂרִי מִשַּׁחַת, וּמִיַּד שְׁאוֹל הִצַּלְתָּ רַגְלִי.

(*ב) פִּצִּיתַנִי מִדִּבַּת עָם, מִשּׁוֹט דִּבַּת לָשׁוֹן וּמִשְּׂפַת שָׂטֵי כָזָב.

(*ב) נֶגֶד קָמַי הָיִיתָה לִּי, עֲזַרְתַּנִי כְּרוֹב חַסְדֶּךָ.

(ג) מִמּוֹקֵש צוֹפֵי צַלְעִי, וּמִּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי.

(*ג) מֵרַבּוֹת צָרוֹת הוֹשַׁעְתָּנִי, וּמִמְּצוּקוֹת שַׁלְהֶבֶת מִסָּבִיב.

(ד) מְכַבּוֹת אֵשׁ לְאֵין פֶּחָה, מֵרֶחֶם תְּהוֹם לְאִמִּי.

(ה) מִשִׂפְתֵי זִמָּה וְטֹפְלֵי שֶׁקֶר, וְחִצֵּי לְשוֹן מִרְמָה.

(ו) וַתִּגַּע לַמָּוֶת נַפְשִׁי, וְחַיָּתִי לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת.

(ז) וָאֶפְנֶה סָבִיב וְאֵין עוֹזֵר לִי, וַאֲצַפֶּה סוֹמֵךְ וְאָיִן.

(ח) וָאֶזְכְּרָה אֶת רַחֲמֵי יְהֹוָה, וַחֲסָדָיו אֲשֶׁר מֵעוֹלָם.

(*ח) הַמַּצִּיל אֶת חוֹסֵי בוֹ, וַיִּגְאָלֵם מִכָּל רָע.

(ט) וְאָרִים מֵאֶרֶץ קוֹלִי, וּמִּשַּׁעֲרֵי שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי.

(י) וַאֲרוֹמֵם: יְהֹוָה אָבִי אַתָּה! כִּי אַתָּה גִּבּוֹר יִשְׁעִי.

(*י) אַל תַּרְפֵּנִי בְּיוֹם צָרָה, בּיוֹם שׁוֹאָה וּמְשׁוֹאָה.

(יא) אֲהַלְלָה שִׁמְךָ תָּמִיד, וְאֶזְכָּרְךָ בִּתְפִלָּה.

(*יא) אָז שָׁמַע קוֹלִי יְהֹוָה, וַיַּאֲזִין אֶל תַּחֲנוּנָי.

(יב) וַיִּפְדֵּנִי מִכָּל רָע, וַיְמַלְּטֵנִי בְּיוֹם צָרָה.

(*יב) עַל כֵּן הוֹדֵיתִי וַאֲהַלְלָה, וַאֲבָרְכָה אֶת שֵׁם יְהֹוָה.

[הודיה (סימן לפרשה חדשה בכתב היד ורווח במהדורת כהנא; חלק זה חסר בתרגום השבעים ובפשיטתא)]

(א) הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(ב) הוֹדוּ לְאֵל הַתִּשְׁבָּחוֹת, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(ג) הוֹדוּ לְשׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(ד) הוֹדוּ לְיוֹצֵר הַכֹּל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(ה) הוֹדוּ לְגוֹאֵל יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(ו) הוֹדוּ לִמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(ז) הוֹדוּ לְבוֹנֶה עִירוֹ וּמִקְדָּשׁוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(ח) הוֹדוּ לַמַּצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית דָּוִד, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(ט) הוֹדוּ לְבוֹחֵר בִּבְנֵי צָדוֹק לְכֹהֵן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(י) הוֹדוּ לְמָגֵן אַבְרָהָם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(יא) הוֹדוּ לְצוּר יִצְחָק, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(יב) הוֹדוּ לְאַבִּיר יַעֲקֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(יג) הוֹדוּ לְבוֹחֵר בְּצִיּוֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(יד) הוֹדוּ לְמֶלֶךְ מַלְכֵי מְלָכִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(טו) וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ, הַלְלוּ-יָהּ.

