ביאור:בבלי תענית דף כב
| הבהרה: | |
|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת תענית:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
| הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
לצפרא כרכינהו ושקלינהו [1] וקמו ונפקו להו לשוקא ואשכחינהו.
אמרו ליה [2]: לשיימיה מר היכי שוו [3]
אמר להו: הכי והכי;
אמרו ליה: ודלמא שוו טפי?
אמר להו: בהכי שקלינהו;
אמרו ליה: דידך ניהו, ושקלינהו מינך.
אמר: ליה: במטותא מינך - במאי חשדתינן [4]?
אמר להו: אמינא: פדיון שבויים איקלע להו לרבנן ואכסיפו [5] למימר לי [6]
אמרו ליה: השתא נשקלינהו מר [7]!
אמר להו: מההוא שעתא אסחתינהו מדעתאי לצדקה.
הוה קא חלשא דעתיה דרבא משום דאביי [8]. אמרו ליה: מסתייך דקא מגנית אכולה כרכא [9].
רבי ברוקא חוזאה [10] הוה שכיח בשוקא דבי לפט [11]. הוה שכיח אליהו גביה. אמר ליה [12]: איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי? אמר ליה: לא.
אדהכי והכי חזא לההוא גברא דהוה סיים מסאני אוכמי [13] ולא רמי חוטא דתכלתא בגלימיה [14]. אמר ליה [15]: האי - בר עלמא דאתי הוא.
רהט בתריה, אמר ליה [16]: מאי עובדך?
אמר ליה: זיל האידנא ותא למחר.
למחר אמר ליה: מאי עובדך? אמר ליה: זנדוקנא אנא [17], ואסרנא גברי לחוד ונשי לחוד, ורמינא פורייאי [18] בין הני להני [19] כי היכי דלא ליתו לידי איסורא; כי חזינא בת ישראל דיהבי נכרים עלה עינייהו [20] - מסרנא נפשאי ומצילנא לה. יומא חד הוות נערה מאורסה גבן [21], דיהבו בה נכרים עינייהו שקלי דורדייא דחמרא [22] ושדאי לה בשיפולה [23], ואמרי 'דיסתנא היא' [24].
אמר ליה: מאי טעמא לית לך חוטי ורמית מסאני אוכמי?
אמר ליה: עיילנא ונפיקנא ביני נכרים כי היכי דלא לידעו דיהודאה אנא; כי הוו גזרי גזירתא מודענא להו לרבנן ובעו רחמי ומבטלי לגזירתייהו.
ומאי טעמא כי אמינא לך אנא "מאי עובדך", ואמרת לי "זיל האידנא ותא למחר"?
אמר ליה: בההיא שעתא גזרי גזירתא ואמינא ברישא איזיל ואשמע להו לרבנן דלבעי רחמי עלה דמילתא.
אדהכי והכי אתו הנך תרי, אתי. אמר ליה [25]: הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו.
אזל לגבייהו, אמר להו: מאי עובדייכו? אמרו ליה: אינשי בדוחי [26] אנן, מבדחינן עציבי; אי נמי כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו טרחינן [27] ועבדינן להו שלמא [28].
על אלו מתריעין בכל מקום כו':
תנו רבנן: על אלו מתריעין בכל מקום: על השדפון ועל הירקון ועל ארבה וחסיל ועל חיה רעה. ר' עקיבא אומר: על השדפון ועל הירקון [29] בכל שהוא; ארבה וחסיל - אפילו לא נראה בא"י אלא כנף אחד [30] - מתריעין עליהן.
ועל חיה וכו':
תנו רבנן: 'חיה רעה שאמרו - בזמן שהיא משולחת [31] מתריעין עליה; אינה משולחת [32] - אין מתריעין עליה.
אי זו היא 'משולחת' ואי זו היא 'שאינה משולחת'?
נראית בעיר = משולחת, בשדה = אינה משולחת; ביום = משולחת, בלילה = אינה משולחת; ראתה שני בני אדם ורצתה אחריהן = משולחת, נחבאת מפניהן = אינה משולחת; טרפה שני בני אדם ואכלה אחד מהן = משולחת [33], אכלה שניהן = אינה משולחת [34]; עלתה לגג [35] ונטלה תינוק מעריסה [36] = משולחת'.
