ביאור:בבלי תענית דף יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת תענית: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

המשך המשנה:

אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות [1];

רבי עקיבא אומר: מתריעות ולא מתענות;

וכן עיר שיש בה דֶבֶר או מפולת [2] - אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות;

רבי עקיבא אומר: מתריעות ולא מתענות.

איזהו דֶבֶר?

עיר המוציאה חמש מאות רגלי, ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה - הרי זה דֶבֶר; פחות מכאן אין זה דֶבֶר.

על אלו מתריעין בכל מקום [3]:

על השדפון [4], ועל הירקון [5], ועל הארבה, ועל החסיל, ועל החיה רעה [6], ועל החרב [7] - מתריעין עליה מפני שהיא מכה מהלכת [8].

מעשה שירדו זקנים מירושלים לעריהם [9] וגזרו תענית על שנראה כמלא פי תנור [10] שדפון באשקלון [11].

ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן [12];

רבי יוסי אומר: לא על שאכלו, אלא על שנראו [13].

על אלו מתריעין [14] בשבת: על עיר שהקיפוה נכרים או נהר, ועל הספינה המיטרפת בים [15].

רבי יוסי אומר: לעזרה ולא לצעקה.

שמעון התימְני [16] אומר: אף על הדֶבֶר; ולא הודו לו חכמים.

על כל צרה שלא תבא [17] על הצבור - מתריעין עליהן, חוץ מרוב גשמים [18].

מעשה שאמרו לו לחוני המעגל: התפלל שירדו גשמים.

אמר להם: צאו והכניסו תנורי פסחים [19] בשביל שלא ימוקו [20]. התפלל ולא ירדו גשמים. מה עשה? עג עוגה ועמד בתוכה ואמר לפניו: ריבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך; נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך. התחילו גשמים מנטפין. אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות [21] שיחין ומערות. התחילו לירד בזעף. אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה [22]. ירדו כתיקנן, עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים.

באו ואמרו לו: כשם שהתפללת עליהם שירדו כך התפלל שילכו להן!

אמר להם: צאו וראו אם נמחית אבן הטועין. [23].

שלח לו שמעון בן שטח: אלמלא חוני אתה - גוזרני עליך נידוי [24], אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא [25] על אביו ועושה לו רצונו; ועליך הכתוב אומר (משלי כג כה) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך.

היו מתענין וירדו להם גשמים: קודם הנץ החמה - לא ישלימו; לאחר הנץ החמה - ישלימו.

רבי אליעזר אומר: קודם חצות - לא ישלימו, לאחר חצות ישלימו.

מעשה שגזרו תענית בלוד וירדו להם גשמים קודם חצות.

אמר להם רבי טרפון: צאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב, ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול.

גמרא:

'סדר תעניות האלו... האמור ברביעה ראשונה - ורמינהי: רביעה ראשונה ושניה - לשאול, שלישית להתענות [26]' [27]!

אמר רב יהודה: הכי קאמר: סדר תעניות האמור - אימתי? בזמן שיצאה רביעה ראשונה ושניה ושלישית [28], ולא ירדו גשמים; אבל ירדו גשמים ברביעה ראשונה וזרעו ולא צמחו, אי נמי צמחו וחזרו ונשתנו - מתריעין עליהן מיד.

אמר רב נחמן: דוקא נשתנו [29], אבל יבשו - לא [30].

פשיטא: נשתנו תנן!

לא, צריכא: דאקון [31]; מהו דתימא 'אקנתא מילתא היא' [32] - קמשמע לן [33].

[34]

וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם [ארבעים יום - מתריעין עליהן מפני שהיא מכת בצורת]:

מאי מכת בצורת?

אמר רב יהודה אמר רב: מכה המביאה לידי בצורת.

אמר רב נחמן: נהרא אנהרא [35] -

עמוד ב

בצורתא [36]; מדינתא אמדינתא [37] - כפנא [38].

ואמר רב חנינא: סאה בסלע ושכיחא [39] - בצורתא; ארבעה, ולא שכיחא - כפנא.