[סיכום: הכרת הטוב על החכמה (רווח בכתב היד)]

(יג) אֲנִי נַעַר הָיִיתִי [וָאוֹהַב חָכְמָה], וְחָפַצְתִּי בָהּ וּבִקַּשְׁתִיהָ.

(*יג) בַּאֲמִתָּהּ דָּרְכָה רַגְלִי, אֲדֹנָי מִנְּעוּרַי חָכְמָה לָמַדְתִּי.

(יד) וָאֶתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּנְעֻרוֹתָי, וְהַרְבֵּה מָצָאתִי דֵעָה.

(יז) עֻלָּהּ הָיָה לִי לְכָבוֹד, וְלִמְלַמְּדַי אֶתֵּן הוֹדָאָה.

(יח) חָשַׁבְתִּי לְהִיטֶיב [דַּרְכִּי], וְלֹא אַהֲפֹךְ כִּי אֶמְצָאֶנּוּ.

(יט) חַשְׁקָה נַפְשִׁי בָּהּ, וּפָנַי לֹא אַהֲפֹך מִמֶּנָּה.

(כ) נַפְשִׁי נָתַתִּי אַחֲרֶיהָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים לֹא אַטֶּה מִמֶּנָּה.

(*כ) וּבְטָהֳרָה מְצָאתִיהָ, וְלֵב קָנִיתִי לָהּ מִתְּחִלָּתָהּ.

(כא) מֵעַי יֵחַמּוּ כַּתַּנּוּר לְהַבִּיט בָּהּ, בַּעֲבוּר כֵּן לֹא אֶעֶזְבֶנָּה.

(כב) נָתַן יְהֹוָה לִי שְׂכַר שִׂפְתוֹתָי, בַּעֲבוּר כֵּן קְנִיתִיהָ קִנְיָן טוֹב.

(כג) פְּנוּ אֵלַי סְכָלִים, וְלִינוּ בְּבֵית מִדְרָשִׁי.

(כד) עַד מָתַי תַחְסְרוּן מִן אֵלּוּ וְאֵלּוּ, וְנַפְשְׁכֶם צְמֵאָה מְאֹד תִּהְיֶה.

(כה) פִּי פָתַחְתִי וְדִבַּרְתִּי בָהּ, קְנוּ לָכֶם חָכְמָה בְּלֹא כָסֶף.

(כו) וְצַוְּארֵיכֶם בְּעֻלָּהּ הָבִיאוּ, וּמַשָּׂאָהּ תִּשָּׂא נַפְשְׁכֶם.

(*כו) קְרוּבָה הִיא לִמְבַקְשֶׁיהָ, וְנוֹתֵן נַפְשׁוֹ מוֹצֵא אֹתָהּ.

(כז) רְאוּ בְעֵינֵיכֶם כִּי קָטֹן הָיִיתִי, וְעָמַדְתִּי בָהּ וּמְצָאתִיהָ.

(כח) רַבִּים שָׁמְעוּ לִמּוּדִי בִּנְעֻרוֹתָי, וְכֶסֶף וְזָהָב תִּקְנוּ בִי.

(כט) תִּשְׂמַח נַפְשִׁי בְּשֵׂיבָתִי, וְלֹא תֵבוֹשוּ בְּשִׁירָתִי.

(ל) מַעֲשֵׂיכֶם עֲשׂוּ בִצְדָקָה, וְהוּא נוֹתֵן לָכֶם שְׂכַרְכֶם בְּעִתּוֹ.

(*ל) בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם, וּמְשֻׁבָּח שְׁמוֹ לְדֹר וָדֹר.

[חתימה (חסרה בתרגום השבעים ובפשיטתא)]

עַד הֵנָּה דִּבְרֵי שִׁמְעוֹן / בֶּן יֵשׁוּעַ שֶׁנִּקְרָא בֶּן סִירָא.

חָכְמַת שִׁמְעוֹן בֶּן יֵשׁוּעַ / בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן סִירָא.

יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבֹרָךְ / מִעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

[חתימה שנייה (רווח במהדורת כהנא)]

עַד הֵנָּה דִּבְרֵי שִׁמְעוֹן / בֶּן יֵשׁוּעַ שֶׁנִּקְרָא בֶּן סִירָא.