הא גופה קשיא! אמרת נראתה בעיר = משולחת - לא שנא ביום ולא שנא בלילה, והדר אמרת ביום = משולחת, בלילה = אינה משולחת!?
לא קשיא: [37] - הכי קאמר: נראתה בעיר ביום [38] = משולחת, [39] בעיר בלילה = אינה משולחת; אי נמי בשדה [אפילו] ביום - [אינה] משולחת <בשדה בלילה אינה משולחת> [40];
ראתה שני בני אדם ורצתה אחריהן = משולחת, הא עומדת [41] - אינה משולחת', והדר אמרת נחבאת מפניהן אינה משולחת - הא עומדת משולחת!?
לא קשיא: כאן [42] בשדה הסמוכה לאגם [43] כאן [44] בשדה שאינה סמוכה לאגם [45].
טרפה שני בני אדם כאחד ואכלה אחד מהן - משולחת, שניהם - אינה משולחת - והא אמרת אפילו רצתה?
אמר רב פפא: כי תני ההיא - באגמא [46].
גופא: עלתה לגג ונטלה תינוק מעריסה = משולחת;
פשיטא!?
אמר רב פפא ככוכי דציידי [47].
על החרב וכו':
תנו רבנן: 'חרב שאמרו - אינו צריך לומר חרב שאינו של שלום [48], אלא אפילו חרב של שלום [49]; שאין לך חרב של שלום יותר מפרעה נכה ואעפ"כ נכשל בה המלך יאשיהו, שנאמר:
[50] (דברי הימים ב לה כא) וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום [51] כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך.
מאי 'אלהים אשר עמי' [52]?
אמר רב יהודה אמר רב: זו עבודה זרה; אמר: הואיל וקא בטח בעבודה זרה - יכילנא ליה.
(דברי הימים ב לה לג) ויורו היורים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד.
מאי 'כי החליתי מאד'?
אמר רב יהודה אמר רב: מלמד שעשו כל גופו ככברה [53].
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מפני מה נענש יאשיהו? - מפני שהיה לו לימלך בירמיהו ולא נמלך.
מאי דרש? (ויקרא כו ו) [ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ] וחרב לא תעבור בארצכם: מאי 'חרב'? אילימא חרב שאינה של שלום - והכתיב 'ונתתי שלום בארץ'! [54] אלא אפילו [55] של שלום. והוא אינו יודע שאין דורו דומה יפה [56].
כי הוה ניחא נפשיה - חזא ירמיהו שפוותיה דקא מרחשן. אמר: שמא חס וחלילה מילתא דלא מהגנא אמר אגב צעריה? גחין ושמעיה דקא מצדיק עליה דינא אנפשיה, אמר (איכה א יח) צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי [57]'!
פתח עליה ההיא שעתא (איכה ד כ) רוח אפינו משיח ה' [נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים].
מעשה וירדו זקנים מירושלים לעריהם כו':
איבעיא להו: כמלא תנור תבואה? או דלמא כמלא תנור פת [58]?
תא שמע [59]: כמלא פי תנור [60].
ועדיין תיבעי להו 'ככיסויא דתנורא או דלמא כי דרא דריפתא דהדר ליה לפומא דתנורא [61]'?
תיקו.
ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים כו':
אמר עולא משום רבי שמעון בן יהוצדק: מעשה ובלעו זאבים [62] שני תינוקות והקיאום דרך בית הרעי, ובא מעשה לפני חכמים וטיהרו את הבשר [63] וטמאו את העצמות [64].
על אלו מתריעין בשבת כו':
תנו רבנן: 'עיר שהקיפוה נכרים או נהר, ואחד ספינה המיטרפת בים, ואחד יחיד שנרדף מפני נכרים או מפני לסטין ומפני רוח רעה [65] - על כולן יחיד רשאי לסגף את עצמו [66] בתענית.
רבי יוסי אומר: אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו' [67].
אמר רב יהודה אמר רב: מאי טעמא דרבי יוסי? - דכתיב (בראשית ב ז) [וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים] ויהי האדם לנפש חיה - נשמה שנתתי בך החייה.
שמעון התימני אומר אף על הדבר כו':
איבעיא להו: לא הודו לו חכמים בשבת, אבל בחול הודו לו? או דלמא לא הודו לו כלל?
