בן סירא יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקי ספר בן סירא: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה
כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה · לו · לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא


הספרים החיצונים · ספר בן סירא · מהדורת דוד כהנא · מידע על מהדורה זו

<< · בן סירא · יב · >>

מהדורת דוד כהנא (על בסיס המקור העברי מכתבי יד)[עריכה]

ספר בן סירא במהדורת דוד כהנא, פרק י"ב.

(א) אִם תֵּטִיב תֵּדַע לְמִי תֵטִיב, וִיהִי תִקְוָה לְטוֹבָתָךְ.

(ב) הֵיטִב לַצַּדִּיק תִּמְצָא תַשְׁלוּמַת, אִם לֹא מִמֶּנוּ מֵיְהֹוָה.

(ג) אֵין טוֹבָה לִמְנֹחַ רָשָׁע, וְגַם צְדָקָה לאֹ עָשָׂה.

(ד) פִּי שְׁנַיִם רָעָה תַּשִּׂיג בְּעֵת צֹרֶךְ, בְּכָל טוֹבָה תַּגִּיעַ אֵלָיו.

(ה) כְּלֵי לָחֶם אַל תִּתֵּן לוֹ, לָמָּה בָם יַקְבִּיל אֵלֶיךָ.

(ו) כִּי גַם אֵל שֹוֹנֵא רָעִים, וּלָרְשָׁעִים יָשִׁיב נָקָם.

(ז) תֵּן לַטּוֹב וּמְנַע מֵרָע, הֹקֵיר מָךְ וְאַל תִּתֵּן לְזֵר.

(ח) לֹא יִוָּדַע בַּטּוֹבָה אוֹהֵב, וְלֹא יְכֻסֶּה בְרָעָה שׂוֹנֵא.

(ט) בְּטוֹבַת אִישׁ גַּם שׂוֹנֵא רֵעַ, וּבְרָעָתוֹ גַּם רֵעַ בּוֹדֵד.

(י) אַל תַּאֲמִין בְּשׂוֹנֵא לָעַד, וִיהַלֵּךְ בְּנַחַת.

(יב) תֵּן לִבְּךָ לְהִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ, הֱיֵה לוֹ כִּמְגַלֶּה רָז.

(יג) וְלֹא יִמְצָא לְהַשְׁחִיתְךָ, וְדַע אַחֲרִית קִנְאָה.

(יד) אַל תַּעֲמִידֵהוּ אֶצְלֶךָ, לָמָּה יֶהְדָּפְךָ וְיֲַעמֹד תַּחְתֶּיךָ.

(טו) אַל תּוֹשִׁיבֵהוּ לִימִינֶךָ, לָמָּה יְבַקֵּשׁ מוֹשָׁבֶךָ.

(טז) וּלְאָחוֹר תַּשִּׂיג אֲמָרַי, וּלְאַחְוָתִי תִּתְאַנָּח.

(יז) מִי יוּחַן חוֹבֵר נָשׁוּךְ, וְכָל הַקָּרֵב אֶל חַיַּת שֵׁן.

(יח) כֵּן חוֹבֵר אֶל אִישׁ זָדוֹן, וּמִתְגֹלֵל בַּעֲוֹנֹתָיו.

(יט) לֹא יַעֲבֹר, עַד תִּבְעַר בּוֹ אֵשׁ.


(כ) כַּאֲשֶׁר יָבוֹא עִמְּךָ, לֹא יִתְגַּלֶּה לָךְ.

(כא) וְאִם תִּפּוֹל, לֹא יִפֹּל לְהַצִּילֶךָ.

(כב) עַד עֵת מָעַד לֹא יוֹפִיעַ, וְאִם תִּמּוֹט לֹא יִתְכַּלְכָּל.

(כג) בְּשְׂפָתָיו יִתְמַהְמַהּ צָר, וּבְלִבּוֹ יַחְשׁוֹב מַהֲמֹרוֹת עֲמוּקוֹת.

(כד) וְגַם אִם בּעֵינָיו יַדְמִיעַ אוֹיֵב, אִם מָצָא עֵת לֹא יִשְׂבַּע דָּם.

(כה) אִם רַע קְרָאֲךָ נִמְצָא שָׁם, כְּאִישׁ סוֹמֵךְ יְחַפֵּש עָקֹב.

(כו) רֹאשׁ יָנִיעַ וְהֵנִיף יָדוֹ, וּלְרוֹבֶה לָחַשׁ יְשַׁנֶּא פָנִים.

תרגום בן זאב[עריכה]

ספר בן סירה בתרגומו של יהודה ליב בן זאב (וינה, תקע"ד), פרק י"ב.

אם היטבת לנבל כלא היטבת גמול על טובתך אין

גמול על ישר כי יש שכר אם לא ממנו מיד עושהו

חׂן רשע לא טוב ומחונן צדיק לא אבד

כפלים רעה גמול טובה ישיבך רשע ביום אידך

כלי זינך לא תתן לו כי בו ילחם עמך

היטיבה לטובים וחדל מרשעים הב למך ומנע מיהיד

ואף יי שונא יהיר ועל זד ישים אף

לא נִכַּר אוהב ביום טובה וביום רעה גם שונא לא יתנכר

בטובה יקצוף שונא וברעה יפרד אוהב

לא תאמין בשונא עוד על ימיך

אם נאלח הברזל עוד לא יסיר זוהמתו כן משטמת אויב לא תסור

גם אם ידכה ישוח לפניך הרק לבך וסגור לקראתו

מראה לטושה מבעה כל כתם כן תהיה לו

לא תעמידנו לצדך פן ישוב על מקומך

לא תושיבנו לימינך פן יבקש כסאך ובאחריתך תזכור בדברי ונהמת

מי ירחם איפו על חׂבֵר חָבֶר נשכו נחש או על קרב לחיות טרף כי תטרפנו

כן מתחבר אל בליעל לא ישוב עד אשר תאכלהו אִשו

ראשיתו יתראה לך אמון ונפלת בל תמצא ידו

בשפתיו ידינ עליך ובלבו מחשיך עצה עמוקה

דמעות תרדנה עיניו ואם השיגה ידו לא ישבע מדמך

אם תאֻנֶּה אליך רעה יהיה כאיש מושיע והוא לעקר עקבך יבקש

נוד יניד ראשו וישנה פניו כפיו יספׂק ובקרבו ישים ארבו