[40]

אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא בזמן שהמעות בזול ופירות ביוקר, אבל מעות ביוקר [41] ופירות בזול - מתריעין עליה מיד; דאמר רבי יוחנן: נהירנא [42] כד הוו קיימי ארבע סאין בסלע והוו נפישי נפיחי כפן [מרובים נפוחים מרעב] בטבריא, מִדְּלֵית איסר [43].

ירדו לצמחין אבל לא לאילן:

בשלמא לצמחים ולא לאילן - משכחת לה דאתא ניחא [44] ולא אתיא רזיא; 'לאילן ולא לצמחין' - דאתיא רזיא ולא אתיא ניחא; לזה ולזה אבל לא לבורות ולא לשיחין ומערות - משכחת לה דאתיא רזיא וניחא; מיהו טובא לא אתיא; אלא הא דתניא; ירדו לבורות לשיחין ולמערות אבל לא לזה ולזה - היכי משכחת לה?

דאתיא בשפיכותא [45]. [46]

תנו רבנן: 'מתריעין על האילנות בפרוס הפסח [47], על הבורות ושיחין ומערות [48] אפילו בפרוס החג [49]; ועל כולן -אם אין להן מים לשתות - מתריעין עליהן מיד [50];

ואיזהו מיד שלהן? שני וחמישי ושני.

ועל כולן [51] אין מתריעין עליהן אלא באפרכיא שלהן [52];

ואסכרא [53] - בזמן שיש בה מיתה [54] מתריעין עליה, בזמן שאין בה מיתה אין מתריעין עליה; ומתריעין על הגובאי [55] בכל שהוא [56];

רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף על החגב'.

תנו רבנן: 'מתריעין על האילנות בשאר שני שבוע [57]; על הבורות ועל השיחין ועל המערות - אפילו בשביעית [58];

רבי שמעון בן גמליאל אומר: אף על האילנות [59] בשביעית מפני שיש בהן פרנסה לעניים'.

תניא אידך: 'מתריעין על האילנות בשאר שני שבוע; על הבורות על השיחין ועל המערות - אפילו בשביעית;

רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף על האילנות מתריעין על הספיחין בשביעית [60] מפני שיש בהן פרנסה לעניים'.

תניא: 'אמר רבי אלעזר בן פרטא: מיום שחרב בית המקדש נעשו גשמים צימוקין לעולם [61]: יש שנה שגשמיה מרובין ויש שנה שגשמיה מועטין; יש שנה שגשמיה יורדין בזמנן ויש שנה שאין גשמיה יורדין בזמנן;

שנה שגשמיה יורדין בזמנן למה הוא דומה? - לעבד שנתן לו רבו פרנסתו [62] באחד בשבת: נמצאת עיסה נאפית כתיקנה [63] ונאכלת כתיקנה;

שנה שאין גשמיה יורדין בזמנן למה הוא דומה? - לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בערב שבת: נמצאת עיסה נאפית שלא כתיקנה ונאכלת שלא כתיקנה; שנה שגשמיה מרובין למה הוא דומה? - לעבד שנתן לו רבו פרנסתו בבת אחת [64]: נמצאו ריחים טוחנות מן הכור מה שטוחנות מן הקב [65], ונמצאת עיסה [66] אוכלת מן הכור כמו אוכלת מן הקב [67];

שנה שגשמיה מועטין למה הוא דומה? - לעבד שנתן לו רבו פרנסתו מעט מעט [68]: נמצאו ריחיים מה שטוחנות מן הכור טוחנות מן הקב, נמצאת עיסה כמה שנאכלת מן הכור אוכלת מן הקב;

דבר אחר: בזמן שגשמיה מרובין למה הוא דומה? - לאדם שמגבל את הטיט: אם יש לו מים רבים - מים אינן כלין, והטיט מגובל יפה; אם יש לו מים מועטין - מים כלים והטיט אינו מתגבל יפה'.

הכי גרסינן: מימיו מרובין - [אינן] כלין, וטיט מתגבל יפה מימיו מועטין הטיט אינו מתגבל יפה - מים אינן כלין, ויוכלו לגבל טיט הרבה כמה שירצה.

תנו רבנן: 'פעם אחת עלו כל ישראל לרגל לירושלים ולא היה להם מים לשתות.

הלך נקדימון בן גוריון [69] אצל הגמון אחד, אמר לו: "הלויני שתים עשרה מעיינות מים לעולי רגלים, ואני אתן לך שתים עשרה עינות מים [70]; ואם איני נותן לך - הריני נותן לך שתים עשרה ככר כסף", וקבע לו זמן.

כיון שהגיע הזמן ולא ירדו גשמים בשחרית - שלח לו: "שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך!" שלח לו: "עדיין יש לי זמן - כל היום כולו שלי הוא!";

בצהרים שלח לו: 'שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך'! שלח לו "עדיין יש לי שהות ביום!"; במנחה שלח לו: "שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך!" שלח לו: "עדיין יש לי שהות ביום!"!

לגלג עליו אותו הגמון, אמר: "כל השנה כולה לא ירדו גשמים

הערות[עריכה]

  1. ^ ולפיכך מתענות: שאותה העיר שלא ירדו עליה גשמים תלך לקנות התבואה באותה העיר, ויהיה בה רעב
  2. ^ שחומותיה והבתים נופלין ברוח
  3. ^ אם יראו באספמיא - מתריעין בבבל, בבבל - מתריעין באספמיא, כדקתני טעמא בסיפא: מפני שהיא מכה מהלכת
  4. ^ בתבואות
  5. ^ חולי
  6. ^ משכלת בני אדם
  7. ^ חיילות ההולכין להרוג ולהשחית בכל מקום
  8. ^ אם במקום אחד היא - מתריעין עליה כל השומעין, כדי שלא תבא עליהן
  9. ^ בארץ ישראל
  10. ^ מפרש בגמרא
  11. ^ בארץ פלשתים
  12. ^ שהיא חיה רעה, ומכה מהלכת היא
  13. ^ ובאו בעיר
  14. ^ ב'עננו'
  15. ^ מלשון טרף אבבא (ברכות כח א), ומלשון 'ביצה טרופה' (עדיות פ"ב מ"ד) כו', כדמפרש בפרק שלמעלה (תענית יד א)
  16. ^ מתמנה היה
  17. ^ לישנא מעליא נקט
  18. ^ לאו כגון שירדה על עיר אחת ועל עיר אחת לא ירדה, ששם ודאי שתיהן לקללה, כדאמר רב יהודה (לעיל תענית ו,ב): תִמָּטֵר - מקום מטר: שמקלקל תבואה; אלא כבר ירדו וטורח הם לבני אדם, אבל אינן מקלקלין תבואות; וטעמא מפרש בגמרא למה אין מתריעין
  19. ^ שהם בחצרות, ושל חרס הן, ומטלטלין אותן
  20. ^ בגשמים
  21. ^ שיפוע גשמים למלאות בורות
  22. ^ רצון ועין יפה
  23. ^ אבן טועין היתה בירושלים, וכל מי שאבדה לו אבידה כו', בבבא מציעא (כח,ב)
  24. ^ על כבוד הרב
  25. ^ פורפיי"ש בלעז: עושה רע, חוטא
  26. ^ שאף על פי שלא ירדו גשמים לא בראשונה ולא בשניה - לא היו מתענין אלא שואלין
  27. ^ וקשיין מתניתין - דקתני 'סדר תעניות אלו האמור ברביעה ראשונה' וברייתא אהדדי
  28. ^ וכגון רביעה ראשונה שניה ושלישית; דכולי יורה קרי ליה רביעה; כך שמעתי
  29. ^ דכי נשתנו ודאי - הוא דמתריעין מיד, דצריך להתפלל עליה שיחזיר ביופי כתקנן
  30. ^ לא צריך, דמכאן ואילך לא יועיל, והוא תפלת שוא, אפילו יבשו כשהן חטין עדיין דקין - אפילו הכי לא מתריעין
  31. ^ שעלו בקנה: שנִתַּקְּנוּ מעט לאחר שנתייבשו
  32. ^ דהואיל ונִתַּקְּנוּ מעט, אם יתפלל - מועיל להם
  33. ^ רב נחמן דאקנא לאו מילתא
  34. ^ לשון אחר: אבל יבשו – לא, דממילא חוזרין; לא צריכא דאקון - שעלו בקנה, מהו דתימא אקנתא מילתא היא: דכיון שעלו בקנה ועדיין לא בשלו כל צרכן, ודאי אי לא מתריעין - תו לא גדלי? קמשמע לן דלאו מילתא היא: דאף על גב דאקון אכתי גדלי טפי.
  35. ^ בשאין תבואה בעיר אחת, ויש בעיירות אחרות, ואפשר להביא מזה לזה דרך נהר בספינה
  36. ^ בצורת היא זו, ולא רעב, הואיל ויכולין לישא בספינות
  37. ^ וצריכין להוליך ממדינה למדינה על ידי חמרים
  38. ^ רעב; ורעב קשה מבצורת, לפי שאי אפשר להביא בשופי; מפי רבי
  39. ^ כי זבני סאה של חיטין בסלע דהיינו יוקר ומצויה לקנות בכל עת
  40. ^ לשון אחר נהרא אנהרא, אם יבש מעיין זה וצריך להסב מעיין אחר בכאן, אי נמי להמתין עד שיגדל נהר אחרת ויבא כאן - בצורת הוא זה; מדינתא אמדינתא - אם יבשו כל הנהרות שבתוך העיר, וצריכין להביא מים מעיר אחרת, כפנא - רעב הוא זה, תקיפא מבצורתא.
  41. ^ אין מעות מצויות להן
  42. ^ אני זוכר
  43. ^ מֵאֵין מָעוֹת
  44. ^ ואמרינן בפירקא דלעיל (תענית ג ב): מיטרא ניחא לפירי ולתבואה, ומיטרא רזיא לאילני, דאתיא ניחא לפירי ואתיא רזא לאילנות
  45. ^ בכח גדול יותר מדאי, דאינה טובה לא לזה ולא לזה
  46. ^ שוב אמר רבי: שפיכותא - מטר דק ועבה יותר מדאי: לאילני לא מהניא - דלאו רזיא היא, לצמחים נמי לא - שהגשמים מרובין באין ושוטפין אותן.
  47. ^ בימי הפסח
  48. ^ אם לא ירדו להן גשמים
  49. ^ להשקות זרעים ואת בהמתם
  50. ^ אפילו בפרוס החג, דימות החמה נינהו, אפילו הכי - מתריעין, משום דכולן צריכות לשתות
  51. ^ כל אלו
  52. ^ באותו מלכות שכלו שם מי בורות שיחין ומערות
  53. ^ בוצמל"ע בלעז [אסכרה, דיפטריה]; פעמים שנקבע בתוך פיו של אדם ומת, לשון כי יסכר פי דוברי שקר (תהלים סג יב) והיא סרונכה, מיתה משונה
  54. ^ שהיא משולחת - מהלכת, ומתים בה
  55. ^ שמכלה את התבואה
  56. ^ אפילו לא נראה אלא קצת, בידוע שעתידין לבוא לרוב; אבל חגב כל שהוא - מצוי הוא, ואינו מכלה כל כך כארבה
  57. ^ דשמיטה, אבל בשמיטה - לא, דהפקר נינהו
  58. ^ כל שעה צריכין לשתיה, ואף על פי שהגשמים מועילין לקרקע בשביעית
  59. ^ מתריעין
  60. ^ ואף על הספיחין של שביעית שאינן חשובין כל כך
  61. ^ צמוקין - שיורדין בקושי, מלשון ושדיים צומקים (הושע ט יד)
  62. ^ של כל השבת כולה
  63. ^ שיש לו פנאי לאפותה
  64. ^ פרנסת כל השנה, וטוחן אותה ביחד
  65. ^ שכן דרך שמשתייר מן הקמח ברחיים, וכן כשהגשמים יורדין מרובים ומרביעין את הארץ; ומה שהיו טרשים בולעים מן הרוב - בולעין מן המיעוט, ומה שהרוח מנשבת ובולעת מן הרוב - בולעת מן המיעוט
  66. ^ עריבה שלשין בה את הבצק
  67. ^ שמשתייר בשוליה מן העיסה
  68. ^ אף גשמים, כשיורדין מעט מעט - נבלעין בטרשין ואין מרביעין את הארץ
  69. ^ עשיר גדול היה
  70. ^ כלומר: שירדו גשמים ויתמלאו כל המעיינות מים; אותן מעיינות לא היו נובעים מים כל כך, ואינן מתמלאין מאיליהן כשאר מעיינות