תא שמע, דתניא: מתריעין על הדֶבֶר בשבת, ואין צריך לומר בחול. רבי חנן בן פיטום תלמידו של רבי עקיבא משום רבי עקיבא אומר: אין מתריעין על הדבר כל עיקר [68].
על כל צרה שלא תבא על הצבור כו':
תנו רבנן: על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין עליה חוץ מרוב גשמים.
מאי טעמא?
אמר רבי יוחנן: לפי שאין מתפללין על רוב הטובה.
ואמר רבי יוחנן: מניין שאין מתפללין על רוב הטובה? - שנאמר (מלאכי ג י) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר [ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה, עד בלי די].
מאי 'עד בלי די'?
אמר רמי בר רב יוד [69]: עד שיבלו שפתותיכם מלומר די.
אמר רמי בר רב יוד: ובגולה [70] מתריעין עליה [71].
תניא נמי הכי: 'שנה שגשמיה מרובין - אנשי משמר שולחין לאנשי מעמד [72]: תנו עיניכם [73] באחיכם שבגולה שלא יהא בתיהם קבריהם' [74].
שאלו את רבי אליעזר: עד היכן גשמים יורדין ויתפללו שלא ירדו?
אמר להם: כדי שיעמוד אדם בקרן אפל [75] וישכשך רגליו במים [76]'.
והתניא '[77] ידיו'?
רגליו כידיו קאמינא [78].
אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזיא לי קרן אפל, דקם ההוא טייעא [79] כי רכיב גמלא, ונקיט רומחא בידיה - מתחזי [80] איניבא [81].
תנו רבנן: '(ויקרא כו ד) ונתתי גשמיכם בעתם [ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו] - לא שכורה [82] ולא צמאה אלא בינונית; שכל זמן שהגשמים מרובין מטשטשין את הארץ ואינה מוציאה פירות.
דבר אחר
הערות
[עריכה]- ↑ רבנן לביסתרקי דאבא אומנא, ואייתינהו לשוקא לזבנינהו
- ↑ לאבא אומנא
- ↑ לשיימינהו מר, והב לן דמייהו, והיו בודקין אותו אם יחשדם כגזלנין, או אם יהא שם אותם פחות מכדי דמיהם
- ↑ כשלקחנום
- ↑ לכו מילתא
- ↑ לאלתר ליתן אותם, ואהכי אתו למיגני גבאי, למיעבד כולי האי
- ↑ שלא היינו רוצין אלא לנסותך
- ↑ דלרבא לא אתי שלמא אלא ממעלי יומא דכיפורי למעלי יומא דכיפורי, ולאביי כל מעלי שבתא
- ↑ על כל בני עירך
- ↑ שהיה מבי חוזאי
- ↑ מקום
- ↑ רב ברוקא לאליהו
- ↑ מנעלים שחורים, שלא כמנהג היהודים
- ↑ לא הטיל ציצית בטליתו
- ↑ אליהו לרב ברוקא
- ↑ רב ברוקא לההוא גברא
- ↑ שומר בית האסורין
- ↑ מטיל אני מטתי
- ↑ בין אנשים לנשים
- ↑ בעלי בית האסורים
- ↑ דהויא בבית הסוהר
- ↑ שמרים של יין, האדומים כדם
- ↑ בשולי בגדיה
- ↑ דרך נשים לה, ומאוסה היא, והוא לשון פרסי
- ↑ אליהו לרב ברוקא
- ↑ שמחים, ומשמחים בני אדם
- ↑ במילי דבדיחותא בינייהו
- ↑ שהן דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת וכו': הבאת שלום בין אדם לחבירו
- ↑ כיון שנראה כל שהוא מתריעין, ומלא תנור דמתניתין להתענות, אי נמי, מעשה היה כך
- ↑ אחד של אותו מין, כעין צפור כל כנף (בראשית ז יד)
- ↑ מן השמים
- ↑ דהיינו אורחה
- ↑ ודאי משולחת, דכיון דלא היתה רעבה אלא לאחד - מאי טעמא קטלה ליה לאידך
- ↑ שמפני הרעב אכלתם
- ↑ רגילין היו להשתמש כל תשמישיהן בגגות, שלא היו משופעים אלא חלקים ושוין, והוא הדין לבית שתחתיו
- ↑ ברצו"ל בלעז
- ↑ האי דקתני נראתה בעיר כו'
- ↑ נראתה בעיר, כגון שנראתה ביום, דסתם 'נראתה' - ביום משמע
- ↑ אבל
- ↑ והאי דקתני 'נראתה ביום' - אשדה קאי, דאם נראתה בשדה ביום - אינה משולחת
- ↑ בשדה, דלא רצתה ולא נחבאת
- ↑ עמדה
- ↑ אינה משולחת, דכיון דסמוכה לאגם - היינו רביתה, ולא ברחה, סברה: אי אתי בתראי - עריקנא לאגם מיד
- ↑ עמדה
- ↑ משולחת, דכיון דלאו מקום רביתה הוא וקיימא - ודאי משולחת גזירה היא
- ↑ מרשי"ק בלעז [בִּיצָה] הסמוך לעיר, והוא מלא קוצים; כי תניא ההיא - ד'אכלה אין, רצתה לא' - באגם, דכיון דהיינו דוכתה - סמכה אדעתה ורהטא אבתרייהו
- ↑ כוך קטן של ציידין, שיחפרו למארב העופות, ואף על גב דלאו בנין קבוע הוא, ולא הוה כיישוב - הויא משולחת
- ↑ שמתריעין עליה
- ↑ העוברת דרך אותו מלכות לילך להלחם במקום אחרת
- ↑ יאשיה יצא לקראתו למלחמה, ולא נתנו לעבור בארצו, ושלח לו פרעה נכה מלאכים לאמר:
- ↑ לא עליך אני הולך היום
- ↑ דקאמר ליה פרעה נכה 'חדל לך מאלהים אשר עמי'
- ↑ מדכתיב ויורו המורים דמשמע: יריות רבות יורו המורים
- ↑ ולמאי הלכתא כתביה רחמנא לאידך קרא וחרב לא תעבור בארצכם
- ↑ חרב
- ↑ בעיני המקום
- ↑ שמעו נא כל עמים, וראו מכאבי, בתולתי ובחורי הלכו בשבי
- ↑ כמלא תנור תבואה - דהיינו שיעור גדול יותר ממלא תנור פת, דשיעור קטן הוא, שאין דרך למלאות כל חלל התנור פת, אלא בדפנות מדביקין אותו
- ↑ דקתני חדא כי האי לישנא
- ↑ דהיינו פת: דאילו תבואה לא מצי קיימא על פי התנור
- ↑ שורה של לחם הדבוקין זה אצל זה בפי התנור, אי נמי: שמדביקין זה למעלה מזה עד פי התנור
- ↑ כשהן שלימין
- ↑ שאינו מטמא טומאת מת, דנתעכל ונתבטל תוך מעיו, וכגון ששהו ימי עיכול, ופירשא בעלמא הוא
- ↑ דלא מתעכלו
- ↑ שנכנס בו רוח שידה, ורץ והולך, ושמא יטבע בנהר או יפול וימות
- ↑ לענות נפש מתרגמינן: לסגפא נפש (במדבר ל יד)
- ↑ כי אין בו כח להרויח ולהתפרנס מיגיעו
- ↑ אפילו בחול, דגזירה היא
- ↑ חכם ששמו יוד
- ↑ בבל, שהיא במצולה
- ↑ על רוב גשמים שלא ירדו
- ↑ אנשי משמר ואנשי מעמד - מפרש בשלשה פרקים לקמן (תענית כו א)
- ↑ התבוננו בתפלתכם בתעניות עליהם, שלא ירדו רוב גשמים
- ↑ שעמוקה היא, ונטבעים בתיהם במים
- ↑ שן סלע גבוה, וכך שמו
- ↑ כלומר: לעולם אין מתפללין
- ↑ עד שישכשך
- ↑ וכיון דיכול לשכשך ברגלו, אי שוחה - יכול לשכשך בידו נמי
- ↑ סוחר ישמעאל
- ↑ האי טייעא וגמליה ורומחא לרבה בר בר חנה דהוה על קרן אפל
- ↑ תולעת, לשון אחר: 'כי אנבא' - לינדינ"א בלעז [ביצי הכינים]
- ↑ לא שתויה יותר מדאי, שמטשטשין את הארץ