[נִשְׁלְמָה] חָכְמַת שִׁמְעוֹן / בֶּן יֵשׁוּעַ.

תרגום בן זאב[עריכה]

ספר בן סירה בתרגומו של יהודה ליב בן זאב (וינה, תקע"ד), פרק נ"א.
ספר בן סירה בתרגומו של יהודה ליב בן זאב (וינה, תקע"ח), פרק נ"א.

(א) אורך אלהים ומלך ואהללה שמך בכל יום.

(ב) אספרה שמך בתהלה, ויכלתך מרום לעולם.

(ג) כי הצלת נפשי ממות חשכת משאול חיי.

(ד) מלטת רגלי מדחי ונפשי משחת גאלת.

(ה) פרקתני מיד מבקשי רעתי וממוקשי בליעל דליתני.

(ו) כי מטה למות נפשי וחיי לשאול הגיעו.

(ז) פניתי למושיע ואין לסומך ולא מצאתי.

(ח) חסדי יי זכרתי וטובו כי מעולם המה.

(ט) הפודה כל הבוטחים בו ומצילם מיד חזק מהם.

(י) מן המצר הרימותי קולי שועתי לאלהי מרום.

(יא) אל אדיר ומציל מאין דומיה וחסדך אזכיר תמיד.

(יב) אהלל שמך מאין דומיה, וחסדך אזכיר תמיד.

(יג) כי שמעת בקול שועי ותפלטני מרעה ומיגון.

(יד) על כן אודה שמך לעולם וחסדך אזכיר יום יום.

(טו) אנכי בנעורי בקשתי חכמה מימי עלוני דרכתי בנתיבותיה.

(טז) נער הייתי אל החכמה התפללתי ולפני היכל יי שפכתי שיחי.

(יז) חפשתיה על כל דרכי ולא נחתי עדי מצאתיה.

(יח) כעל בכורי ענבים שש לבי עליה ועד עולם לא אעזבנה.

(יט) דבקה נפשי בה ועיני לא נטו ממנה.

(כ) ותהי לי למורה לקח טוב בה מצאתי.

(כא) כי בכל כחי עבדתיה דרשתי חקרתי ומצאתיה.

(כב) ויי נתן לי לשון למודים חלף עמלי ובה אהללנו.

(כג) שעו אלי בחורים הסבו לבכם אל לקחי.

(כד) עד אנה תעזבו חכמה ונפשכם צמאה אליה.

(כה) הביאו צוארכם בעלה אז תמצאוה.

(כו) כי קרובה היא למשחריה ותמצא לכל דורשיה.

(כז) שאו נא עיניכם וראו כי מעט עמלתי בה ופרי רק עוללתי.

(כח) שמעו לקחי בנעוריכם כי מטמוני זהב תקנו בי.

(כט) עבדו עבודתכם בעתה ותמצאו שכר טוב באחרית.

(ל) ברוך יי לעולם ומהלל שמו לדור ודור.

תרגום פרנקל[עריכה]

"כתובים אחרונים" (הספרים החיצונים בעברית), מהדורת יצחק פרנקל (וורשה, תרכ"ג), בן סירא פרק נ"א.

תפילת יהושע בן סירא[עריכה]

(א) ארוממך אלהי המלך ואגדלה שמך צורי וגואלי.

(ב) כי היית מחסי ומגני והצלת משחת נפשי.

(ג)

(ד)

(ה)

(ו)

(ז)

(ח)

(ט)

(י)

(יא)

(יב)

(יג)

[...]

פשיטתא (התרגום העתיק לארמית-סורית)[עריכה]

ע"פ מהדורת בן זאב[עריכה]

ספר בן סירה בתרגומו של יהודה ליב בן זאב (וינה, תקע"ד), פרק נ"א בארמית.

(א) אודא לך מריא מלכא ואשבח שמך מריא כל ביום:

(ב) ואשתעא שמך בתשבחתא חוכלנא דמן עלם מרימא:

(ג)

(ד)

(ה)

(ו)

(ז)

(ח)

(ט)

(י)

(יא)

(יב)

(יג)

[...]

(לא) עבדו עבדיכון דלא בעדנה, ונהיהב אגרכון בעדנה.

בדיך לאלהא לעלם, ומשבח שמה לדר דרין: